שעת חצות

ליאה מבינה למה סת' כועס, אבל היא לא תשנה את ההחלטה שלה. כי ליאה, לא טובה כמו סת'. היא יודעת את זה, זה לא סוד. היא לא טובה, כמוהו, אבל היא רוצה לחיות.

אולי הלב הדופק הוא הדבר היחיד שנשאר לה.

היא איבדה את סאם, ללהקה ולאמילי. בשם אלוהים, במציאות הקודמת שלה היא עמדה להיות השושבינה שלהם! היא איבדה את אמא שלה למציאות האכזרית הזו. היא הולכת לאבד את אחיה למשחקים. תגידו מה שתגידו עליה, אבל היא לא רוצה להפסיק לנשום.

היא שמה לב שגלימר רומזת לה מהקצה השני של המסדרון. היא משלבת ידיים. "שלא תביני אותי לא נכון, אבל למה את רוצה להצטרף אלינו? זה לא שאנחנו לא רוצים אותך, אבל למה את רוצה אותנו?" "כי אני לא רוצה למות גלימר. זה לא מספיק טוב?" "אבל מה עם אחיך?" גלימר המשיכה לחקור "הילד כבר מת" רטנה ליאה "ברגע שהוא בחר לא להרוג. זה להרוג או לההרג. ואני מעדיפה להיות הציידת". 

גלימר משכה כתפיים וחייכה, מרוצה מהתשובה שלה. "אז בואי נלך לפגוש את שאר הברית! באופן טכני זה אסור, אבל לאף אחד לא אכפת..." גלימר פיטפטה בהתלהבות וגררה את ליאה לחדר גדול. לפי מה שליאה הבינה, הקרייריסטים לא עוברים ישירות לסטייליסטים שלהם, אלא ממתינים עד שהמחוזות המרוחקים יגיעו.

בחדר יש רק ארבעה אנשים, כולל מרוול. השאר הם נער בלונדיני נאה, כורך את זרועו ברכושנות על כתפה של נערה נמוכה וכהת שיער, ונער עם שיער שחור פרוע ועיניים ירוקות כמו הים. לפי זיכרונה של ליאה, הבלונדיני והנערה הגיעו משתיים, והשלישי מחמש, מכל המקומות שבעולם. השמות שלהם היו קייטו, קלוב ופרסי.

"חשבתי שהמדריכים אמרו ששווה לצרף גם את הבנים מאחת עשרה" קטעה גלימר את מחשבותיה של ליאה. "הם לא רצו" מרוול נאנח "ושניהם גדולים כמו שוורים" קלוב נעצה בו מבט זועם "אתה יכול לנצח בזכות קטלניות, לא כוח גופני" קייטו חייך "לי יש גם את זה וגם את זה" קלוב נשפה בזעם "מה שתגיד, מר אגו-שהולך-להתפוצץ"

"לך יש מזל" העיר פרסי "החברה שלי קוראת לי מוח אצה". גלימר בוהה בו במבט אטום "חשבתי שאתה אורח, לא מארבע. ואם מדברים על ארבע, למה הם לא כאן?" "ארבע מתעכבים" נידב קייטו את המידע. עכשיו כולם הסתכלו על פרסי בציפייה.

"טוב, טוב" הוא רטן "המדינה שלי לא דומה לשלכם. אין מחוזות או משחקי הרעב, אבל ילדים שמתגלה בהם פוטנציאל מובאים למין מחנות אימונים. אנחנו לומדים להילחם, כי יש לנו סכנות שאין לכם. אה כן, וגם בשביל הכבוד. זה מגניב" הוא מושך כתפיים "קוראים למדינה אולימפוס".

משום מה, אחרי זה הוא לא מפסיק לצחקק.

הפרק הקודם		הפרק הבא