שובר לבבות

בשבוע הראשון אחרי שהתחילו קאלה וסיריוס לצאת כמעט כולם בהוגוורטס חשבו שזאת מתיחה, חוץ מהקונדסאים, לילי, ג'יין, סוזן וכמובן הפרופסורים - או לפחות פרופסור דמבלדור ופרופסור מקגונגל. אחרי חודש הם הבינו שלסיריוס בלק יש חברה קבועה ושלא עבדו עליהם, ושניהם קיבלו מבול של מכתבים עם שאלות, ובמקרה של קאלה גם האשמות מצד מעריצותיו המושבעות של סיריוס. הדברים הובילו לכך שקאלה נאלצה לבלות במרפאה לילה, לאחר קללה נבזית מאחת המעריצות. סיריוס ישב לידה במרפאה, עד כמה שהדבר היה מפתיע, כשאפו תחוב בתוך ספר שלקח מהספרייה, ובסוף היום הודיע לה שמצא כישוף שינטרל את הקללות מהמכתבים לפני שהן משפיעות. היא צחקה אז ואמרה לו שהיא מבינה למה התאהבה בו.

לנשף חג המולד הם הלכו כמובן ביחד, וזה היה לדעתה הנשף המהנה ביותר שהשתתפה בו. לילי, בחוכמתה, צילמה אותם כמה תמונות במצלמה המכושפת שלה לאחר שהיא וג'יימס הצטלמו קצת.

גם ליציאה בהוגסמיד בוולנטיין הם הלכו ביחד, אבל לא לאחד מהפונדקים או בתי הקפה המלאים, אלא לפינת טבע שקטה שלא הכירה בקצה של הוגסמיד. סיריוס סיפר לה שיש הרבה פינות כאלה, ואפשר למצוא אותם אם רק יודעים איפה לחפש. קאלה ידעה שג'יימס ולילי ורמוס וחברתו הנוכחית גם הלכו לפינות כאלה.

בפינה שלהם צמחו הרבה קאלות, הפרח על שמו נקראה והאהוב עליה, והיא חשדה שזה במכוון. המחווה גרמה לה לחייך. כשחזרו לטירה כדי לצפות בשקיעה מגב מטאטא, היא אמרה לסיריוס שהיה לה יום נפלא, וכשתשוב להוגסמיד תיזכר תמיד בו. הוא אמר שהוא יכול לסדר להם עוד ימים כאלה אם תרצה.  קאלה השיבה בחיוב, נחושה לנצל כל רגע איתו, לפני שישקע בלימודים לכשיפומטרי תחת משטרה של לילי.

ויום ההולדת השבעה עשר שלה... אפשר לסמוך על סיריוס שיארגן מסיבה טובה. אבל באותו היום הוא באמת התעלה על עצמו, והמסיבה הפכה לאחת הטובות בהיסטוריה הגריפינדורית. עוד חוויה בלתי נשכחת.

כעת, בעודה שוכבת במיטתה שבמעונות הבנות של בגריפינדור וצופה בזריחה, נזכרה קאלה בכל החוויות הנפלאות מהשנה, וידעה שכשתחשוב על הוגוורטס זו השנה שתחשוב עליה. היא ידעה גם ששנתה הבאה לא תהיה טובה כמו זאת – לא יהיה לה את סיריוס. למרות שהוא בטח יבוא לבקר אותה פעם בשבוע לפחות – בדרך לא דרך. אחרי הכל, בני בלק ידועים בעקשנותם.

נגמרה שנה נוספת, ונדמה היה לה שרק אתמול התחילה אותה. איך שהזמן טס. ובעוד שנה תסיים ללמוד... ואז היא וסיריוס יוכלו שוב לבלות ביחד את מרבית זמנם, בבילוי או בעבודות מלחמה. סיריוס כבר הצטרף למסדר עוף החול שהקים דמבלדור, וכך גם לילי, ג'יימס, רמוס ופיטר, למרות שהאחרון נראה מהסס. חברים נוספים במסדר היו בני הזוג לונגבוטום, מינרווה מקגונגל, בני הזוג וויזלי, בני הזוג טונקס, בני הזוג פוטר (הוריו של ג'יימס), רובאוס האגריד, עין הזעם מודי ועוד. קאלה עצמה תכננה להצטרף למסדר עוד באותו הקיץ, למרות שלא סיימה ללמוד בהוגוורטס עדיין. הם היו זקוקים לכל אחד, משרד הקסמים העדיף להתעלם עד כמה שאפשר מהאיום, ולמסדר הייתה עבודה רבה. לדעתה היה אפשר להועיל גם מתוך הוגוורטס.

קאלה אכלה יחד עם הקונדסאים, לילי וג'יין את ארוחת הבוקר האחרונה שלה בהוגוורטס לאותה שנה. לחמישה האחרים זאת הייתה האחרונה, והם התלוננו שהיא נגמרה מהר מידי. גם הזמן ברכבת עבר על קאלה מהר מידי, והנה הגיע הזמן להיפרד מסיריוס. אמה הגיבה בהפתעה למראה בתה יורדת מהרכבת מחובקת על ידי סיריוס בלק (אביה נשאר במשרד הקסמים). היא נזכרה במעט אשמה שלא סיפרה להוריה מי החבר שלה, אלא רק שיש לה חבר חדש והיא מאוד אוהבת אותו.

"אני לא אוהבת פרדות." מלמלה קאלה כנגד חזהו של סיריוס. סיריוס חיבק אותה.

"זה רק לשבוע." מלמל. "נתכתב?"

"חסר לך שלא." סיריוס חייך אליה, רפרף בשפתיו על שלה והצטרף למשפחת פוטר שעמדה לצאת מהרציף.

"אני אבוא לקחת אותך בעוד שבוע בבוקר ונבלה קצת ביחד!" קרא לעברה סיריוס שנייה לפני שנעלם במחסום יחד עם משפחת פוטר ולילי. קאלה הביטה על הקיר עוד כמה שניות ארוכות אחרי שנעלם בו, וידעה שלא משנה כמה פעמים נפרדו, ולמרות שזה רק לשבוע, היא עדיין תתגעגע אליו. מאוד.

היא חייכה לעבר אימה וגם שתיהן עברו את המחסום.

"ממתי?" היה ברור שהשאלה הזאת תגיע מתישהו, אבל החיוך לא ירד מפניה.

"מלפני חג המולד."

"אבא שלך לא יאהב את זה. הוא לא אוהב את הבלקים."

"סיריוס הוא לא בלק רגיל." וזאת הייתה האמת.

אביה אכן לא ממש אהב את העובדה שסיריוס בלק הוא החבר שלה, אבל הוא לא מנע ממנה להמשיך את הקשר איתו, במיוחד כשראה כמה זורחות עיניה למראה מכתביו של סיריוס שעמד בהבטחתו וכתב לה כל יום.

עכשיו, שבוע אחרי שנפרדה בתחנת הרכבת מסיריוס, היא התרוצצה בחדרה כאחוזת תזזית, מנסה להתכונן כראוי למפגש עם סיריוס.

לבסוף אימה נכנסה כדי לעזור לה, והיא הייתה מוכנה. בשעה עשר בדיוק נשמעה דפיקה על הדלת, והיא זינקה לפתוח.

"סיריוס!" והיא הייתה שוב בזרועותיו, לאחר שבוע ארוך של ניתוק. "התגעגעתי."

סיריוס חייך אליה. "גם אני."

כחכוח גרון נשמע מאחוריהם, וקאלה הסתובבה. אביה עמד בפתח הסלון, ידיו שלובות על חזהו.

"אם תפגע בה..." למרות שידעה שאביה רק עושה את תפקידו של כל אב מגונן, היא הרגישה מעט כעס. סיריוס לא יפגע בה לעולם. גם תחת קללת אימפריוס.

"אני מעדיף למות מאשר לפגוע בה." זה היה נכון, אבל היא לא רצתה שימות בשבילה ושתצטרך לחיות בלעדיו. אבל ברור שסיריוס מעדיף למות במקומה. כנראה שפשוט עדיף להם למות ביחד.

אביה הנהן, וחייך אל אימה שעמדה ליד המדרגות, מחייכת. קאלה ניגשה אליהם וחיבקה את שניהם, ובדחף לא מוסבר הוסיפה, "אני אוהבת אתכם."

"גם אנחנו אוהבים אותך." היא חזרה אל סיריוס והם יצאו ביחד מהבית.

"אני צריך לעבור באחוזת פוטר כדי לקחת משהו, בסדר?" שאל סיריוס. קאלה הנהנה. הוא תפס את ידה והם התעתקו, בהתעתקות צד לצד.

שנייה אחרי שהופיעו על שביל הכניסה הופיעו ג'יימס ולילי חצי מטר מאחוריהם על השביל, כנראה שגם להם היה משהו לעשות באחוזת פוטר... קאלה נופפה ללילי, וסיריוס וג'יימס החליפו חיוכים. שני הזוגות התחילו ללכת אל הדלת. "סיריוס?"

"מה?" הוא הושיט את ידו אל ידית הדלת. לילי וג'יימס היו ממש מאחוריהם. הדלת נפתחה.

"אני לא רוצה שתמות בשבילי או בגללי."

קריאת תדהמה וזעזוע בקעה מפיו של ג'יימס מאחוריה, וקאלה הסתובבה אליו, מחמיצה את האור של הקללה הנשלחת לעברה. לילי הצביעה לעבר הבית, המומה בעליל. קאלה הסתובבה, שומעת את סיריוס זועק. כעבור שנייה הוא זינק לעברה בכוונה להדוף אותה מחוץ לטווח הקללה, אבל היה איטי מידי. עיניה נפערו, והיא הבינה שזה הסוף, המתקדם לעברה באור בתצורת אור כחול. צבע יפה.

הקללה פגעה בה.

סוף.

זהו. נגמר. כן, ככה. ת"בים או תגובות, מישהו? אתם יודעים, להגיב זה בחינם. 

הפרק הקודם		הפרק הבא