מאלף הדראקונים

"הו... הו אלוהים, דראקו..."

הארי התחיל להשתגע. לאט, אבל בטוח, דראקו מאלפוי אחד הוציא אותו מדעתו.

"אתה אוהב את זה, הארי?" קול חלקלק לחש לאוזנו, לשון מחליקה בחלקה העליון של אוזנו, ואחר כך חיכוך של שיניים בזמן שגוף קשה וחזק נצמד אל מפשעתו, מצמיד אותו אל הקיר. "אתה רוצה יותר?"

הארי גנח בחוזקה. הוא היה בטוח לחלוטין שהוא מעולם לא היה מתוסכל מינית כל-כך בחייו. דראקו באמת נראה כאילו הוא לקח את עניין ה- 'להעמיד פנים שהוא החבר שלו' ברצינות. במשך כל השבוע הוא נמרח על הארי, דורש את תשומת ליבו. אם הארי היה חושב טיפה יותר בבירור, הוא אולי היה שם לב שדראקו היה עושה דברים יותר מידי בולטים, אבל מוחו הסתובב לחלוטין, בזכות סלית'ריני בלונדיני מסוים. דראקו נישק אותו בלהיטות אחרי כל שיעור, או בכל פעם שמישהו עבר לידם, והכי נורא, היה שולח להארי פתקים בארוחות שנקראו על-ידי כל הגריפינדורים, בהם מפורטים הדברים הגסים שהוא עומד לעשות להארי ברגע שהם יהיו לבד.

וזו באמת הייתה בעיה, כי כשהם היו לבד דראקו לא עשה לא כלום חוץ מלהסתכל על הארי בסיפוק, מאחר ו-(דראקו תמיד העלה את הנקודה הזו) הם לא באמת יצאו ולא היה טעם לעשות כלום כל עוד אין מישהו שמסתכל. הארי חשב שהוא עומד למות. אם הוא היה עם דראקו הוא היה מוחית מפשיט אותו ומזיין אותו עד טיפשות, אם הוא לא היה עם דראקו הוא פנטז עליו, ואם הוא ישן הוא חלם על דראקו. הוא מעולם לא רצה שום דבר בחייו כמו שהוא רצה את האידיוט הקטן שנכון לעכשיו מצץ את צווארו מחוץ לכניסה של האולם הגדול.

הארי היה מוכן לוותר, לא משנה מה דראקו רצה, בגלל שהוא לא חשב שהוא יוכל להחזיק עוד דקה. מאלפוי, יש לך בדיוק 30 שניות לפני שאני אטיח אותך על הקיר, אקרע את הבגדים האלה, ואנפץ כל אשלייה שיש לך שאני רק מעמיד פנים שאני נהנה מזה.

דראקו הזיז את שפתיו כנגד שפתיו של הארי, שולח זרם חשמלי בכל גופו. הו אלוהים. 15 שניות. אחת מידיו של דראקו התגנבה מתחת לחולצתו וצבטה פטמה-חזק. 10 שניות. ידו השנייה הגיעה לאחוריו של הארי ולחצה. חמש...ארבע...שלוש...שתיים...

"אוי, הארי, מאלפוי, אולי תרדו אחד מהשני כבר? חלק מאיתנו בדרך לארוחת הבוקר ורוצים לשמור על התיאבון." זוג מבטים זועמים נשלחו אל אדום השיער שאמר מילים אלו, אבל רון כבר פתח את הדלת לאולם הגדול ונתן להרמיוני להיכנס לפניו. השניים נפרדו ונכנסו לאולם הגדול, לשולחנות הנפרדים שלהם.

הארי זרק את עצמו לכיסא הרגיל שלו וקבר את ראשו בידיו. הוא ידע שהוא בטח צריך להודות לרון, מאחר והוא מילולית היה שתי שניות מלדפוק את מאלפוי אבל באותו רגע הכרת התודה הזו הייתה רחוקה מאיך שהוא הרגיש.

משולחן סלית'רין, דראקו נהנה מארוחת הבוקר שלו בזמן שהסתכל על הארי, שפניו עטו  הבעה מאוסה מאוד. הוא ידע שהארי עמד להישבר כל יום. התוכנית שלו הייתה פשוט להתגרות בהארי עד לשיא התסכול המיני, לנקודה שהארי לא יוכל לסבול זאת יותר והוא יהיה האחד שייקח את מערכת היחסים לשלב הבא. חום נעים ביותר עבר בגופו של דראקו כשהוא חשב מה הרגע יכיל. וזה יהיה בקרוב, הוא היה בטוח בזה.

בינתיים, בשולחן גריפינדור, הארי התחיל לנשום בסדירות והפנה את תשומת ליבו אל האוכל שלו. רון והרמיוני הסתכלו עליו.

"הארי, זה ברור שאתה משתגע. אתה צריף פשוט להגיד לו את האמת כבר, ואז תוכל למזמז אותו כמה שתרצה. בפרטיות.” אמרה הרמיוני.

"כן חבר, אם לא בגלל זה אז בגלל שלי נמאס לראות את שניכם מוצצים את הפנים של השני כאילו זה סוף העולם מחר.” רון לא היה סימפטי אל הארי כמו הרמיוני. “או, ודרך אגב-היקי נחמד.”

ידו של הארי נורתה מידית אל הנקודה בצווארו שדראקו מצץ כמה דקות לפני. הוא הביא לרון מבט כועס וחזר לארוחת הבוקר שלו. הוא לא הבחין בכמות המבטים שנשלחו אליו מהאולם הגדול. לבנדר ופראווטי בהו בהארי והחליפו לחשושים עם ג'יני וויזלי והאחים קריווי. כל הקבוצה לבשה סיכות בצורת ברק ועליהן היה כתוב "מהשה"פ-חבר רשמי" והם המשיכו לבהות בהארי. הארי שמע כל הזמן משפטים כמו "אני לא יכול מאמין!” ו"עשר פעמים בלילה אחד!” מגיעים מהקבוצה, אבל הוא לא חשב על מה הם מדברים.

הוא היה עסוק בלאכול את הצנים השני שלו כשהרגיש יד על כתפו ומישהו מתיישב לידו.

"בוקר טוב לך, הארי,” אמר שיימוס פיניגן וקרץ.

"ובוקר מצוין בהחלט, זה, בבירור." ענה הארי, מחכה את המבט האירי של שיימוס.

שיימוס קרן, וחייך. “ומה נער מדהים שכמותך תכנן ליום מדהים שכזה?” הוא שאל, ממשיך להדגיש את המבטא האירי שבדיבורו. הארי עמד לענות כאשר דראקו התיישב בצידו השני של הארי, ושלח לשיימוס מבט מזהיר.

"פיניגן, תרד ממנו.” הו אלוהים, הצד הרכושני של דראקו. למה הבלונדיני הזה כל-כך לוהט? הארי קבר את ראשו בידיו שוב כדי להלחם בחום שעלה בלחייו, שלא היה קשור בכלל למבוכה. הוא רצה לחבוט את ראשו בשולחן מרוב תסכול.

שיימוס לא הוריד את מבטו, אז דראקו לקח את ידו וליטף את צווארו של הארי.

"אני לא יכול להשאיר אותך לבד שנייה אחת מבלי שמישה ינסה לגנוב אותך ממני,” הוא מלמל אל תוך אוזנו של הארי, נותן לראשו להישען על גבו של הארי. הארי רעד כאשר מגעו של דראקו דגדג את עורו, שהיה כבר רגיש. הוא ניצל מלזרוק את דראקו על שולחן גריפינדור ולדפוק אותו ממש באותו רגע בזכות הגעתו של דואר הינשופים.

מאז שהכתבה בנביא היומי הופיעה לפני יומיים, גם דראקו וגם הארי קבלו כמות נכבדת של דואר כל יום, בעיקר דואר מעריצים. היום לא היה שונה, כאשר כמה ינשופים התעופפו מעל הארי ודראקו, מפילים מכתב אחר מכתב. רועד טיפה, דחף הארי את מכתביו אל מול דראקו, שבאותו זמן פתח את שלו כמו ילד קטן בבוקר חג המולד.

"באמת הארי, אני לא רואה מה הבעיה הגדולה שלך עם תהילה. אני די נהנה מזה. תסתכל על האחד הזה,” אמר דראקו בשמחה, מחזיק מכתב ותמונה ממכשפה יפה יותר מבוגרת שהציעה להם 200 אניות אם יעלו מופע חשפנות ביחד מולה ומול חבריה.

הרמיוני השתעלה ונראתה כלא מאשרת את הדבר, בזמן שרון ושיימוס נראו מקנאים. דראקו עבר בשמחה על הדואר, חולק את המכתבים עם הגריפינדורים, עד שעלה מכתב אחד בערמה של הארי שגרם לעיניו האפורות להתרחב.

היי הארי,

מה שלומך, בייב? עבר כמה זמן מהמכתב האחרון שלך. אני לא מאמין שאני גיליתי שאתה יוצא עם מישהו חדש מהנביא היומי-זאת הדרך להתייחס ל"ידיד" ישן? ברצינות, מאלפוי? אני מקווה שאתה יודע למה אתה נכנס.

חשבתי עליך הרבה מאז הקיץ, ניסיתי לראות אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי שהדברים ילכו בינינו. אני יודע שאתה עם מישהו אחר עכשיו, אבל אני רוצה שתדע שאני עדין פה, ועדין יש לי רגשות כלפיך. בהצלחה עם מאלפוי, אבל אם הוא אי פעם יפגע בך בכל דרך שהיא אל תהסס לרוץ אלי. אני אחכה לך.

שלך,

צ'רלי

"מה זה לעזאזל, פוטר?” דראקו ירה, נותן להארי מבט חשדני, קנאה מרוחה על פניו. “אמרת לי שזה היה סטוץ של קיץ. למה וויזלי כותב לך מכתבי אהבה?”

"דראקו!” הארי לחש, כשרון, הרמיוני, ושיימוס הסתובבו כששמעו את השם וויזלי. דראקו התעלם מהארי וזרק את המכתב בחזרה על השולחן.

"בסדר, הארי, תהיה ככה. אם אתה רוצה לחזור אל המאהב הישן שלך, אני לא אמנע ממך, החבר שלך,” הוא נחר ונעמד. הארי תפס את ידו וניסה למשוך אותו חזרה אבל דראקו הלך.

"דראקו, בבקשה, זה לא ככה,” הארי התחנן, מביא לדראקו מבט של עייני עגל. דראקו סירב להתיישב בחזרה, בכל מקרה.

"אני מאחר לשיעור,” הוא אמר, והסתלק בסערה. הארי נאנח ושפשף את ראשו, יודע שהוא חייב הסבר לחבריו שישבו בשולחן, אבל היה הרבה יותר לחוץ מהבלונדיני שרק עזב את השולחן. זה הכול היה חלק מהמשחק, או שדראקו באמת קינא? למה שהוא באמת יקנא? אלא אם יש לו רגשות אל הארי גם?

דברים נעשו יותר מידי מבלבלים. הארי החליט לספר לדראקו את האמת, הערב אם אפשרי. הוא רצה לדעת איפה הוא עמד עם הסלית'ריני.

דראקו המשיך להתחמק מהארי רוב היום. הארי ניסה לדבר איתו בשיעור שיקויים, אבל דראקו הפנה לו כתף קרה. הארי פנה אל בלייז לעצה.

"כמה זמן הוא עומד לכעוס עלי?” הוא לחש, שומר עין אחת על סנייפ ועין אחת על השיקוי  שהכין עם הסלית'ריני כהה-השיער. בלייז הביא לו חיוך מנחם.

"תן לו קצת זמן,” הוא לחש חזרה. “דראקו מפורסם בסלית'רין על היותו קנאי ואובססיבי בימים הטובים שלו. זה הכול חלק מלהיות מאלפוי. אבל הוא לא טיפש. הוא יתגבר מהר.”

"באמת?” הארי שאל, ובלייז הופנט על-ידי זוג עיניים ירוקות ומבריקות. ירוק כמו של סלית'רין, אבל יותר כנה ופתוח ודואג וכל דבר שאי פעם היה קשור לבית סלית'רין.

"באמת.” הוא חייך כשראה את הארי מחייך ברווחה. דראקו היה חשוב לילד חום השיער, זה היה כתוב על כל פניו. בלייז כתב לעצמו הערה מנטאלית לעשות שיחה ארוכה עם חברו הערב. דראקו היה צריך לעשות צעד בקרוב ולהפוך את הכול לאמיתי בינו לבין הארי. אם לא, לבלייז עמד להיות קשה למנוע מעצמו לגנוב את הגריפינדורי היותר-מידי-טוב-כדי-להיות-אמיתי מתחת לאפו של דראקו.

זה היה רק אחרי ארוחת הערב כאשר להארי ניתנה ההזדמנות לדבר עם דראקו ולשכנע אותו שהמכתב לא אמר כלום. הסלית'ריני האמין לשכנועים ולהבטחות של הארי שהוא לא היה מעוניין בצ'ארלי יותר. השניים היו בחדר המועדון של  גריפינדור, דראקו שיחק שחמט עם דין, והארי דיבר עם רון וג'יני על המשחק נגד רייבנקלו ביום למחרת. השיחה לא הלכה יותר מידי טוב כי הארי לא היה מסוגל להפסיק להסתכל על דראקו, שאיך שהוא הצליח לגרום לריכוז להפוך לסקסי בדיוק כמו חיוך מפתה. הוא הסתכל על דראקו דוחף קבוצת שיערות מאחורי אוזנו ונלחם בדחף באצבעותיו לעבור באותו שיער בדיוק.

שיימוס נכנס אל תוך חדר המועדון. הוא החליט שכשדעתו של דראקו מוסחת על-ידי משחק השחמט, זה יהיה הזמן האידיאלי להוציא קצת זמן איכות עם הארי. שומר עין אחת על הבלונדיני המקפיא שמשחק שחמט עם חברו הטוב ביותר, הוא התיישב על על הספה ליד הארי, יושב טיפה יותר קרוב ממה שצריך.

"או, שיימוס, שמח שאתה פה. אנחנו צריכים עוד דעה.” רון היה במצב רוח קווידיצ'י לחלוטין.

"לגבי מה?” שיימוס שאל, מתקרב עוד יותר אל הארי ושם את ידו על הספה מאחורי ראשו של הארי.

"טקטיקות מחפש. אני בעד פעולות הסחה, אבל ג'יני פה אומרת שכשהיא שיחקה בתור מחפשת היא התמקדה בסניץ' ולא דאגה לגבי המחפש השני.”

שיימוס בצורה כל-כך-טבעית שלח את ידו לראשו של הארי והתחיל לשחק עם השיער שחור, המלא, בעל מגע המשי. “מה לגבי קצת משניהם? הארי יכול להתמקד בסניץ' ולתת למראה המדהים שלו לתפקד בתור טקטיקת הסחה למחפש האחר.” רון וג'יני גלגלו את עיניהם, והארי הסתובב כדי להגיד לשיימוס לשתוק ולהזיז את היד שלו לפני שדראקו יהרוג אותו, אבל לא ניתנה לו ההזדמנות.

"פיניגן,” אמר קול, קר יותר מקרח, “מה אמרתי לך לגבי לשים את הידיים שלך על החבר שלי?”  שיימוס פתח את פיו כדי להתנצל כאשר הוא ראה את המבט הרצחני על פניו של דראקו, אך זה היה מאוחר מידי. קודם המכתב מהאקס של הארי, ועכשיו שיימוס מפלרטט איתו ללא בושה. לדראקו זה הספיק.

מהר יותר משמישהו חשב, דראקו משך את שיימוס מהספה מחולצתו, זרק אותו על הקרקע, שם את רגלו על חזו של שיימוס וכיוון את שרביטו לפניו. עיניו של שיימוס התרחבו כשהוא הבין שהוא היה נתון לרחמיו של מאלפוי זועם, שסביר להניח שהיה לו ידע נרחב בכישופים אפלים ונוראים.

"דראקו, לא!” הארי תפס את זרועו של דראקו כדי לעצור אותו.

"תעזוב אותי, פוטר.” דראקו היה עדין קפוא, אבל הארי לא הסכים שיפחידו אותו.

"לא,” הוא אמר, מתחיל לכעוס. “זה מגוחך. אתה לא יכול פשוט להסתובב ולקלל אנשים בגלל שהם ניסו לפלרטט עם החבר שלך.”

"תראה אותי,” אמר דראקו, לא מסיר את עיניו משיימוס, שעדין היה לכוד מתחת לרגלו.

הארי לא הרשה לזה לקרות. הוא תפס את דראקו בגב חולצתו ומשך אותו אחורה, גורם לו להרים את הרגל משיימוס.

"שיימוס, עוף מפה,” אמר הארי. “אני אתמודד עם דראקו.” לא היה צריך להגיד לאירי פעמיים. הוא ברח למעונות בריצה, משאיר את הארי להתמודד עם מאלפוי זועם.

"מה לעזאזל את חושב שאתה עושה, פוטר?”

"מה לעזאזל אני חושב שאני עושה? מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה? יכולת ממש לפגוע במישהו.” כל הגריפינדורים שנשארו בחדר המועדון הסתובבו כדי לראות את העימות בין השניים.

"זו הייתה הכוונה שלי. יש לי זכות להגן על הרכוש שלי.”

"הרכוש שלך?” עכשיו הארי התעצבן. “אנשים הם לא רכוש, מאלפוי.”

"אתה לא מבין את זה, הא? אתה אמור,” ודראקו הדגיש את המילה עם מבט מלא משמעות אל הארי, “להיות החבר שלי. לא של צ'ארלי, לא של שיימוס. שלי. אתה לא יכול באמת לצפות ממני פשוט לעמוד פה ולקבל את הדרך שבה הממזר הזה מתחיל איתך?”

"תראה, מאלפוי, אני באמת חושב שאתה מנפח את הדברים. הקנאה שלך יוצאת משליטה.”

"זה מה שאתה חושב? ואיך אתה הייתה מגיב עם זה היה הפוך?” עיניים אפורות מסתכלות על ירוקות.

"אני חושב שהייתי מתנהג יותר טוב ממך,” הארי ענה, לחלוטין מעוצבן מהסלית'ריני.

"אתה חושב ככה, פוטר? אני אזכור שאמרת את זה.” ודראקו עזב, טורק את הפורטרט מאחוריו.

דראקו עדין רתח מכעס כשהוא התכונן לשינה. בלייז ראה אותו נכנס, מזהה מבט קנאי כשהוא רואה אחד, ובחוכמה שמר את פיו סגור, מסמן לקראב, גויל, ונוט לעשות אותו הדבר.  מאחר ובלייז נודע בסלית'רין כמי שמכיר טוב את דראקו, כולם עשו כשאמר.

בלייז עוד החליט בחכמה שהלילה הוא לא הלילה ללבוש את הפיג'מה המועדפת עליו, שהייתה באדום-גריפינדור עם סניצ'ים קטנים ומוזהבים מפוזרים עליה, שהגיעה במיוחד מהקטלוג של מהשה"פ. עדיף לדבוק בירוק-סלית'רין הלילה.

כל הבנים נכנסו אל מיטותיהם כאשר נשמעו פתאום קולות דפיקה מחלון גבוה בחדר המרתף שלהם. קראב הלך אל החלון ופתח אותו, נותן לינשוף קטן וחום להיכנס. הינשוף התעופף אל דראקו, הפיל מכתב, והתעופף אל תוך הלילה.

דראקו זיהה את הכתב על המכתב מיד, ופתח אותו מהר.

היי דראקו, מה שלומך?

מזמן לא התראינו. מזל טוב נחוץ, אני חושב-ראיתי את התמונה שלך בנביא. אז אתה והארי פוטר? מעולם לא הייתי רואה את זה בא, (זה דיי מהפכני באמת), אבל שניכם נראים נהדר ביחד.

רק רציתי שתדע שאני אהיה בהוגוורטס מחר-אנחנו באים לראות את החבר החדש שלך משחק קווידיץ', אני חושב שאנחנו עומדים להחתים אותו לפדלמר יונייטד. אל תספר לו אבל, הוא לא אמור לדעת שאנחנו מסתכלים. אני לא יכול להעמיד פנים שאני לא מאוכזב שאתה תפוס עכשיו-קיוויתי שאני אזכה לבזבז קצת "זמן איכות" איתך כשאני בהוגוורטס, אם אתה מבין על מה אני מדבר. אה, שיהיה, נקווה שאני כן אוכל לבזבז איתך קצת זמן מחר.

מקווה שאתה מרגיש טוב, ותשמור על עצמך,

אוליבר

דראקו הודה לגורל ששוב זרק לידיו את הנקמה המושלמת.

בבוקר שלמחרת, הארי הלך לארוחת הבוקר עם גישה מנוסה, נחוש בדעתו לשכוח הכול לגבי המריבה מהלילה הקודם במטרה להתרכז במשחק. חבריו לבית הכינו פוסטרים ענקיים למשחק, ובלייז קישט את עצמו ללא בושה בצבעי גריפינדור מכף רגל ועד ראש ונופף לשלום בדגל גריפינדורי קטן להארי. דראקו לא הופיע לארוחת הבוקר, הוא לא רצה לפגוש את הארי לפני שניתנה לו ההדמנות להפעיל את תכניתו.

קבוצת גריפינדור עשתה את דרכה אל המגרש, מרגישה בטוחה. הארי, בתור קפטן הקבוצה, הביא להם נאום מרומם והתוצאה הייתה שכולם היו במצב רוח מרומם ומוכנים להתחיל. הם התעופפו אל המגרש, ובשריקה ממדאם הוץ' ושאגות מהקהל, המשחק התחיל.

זה היה יום מושלם למשחק, יום בהיר וחמים. עדשות המגע החדשות של הארי היו מדהימות יותר ממה שהוא יכל לדמיין-הוא הרגיש כאילו הוא יכל לראות כל עלה על כל עץ ביער האסור. הוא הסתכל על הקבוצה והתעופף קדימה, בזכות הכישורים המצוינים של ג'יני כרודפת והכוחות של רון כשומר. שומר על עיניו מוכנות לקראת הסניץ', הוא התעופף סביב המגרש-וגילה את הסניץ' בצד השני, הרבה יותר קרוב למחפש של רייבנקלו. הוא עף לעברו, עובר שחקני הקבוצה, בורח ממרביצנים, וכשהסניץ' ירה את עצמו מטה הוא עקב אחריו, המחפש של רייבנקלו קרוב לעקביו. האדמה התקדמה יותר ויותר, והוא הרגיש את המחפש השני מתרומם מעלה. הארי, בכל מקרה, ידע בדיוק מה הוא עושה, והתרומם שניה לפני שהוא התנגש בקרקע, נהנה מקריאות ההידד של הקהל. הוא הושיט את ידו קדימה, והאיצטדיון פרץ בקריאות עידוד ומחיאות כפיים. הארי פוטר תפס את הסניץ'!

שתי הקבוצות נחתו על הקרקע, והארי מצא את עצמו מוקף בים של אנשים, כולם מחבקים אותו וטופחים על גבו, קולות מברכים אותו ומחמיאים לו על תפיסת הסניץ' המדהימה. הוא קרן וצחק, ואז להפתעתו הוא מצא את עצמו פנים מול פנים מול הקפטן הישן שלו.

"אוליבר?” אמר הארי, מופתע, כאשר אוליבר ווד זרק את זרועותיו סביב הארי ומחץ אותו לחיבוק גדול. רון, שעמד לידו, נראה מבולבל בדיוק כמו הארי.

"הארי! כמה נפלא לראות אותך! ואם יותר לי לומר, זה היה אדיר!”

הארי קרן. “תודה, חבר, אבל מה אתה עושה פה?”

"ובכן, באתי לראות אותך משחק, כמובן! אני פה עם שני קולגות שלי, אנחנו נציגים של הקבוצה שלי, פדלמר יונייטד.” ראשו של הארי התחיל להסתובב כאשר הוא ראה שני אנשים לבושים בחליפות מצדדיו של אוליבר.

"לא הגזמת בכלל אוליבר, הוא באמת עף כאילו אין מטאטא מתחתיו,” אמר אחד האנשים, מביא להארי מבט מרוצה.

"כן, אני חושב שהוא יהיה תוספת מושלמת לקבוצה שלנו. אולי באמת יהיה לנו סיכוי באליפות העולם בקווידיץ' כשפוטר פה משחק בשבילנו,” אמר השני, גם מחייך כולו.

הארי היה בטוח שהראש שלו טועה. “אתם רוצים שאני אשחק-באופן מקצועי?”

"מרלין הגדול,” מלמל רון.

"כמובן, נערי! עם הכישרון שלך אני לא מאמין שאנחנו הראשונים שבאים אליך, אתה פשוט מדהים!” אמר האיש הראשון. “תראה, אולי פשוט ניכנס לטירה, המממ? נדבר על עסקים? אנחנו רוצים להציע לך הצעה, מר פוטר.”

הארי קרן מאושר. “בסדר, אני אשמע את ההצעה שלכם. זה נהדר. רון, אתה תבוא איתי?”

"כמובן, הארי,” אמר רון, עדין נראה מסוחרר ממה שקרה להארי. הארי הסתובב חזרה את הגברים, מליון שאלות במוחו-ואז ראה מישהו שגרם לו לראות אדום שלא היה קשור לכל האנשים שלובשים צבעי גריפינדור מסביבו.

דראקו איכשהו הצטרף לקבוצה מבלי שהארי ישים לב, ועכשיו היה עמוק בשיחה עם אוליבר. הבחור המבוגר יותר הסתכל על דראקו עם מבט רעב שהיה מאוד מוכר להארי, שהיה צריך ללבוש אותו כמעט כל הזמן בשבוע האחרון כשהיה ליד דראקו. זה לא מבט שמישהו אחר היה צריך להפנות אל החבר של הארי. הארי הרגיש קנאה עוברת בעורקיו, וזה ננעץ כמו סכין בלבו כשדראקו צחק ממשהו אוליבר אמר.

הוא הזיז את מבטו מדראקו ואוליבר והכריח את עצמו להקשיב לשני הגברים. הוא חייך והנהן בכל המקומות הנכונים, ואז התחיל ללכת אחריהם לעבר הטירה. אחד מהם הפנה את כתפו לעבר אוליבר. “אוי, ווד! אתה בא?”

אוליבר שלח לחבורה חיוך שבע רצון. “לא עכשיו, נייג'ל, תודה. אני ודראקו פה צריכים...להשלים פערים,” הוא סיים, והסתכל על הבלונדיני. הארי היה מעבר לרותח מזעם והתחיל ללכת אל עבר הזוג המפלרטט כדי לומר שתי מילים ספציפיות במיוחד לווד (מילים שמתחילות עם 'אבדה' ומסתיימות עם 'קדברה'), אבל רון תפס את ידו ברשמיות ומשך אותו אל עבר הטירה. ברגע זה דראקו שם את ידו בשל אוליבר, ונשען כדי ללחוש משהו באוזנו. אוליבר הנהן, והשניים הלכו לעבר מלתחות הקווידיץ'.

לגרום להארי להתעלם מווד וממאלפוי לקח את כל הכוחות וכישורי השכנוע של רון. רון לא עמד לתת לחבר הכי טוב שלו לפספס הזדמנות לשחק קווידיץ' מקצועי בגלל דראקו מאלפוי. הוא לחש באוזנו של הארי לא לדאוג, שדראקו בטח רק רצה לדבר עם אוליבר, ולא נתן להארי ברירה אלא להמשיך בעקבות הגברים, לוקח נשימות עמוקות ומנסה נואשות להישאר רגוע, ומנסה נואשות לא לחשוב על מה יכול לקרות עכשיו בין הלא-בדיוק-חבר-שלו ובין קפטן הקווידיץ' הישן שלו במלתחות הקווידיץ'.

ארוחת הערב התחילה, והארי הוקף בגריפינדורים שנמרחו עליו בגלל הניצחון ובגלל ההצעה לשחק קווידיץ' מקצועי. כולם הציעו לו את הברכות הכי לבביות שלהם, והוא חייך, מנסה להסתיר את העובדה שעיניו הודבקו אל דלת האולם הגדול. דראקו לא היה בשולחן הסלית'רין, ואוליבר לא היה בשולחן המורים עם הקולגות שלו. הוא ניסה להעלים גל של פחד וכעס וניסה להתמקד בחבריו ובארוחה שלו כאשר הדלת נפתחה ופנימה נכנס אוליבר.

חולצתו של אוליבר כופתרה בצורה לא נכונה, שפתיו היו אדומות ונפוחות, ושיערו היה מבולגן. הוא נראה בדיוק כמו תאור של בנאדם שחווה זיון מדהים. רוב האולם הגדול הסתכל על אוליבר והתלחש בהתרגשות, ולא ראה את דראקו נכנס אחריו. רוב האולם הגדול, משמע, עיניו של הארי שעדיין היו ממוקמות על הדלת. כשדראקו נכנס רגע לאחר מכן, נראה מבולגן כאוליבר ודי מרוח, הארי הרגיש קרוב להתפוצצות. הוא ניסה נואשות לתפוס את עיניו של דראקו, רוצה נואשות לטעות, אבל מבטו של דראקו היה ממוקם על אוליבר. הארי הסתכל באימה, וכעס התחיל להיבנות בתוכו כשהשניים תפסו את עינו אחד של השני. אז שניהם קרנו ברשעות.

זה היה יותר מידי בשביל הארי והוא איבד את זה. כל הקנקנים של מיץ הדלעת במרחק 2 וחצי מטרים מהארי התפוצצו לחתיכות, שוטפים את שולחן גריפינדור בים של כתום. בידיעה שהוא חייב לצאת מהאולם הגדול או שמשהו גרוע יותר עלול לקרות, הארי זינק מהשולחן, זורק תירוץ לרון והרמיוני, ונורה אל מחוץ לדלת. דראקו, מנוקת המבט שלו משולחן סלית'רין, ראה את הכול, ונלחם בחיוך מלא סיפוק. הכול הלך לפי התוכנית, והארי קינא לחלוטין. מושלם. הוא הפנה בשמחה את תשומת ליבו אל העוף שבצלחתו.

מה שדראקו לא ידע, בכל מקרה, זה שאירי בעל שיער שטני מסוים, שהעדיף להסתכל על הארי מאשר בערך על כל דבר אחר, ראה את הכול. הוא ראה את אוליבר נכנס, ובעקבותיו דראקו, ולשפוט לפי המצב הממוזמז לגמרי שלהם הוא לא היה מופתע שהארי התפוצץ מכעס. ברגע שעיניו של דראקו עזבו את דלת האולם הגדול, שיימוס פיניגן זינק ממושבו והלך אחרי הארי.

הזדמנות כמו זו הייתה טובה מכדי להיות אמתית, ושיימוס עמד להיות שם כדי לנחם את הארי בשעת מצוקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא