חצויה+

אנשים אז תודה רבה על התגובות המדהימות שלכם!! זה הדבר הכי מעודד בעולם לכתוב פרק ולדעת שאוהבים מה שכתבת! אז הפרק מוקדש ל רייצ'ל. ! שנתנה את התגובה הראשונה ולא שחכה לציין את זה D ; ...

והנה הפרק-

~_~_~_~_~_~_~_~

אנבת'

ננעצו בנו לא מעט מבטים כשהלכנו יחד במסדרון, אף אחד לא ציפה שסיימון יסתובב דווקא עם זאת שפצעה אותו, אבל נראה שזה עזר, כי התלמידים התחילו להתקרב אלי, ואנה עשתה לי שיחה שלמה על כמה שהיא מצטערת על זה שהייתה כל כך מסוגרת ולא מודעת. ואני עשיתי לה שיחה שלמה על זה שזאת לגמרי בעיה שלי ואין לה על מה להתנצל. ואז הגיע יום ראשון, וג'ס בדיוק חזר מהחופשה השנתית של המשפחה שלהם. הוא תמיד התלונן באוזני שהוריו מכריחים אותו ללכת רק בגלל אחותו בת השתים עשרה, כדי שלא יהיה לה משעמם. אבל למרות כל הדיבורים תמיד הייתה לי תחושה שג'ס אוהב את הטיולים האלו.

ג'ס היה תלמיד גריפינדור שהיה חבר טוב שלי ושל אנה, תמית היינו יחד, עשינו שיעורים, הברזנו משיעורים, השתתפנו במשימות וחלקנו את כל הסודות, חוץ מהסוד שלי, כמובן. אז היום הוא חזר, וממש לט רציתי שיוודא לו על זה שהחטפתי לסיימון, אבל בהתחשב בעובדה שאני מסתובבת עכשיו מלא עם סיימון, הוא יראה את הפגיעה שלו וישאל. טוב זה יהיה בלתי נמנע לספר לו, כנראה. אם היו שואלים אותי ממי הכי קשה לי להסתיר את המחנה, זה יהיה ג'ס, בהחלט, ג'ס הזכיר את פרסי במידה מכאיבה, בעיניים הירוקות, בצורת הדיבור, וגם די במבנה גוף. לפעמים כמעט קראתי לו מוח אצה, טוב זה היה מעורר תהיות, רק השער שלו היה שונה, משהו בלונדיני, דומה לג'ייסון. כן אין ספק שג'ס היה חתיך, אבל אף פעם לא חשבנו זה על זה בקטע רומנטי, לפחות לא אני.

כמו תמיד, איכשהו ההורים שלו סידרו שהוא ואחותו הקטנה – ג'סיקה – יחזרו בדיוק ביום ראשון, כדי שיוכלו להתעדכן. החופשה הייתה של שבועיים, לא הרבה, אבל מספיק כדי לפגר בחומר. אז כמו תמיד תכננתי לי ולאנה ערב ארוך בניסיון לגרום לג'ס לקלוט את כל מה שלמדנו. תמיד עשינו את הערב הזה אחרי שחזר, זו הייתה כבר מין מסורת משונה כזו. עשינו את זה בחד המועדון של סלית'רין, ג'ס לא מת על זה, בגלל שכל הזמן העליבו אותו שם, וקראו לא בשמות שלא הולמים את הנייר. אבל בדיוק בשביל זה אני ואנה היינו שם, בשביל לגונן עליו. הפעם חשבתי שכולם יסתמו, כי אני בצד שלו, ואף אחד לא רוצה עכשיו להתעסק איתי..

"אנבת'!" אני שומעת קריאה ומפסיקה להתעסק עם השרימפס שבצלחתי. הפנתי את ראשי אל סיימון, "מה?" אני אומרת.

"אנבת', אני מדבר איתך כבר חמש דקות, את רוצה להגיד לי שבכלל לא הקשבת?"

מצמצתי, "לא, סליחה, הייתי שקועה במשהו אחר.."

"כן שמתי לב שהיית שקוע במשהו אחר.." הוא גלגל עיניים בחיוך.

"מה רצית להגיד?" שאלתי. הוא הניד את ידו בביטול, "עזבי, משהו על אנה וג'ייס.." משכתי בכתפי, "אתה אמרת."

היו כמה שניות של דממה, ואז הוא קטע אותה. "אני הולך למעלה, להשלים קצת שיעורים, את באה?" הנדתי בראשי, הפעם הראשונה מזה כמה ימים שסירבתי להיות איתו, "אני יוצאת קצת החוצה עם אנה, תהנה לך.." חייכתי. וקמנו לכיוונים שונים.

~_~_~_~_~_~_~_~

אני יודעת שג'ס פתאום נראה תקוע קצת ולא קשור, זה כי הרעיון להוסיף עלה לי רק עכשיו ולא תכננתי שזה יקרה, אבל חשבתי לעצמי שזה קצת מוזר שיש לה חברה אחת וזהו בארך, אז הוספתי אותו.

בקשר לשם שלו, אני יודעת שזה דומה לג'ייס, השם של החבר של סיימון. פשוט כששאלתי את עצמי איך לקרוא לידיד של אנבת' ג'ס היה השם הראשון שהיה לי בראש ולא הצלחתי להוציא אותו משם, ניסיתי פטר, זה ממש לא עבד. אז אתם תשרדו עם ג'ס. טוב ביי.

הפרק הקודם		הפרק הבא