נפלאות החיים

ג'יימס פוטר

  *****

כשהייתי בן 5 אבא קנה לי דג זהב. לא ידעתי איך לקרוא לו, זו הייתה אחת מהסיבות הרבות שלי לריב על אלבוס על השם.

אל', כמובן, רצה לקרוא לו טימי. הוא פשוט אוהב את השם הזה. מה כל כך מיוחד בו? טימי. טימותי. סתם טימותי.

אני רציתי לקרוא לו רוקי. רוקי זה שם גברי, נכון? אבל אני לא אקרא לילד שלי ככה. אם יהיה לי ילד. לא כל כך כיף להישאר רווק נצחי, האמת. עובר מבחורה לבחורכשהייתי כהילאי במחלקה של הארי פוטר - פאקינג אבא שלך. לפחות יהיו לך פרוטקציות.

להיות גבר זה ממש מטומטם. אתם בטח שואלים למה. המצב שלי כרגע ממש חרא, לפי ידיעתכם. ולהיות גבר אידיוט יותר מסבך את המצב, עושה אותך מבולבל יותר. אז, אני אגיע לשורש העניין. לפני חודש, דניס, ידידה/אויבת שלי (זה יותר ממסובך, אל תשאלו), נחטפה. טוב, כמעט נחטפה. אני הצלתי אותה, פחות או יותר.

והתחלתי להבין דברים. שלא הבנתי מקודם. דניס קלארק יכולה להיות החברה הכי טובה שלי, נכון? אני מצחיק, היא... היא פשוט הפלפאפית שהתמיינה לסלית'רין. אבל אםוחום תהיה החברה הכי טובה שלי אני ארצה להתאבד, כי כן. אני בעצם מאוהב בה. ושתדעו, זה ממש קשה לגבר להודות שהוא אוהב מישהי. גבר בן 18, לא מבין כלום מהחיים שלו - ואם אתם לא יודעים - ההורמונים בגיל הזה פשוט משתוללים. יותר מאימפעם, למה אתם חושבים שבני 18 שוכבים אחד עם השני?

אם כבר שעוברים מנושא לנושא, אני צופה עכשיו בפרק. פרק של סדרה אחת שגרין המליצה לי לצפות בה. אני סתם מתבדח פה איתכם. אלוהים, אני מדבר כמו האגריד.

בכל מקרה, לסדרה קוראים "שרלוק", והיא משודרת ב-BBC. צפיתי בפרק הראשון לפני חמש דקות (הוא למעשה נגמר לפני חמש דקות), ואני מעריץ את שרלוק הולמס על קור הרוח והאהבה לגופות, ואת ג'ון ווטסון כי הוא נחמד, לא כזה מכוער וחייל בצבא שנשלח לאפגניסטן. או עיראק. אני לא זוכר בדיוק, אבל מה זה משנה?

צפיתי בסדרה הזו כביכול בגלל שמי-שאסור-לנקוב-בשמה הציעה לי לצפות בה. לא גרין, למזלי. לא לילי, היא מתעסקת יותר באלכס מה-שמו מ'אני מספר ארבע' ובדמדומים וביומן, הרומן הקיטשי והתקוע הזה.

כיביתי את הטלוויזיה. תעשה משהו עם החיים שלך, לעזאזל. השעה 02:00 בלילה, עוף לישון כבר. למרות שאני שוכב במיטה עם דלת נעולה (במנעול ובקסם), אני לא יכול להירדם. משרלוק המחשבות שלי נדדו לדודה הרמיוני. ואז לדוד רון, ואז לסיפור האהבה הדפוק של סבא ג'יימס וסבתא לילי. זה סיפור אהבה באמת דפוק.

לילי שנאה את ג'יימס בכל השנים בהוגוורטס, אבל בשנה השישית הם הפסיקו להתכחש, הפסיקו עם הריבים והשנאה והבינו שהם בעצם מאוהבים. בגיל 19 הם התחתנו ובגיל 20 - טוב, ככה נולד אבא שלי, הארי ג'יימס פוטר. ג'יזס.

בעצם, כשאני חושב על זה, הסיפור שלהם זהה לסיפור שלי ושל דניס. חוץ מזה שהנשיקות היו מיותרות ואנחנו לא יותר מחברים מאוד טובים עם מצב מביך עכשיו. ויופי, כך נכנעתי למחשבותיי ונתנתי להן לנדוד לדניס. תגידו, הסתכלתם עליה בזמן האחרון? 

היא די גבהה. לא נמוכה כמובן, ולא גבוהה מדי. ממוצעת. וראיתם את השיער שלה? אפילו שהוא אסוף לצמה מאולתרת כזו, השיער הזה עדיין מקורזל מעט, וחום ערמוני כהה כזה... והעיניים הכחולות שלה... לא בהירות מדי, לא כהות מדי... לא כמו באגדות האלה... אבל אני יכול לשקוע בהן על שעות של שיחה, אני נשבע לכם...

מצאתי את עצמי שוכב על המיטה עם נייד ביד. נכנסתי להודעות וסימסתי לדניס. עדיף לדבר איתה מאשר לחשוב עליה ולנסות לסלק אותה מהמחשבות, נכון?

ערה?

עם שלוש כוסות שוקו עם נס קפה, אם לזה אתה מתכוון. ובאמת פוטר? ערה? יש לך משהו יותר מקורי, בבקשה?

קלארק, את ערה, מטומטמת? אני במחסור. הביני אותי, אני מבקש.

כן, אני מבינה אותך. תגיד, קראת משהו בזמן האחרון? אולי ספרים? כי אתה חייב לקרוא משהו, אתה מתדרדר גם ככה.

כן, האמת שקראתי משהו בזמן האחרון. רק את שומרת אחותי.

באמת? אני לא מאמינה, זה ממש ישן. אבל זה הספר...

הכי מבריק בכל העולם, אולי!

לגמרי! זה הספר הכי מבריק בעולם... את מי הכי אהבת שם? 

אני מתלבט. אנה או ג'וליה? 

אני ממש אהבתי את ג'וליה. ואת אחותה, היא ממש מצחיקה, למרות שהיא לסבית. זאת אומרת, שיט, לא שיש לי משהו נגדן - ממש לא!

אני ממש אהבתי את העורך דין. הוא קשוח כזה, אבל נחמד. והכלב שלו. הו, הכלב שלו. וגם הוא אהב את ג'וליה, שהיא בטח חתיכת-על.

אוי, תסתום פוטר. הוא שבר את הלב של ג'וליה!! הוא מטומטם. הוא מתנהג כמו כלבה, באמת.

הו הו הו, סנטה קלאוס הגיע או שאני מדמיין? דניס קלארק קיללה הרגע?

זו הפעם האחרונה שלי. פוטר, אתה באמת מקלקל אותי. ליזי הזהירה אותי. אני צריכה להתרחק ממך לכמה זמן.

ואת צריכה אותה שתשמור עליך? אני לא חושב. אז מה דעתך, קלארק, אני ואת - מחר בתשע בפארק ליד התחנה בביג בן? אני ואת - בגלגל.

יש מצב שאתה מזמין אותי לדייט?

לא דייט! פגישה. פשוט נתפנן בפארק. יש לי שני כרטיסים לפסטיבל בגריניץ' ברבע לאחד עשרה. נשתה, פגישה בין ידידים. 

תן לי לסדר את העניינים: אני ואתה. פגישה, לא דייט. מחר בתשע בגלגל. רבע שעה תור אם יהיה לנו מזל. אחר כך, נוסעים לגריניץ' עם המכונית החדשה שלך - שהיא בעצם שברולט אדומה מימי הביניים. פסטיבל - ברבע לאחד עשרה בלילה, בגריניץ', ליל ירח מלא. כוכבים. מצפה. שתייה.

גאונה. נו, מה עת אומרת?

נשמע לי מעולה. אז קבענו מחר בתשע בגלגל.

רגע - 

היא התנתקה וכיסתה את הנייד שלה. היא כל כך לוהטת.

הפרק הקודם		הפרק הבא