דדאלוס והסטיה

לבקשת אינגר מאן, פרק נוסף! ואל אל תתבאסו אם יוצא גרוע, כי זה פעם ראשונה שאני כותבת דברים על אהבה וכאלה.

דאדלוס הביט בהסטיה שהיתה לבושה ואכלה פנקייקים על מיטתו. משוגעת, חשב, משגעת.

היא ישבה ופשוט צחקה. מרחה את הזמן בעונג לא מוכר. שלא התאים לאישיות המלאת מרץ שלה.

השעון ציפצף שהשעה שש הגיעה ודאדלוס הצטער, אם רק יכל לקפוא הזמן.

הסטיה קפצה בבהילות, העלימה את הפנקייקים, והחלה בהשקמה של מתי שדאדלוס ממשיך לישון.

"קום! אנחנו מאחרים! קציצה קדימה יש עבודה!" היא ניערה אותו כיאלו לא היה ער עד עכשיו.

היא קיפצה סביבו, וראה את ארשת פניה הרציניות והתלבט אם לצחוק. אם זה ירשים אותה, או שאם יראה חזות גברית היא תתאהב,או יראה חלשלש ועושה דברה-

היא פרצה בצחוק. "אירגנתי הכל טיפשון. יום טוב היום. רק תתארגן ונצא לדרך" היא משכה את שמיכתו ולרגע ידה נחה את כפות רגליו. לרגע טיפה ארוך מהרגיל. ליבו קפץ. ליבו פיעם במהירות. היא נראיתה מובכת מהמחוה שלה, שלחה מבט אחרון ויצאה בגלי צחוק המכסים על המבוכה מהחדר.

הוא קפץ ממיטתו והחל להתלבש במרץ. היום, באמצע העבודה הוא יספר לה על רחשי ליבו. הוא חייב. חייב חייב חייב. היא גם אוהבת אותו? זה הרג אותו ההתלבטות.

יום טוב היום,חשב. היא צודקת. אבל הוא צריך לתכנן טוב טוב את מהלכיו. טעות אחת והיא הולכת לה לחפש מישהו אחר. חייב.

הוא לקח מטאטא ושלוש שקיות הקאה. 

הסטיה כבר היתה בחוץ. שערה אסוף בקוקו,ארנק שהכיל חפצים סמויים בכיס אחד, ובכיס שני שרביט.

"עלה לי רעיון" פתח דאדלוס בהיסוס.

"גם לי-" היא פצחה בהתלהבות, "מסוכן לנו ללכת עכשיו לסופר וכאלה, אז עלה לי רעיון גאוני, כדי לעזור גם לנו וגם לדאדלי, נגדל גינת ירק ורפת!"

"רעיון גאוני!" הוא אמר בעליזות, אבל לי יש רעיון גאוני אפילו יותר- בואי נשתמש במפתח מעבר!"

הסטיה כיווצה את גבותיה, התקרבה אליו עם מגפיה השחורות לעבודה והניחה את ידיה על מותיניה.

"כבר דיברנו על זה- יכולים לאתר אותנו ככה", הסטיה נראתה מאיימת.

היא עלתה על מטאטאה, ועלתה כמה מטרים באויר.

דאדלוס אכל את עצמו מבפנים. "הס-לא התכוונתי בקטע כזה" גימגם.

"אני נראית לך כועסת? טיפשון, פנקייקים או לא פנקייקים?" הוא זיהה זיוף. אז לעזאזל, היא אוהבת אותו או לא???????????????

הפרק הקודם		הפרק הבא