לינוי

סליחה שמיליון שנה לא עדכנתי אבל הנה עוד פרק

לינוי היתה בדרך לכיתת שיעור התגוננות מפני כוחות האופל.

היא עברה דרך מסדרון שלא היה מוכר לה, בצבע לבן - שיש.

היא שמעה קול. לינוי הלכה לכיוון הקול, שהוביל אותה למסדרון צדדי.

היא ווידאה שהיא מוסתרת היטב, ואז בדקה מה היה הקול. היא ראתה את מאלפוי ועוד ילד שלא היה מוכר לה.

הילד היה עם שיער בלונדיני פרוע, נמשים, אף קטן, ועגיל לבן באוזן. הוא היה גבוה.

עיניו היו כחולות וצלולות, ולינוי הרגישה שהיא שוקעת בתוכן.

מאלפוי עזב את הילד, ולינוי הרגישה כאילו היא מתעופפת לכיוונו. הוא היה יפה תואר.

"שלום," הוא אמר לה. "שלום" ענתה לינוי. "מה שמך?" שאלה אותו.

"שמי אריסון" אמר הילד אריסון בקול פעמונים נעים. "ומה שמך?"

"שמי לינוי" אמרה לינוי בהתמוססות מאריסון ומיופיו, ואז ראתה שהוא מסתכל לכיוון החוצא מהמסדרון. "הולך לאנשהו?" שאלה לינוי וניסתה לא להישמע מתחקרת יתר על המידה.

"אני צריך ללכת לשיעור התגוננות מפני כוחות האופל, " אמר אריסון, ולינוי הרגישה באכזבה הגלויה בו. "גם אני הולכת לשם" אמרה לינוי בשמחה.

"טוב, אתה בא?" שאלה לינוי. "כן" ענה לה והלך לצידה.

      **************************************

"הלו, לינוי?" שאל הארי את לינוי, בעודה חולמת בשיעורים. זאת הפעם השביעית שלה, ורון, הרמיוני והארי לא ידעו מה קורה לה. כשג'יני הגיעה, היא ראתה את לינוי ואמרה:

"נראה לי שהיא מאוהבת, אני מכירה את המבט הזה" אמרה ג'יני, וצדקה. כשאריסון עבר לידם לינוי הסתכלה עליו כל הזמן.

"היא מאוהבת באריסון?!?" אמר נוויל, שפתאום הגיע. "כנראה," אמרה לו ג'יני. "היא מאוהבת בפוץ הזה?!?" אמר.

"דיי, נוויל, גם אני מכירה אותו קצת, הוא מאוד נחמד." ענתה לו ג'יני בגוננות. "לא נכון!" אמר נוויל והמשיך ללכת ויצא מחדר המועדון.

הארי פתאום הביט מבט מוזר בלינוי, ואמר: "אני הולך לישון". "אני בא איתך" אמר רון, ושניהם עלו לחדר שלהם.

"נראלך שהארי מאוהב בלינוי?" שאלה ג'יני בחשש. "ממש- ממש- ממש- ברור- לגמרי- שבכלל- הוא- לא- מאוהב -בא" אמרה הרמיוני בנשימה אחת.

הפרק הקודם		הפרק הבא