עוטי השיריון בהוגוורטס- הנבואה

"פיטר?!", נדהם מייקי.

"איך בדיוק הגעת לפה?", תהה ליאו.

פיטר רק חייך בשובבות ושתק.
הארבעה הביטו בו בפליאה.
במשך כמה דקות אף אחד מהם לא פצה את פיו.

ואז ליאו אמר: "המעשה שלך היה נועז. אתה ראוי להיות בגריפינדור".

"לא", ביטל פיטר, "תודה שאתה מעריך אותי אבל אני מעדיף את הבית שאליו אני משתייך".
"אבל אנחנו לא יכולים להסכים לך להשתתף במשימה. זה מסוכן מדי", אמר ליאו.

פיטר הביט בו בכעס.
"לא התגנבתי למשימה הזאת כדי שתגיד לי את זה. עד כמה שאני רוצה שתישארו אני מבין גם עד כמה חשוב לכם לחזור", אמר פיטר בעקשנות.

הצבים החליפו מבטים.
"בסדר, אנחנו מסכימים לך להצטרף. אבל אל תסכן את עצמך יותר מדי", אמר ליאו בלית ברירה.

ארבעת הצבים עם פיטר ירדו במורד ההר.
הם ניסו בדרך לגבש תוכנית, אבל הם אפילו לא ידעו על הדברים שהם עתידים להיתקל בהם.

כשהגיעו אל הקיר הקפוא שעליו פרופסור מקגונגל דיברה, ראף שלף את שרביטו ונגע בקיר קלות.

הקיר נמס, ונשארה ממנו שלולית קרח.

כאשר החמישה נכנסו, מי השלולית התרוממו והתגבשו לצורה של קיר, ואז קפאו.

המערה הייתה חשוכה, וכאשר הם דרכו על האדמה הם שמעו צליל של ריסוק.

"לומוס!", קרא דוני, מניף את שרביטו.
אור חלוש זהר משרביטו.
האחרים עשו כמוהו כדי להיטיב לראות.

"אההה!!", צעק פיטר בבהלה.
"מה קרה?", שאלו אותו הצבים.

"הדברים שדרכנו עליהם- זה עצמות!", אמר פיטר בקול דק.

ראף היה הראשון שעיכל את מה שפיטר אמר.
הוא הביט באדמה, זרועת השלדים, העצמות והגולגלות, ונחרד.

שאר הצבים הבינו את זה באיחור קצר, וניכר עליהם שהם מזועזעים.

לפתע האדמה נרעדה.
נשמעו צעדים רועמים מבשרי רעות.
ארבעת הצבים ופיטר שלפו את שרביטיהם בכוננות.

"ראאאאר!!", שאג קול.

החמישה קירבו את השרביטים אל מקור הקול.
הדבר שהתגלה היה טרול בגובה שלוש מטר לפחות, שמשהו שנראה כמו סמרטוט ענקי כיסה בקושי את בטנו.

היצור היה שעיר במיוחד, ואפו הבולט היה מכוסה ביבלות.
בידו המגושמת הוא אחז באלה שיכולה לערוף ראש של מישהו בקלות.

"עכשיו אני מצטער שהחליפו לנו את הנשקים במקלות לא שימושיים", אמר ראף, "אני לא יכול להחטיף לטרול הזה עם נשק!"

"פרטיפיקוס טוטאלוס!", קרא ליאו בלי לחשוב פעמיים.
הקללה רק גרמה לטרול להיות עצבני יותר, אך לא עשתה לו נזק כלשהו.

הטרול הסתער על פיטר, והעיף אותו הצידה.

"פיטר!", זעק מייקי, ומיהר אל פיטר מחוסר ההכרה, שהועף לצידה של המערה.
"אני אראה לך מה זה", אמר מייקי בכעס, "אימפדימנטה!", הטרול נפל על גבו, אך היה עדיין בהכרה מלאה.

עד מהרה הוא הזדקף, והפעם החל ללכת לעבר דוני.

"שלא תחשוב על זה", אמר דוני, "רדוקטו!", תיקרת המערה שמעל הטרול התפוצצה, וחלקי המערה נפלו על הטרול ההמום.

זה היה הקש ששבר את גב הגמל- הטרול צנח על הרצפה, מעולף.

"פגיעה יפה", אמר ליאו וחייך אל דוני.

"אוף, לא נשאר לי כלום מהמסיבה, רטן ראף.

"אף אחד לא מתעסק עם חברים שלי ונשאר בחיים", אמר מייקי, "תמשיכו. אני אשאר עם פיטר".

המשך יבוא...

מצטער שהפרק די קצר. יש גם חלק ב'.

הפרק הקודם		הפרק הבא