טרה דאנקן

 וולטר ישב בחדרו. הוא צייר את המלאך בעל הכנפיים השחורות שהוא תמיד מצייר מאז שטרה שלחה לו את הציור המקורי של המלאך. ומאז זה מה שהוא רואה בה.מלאך.ותוך כדי הוא חשב על טרה. הילדה היפיפה שהוא פגש. העיינים שלה פשוט מדברות אליו. הוא ידע. הוא ידע שהוא מאוהב בה. האים היא גם מאוהבת בו?. הוא ידע שהוא מקווה לזה. היא כל מה שהוא אוהב . היא חכמה. היא חמודה. היא מאוד פתוחה איתו. אבל היא באותו זמן גם סגורה. היא מוקפת חברים שיעשו הכל כדי לעודד אותה.גם לו יש כאלה. אבל הוא לא מרגיש איתם כנה כמו איתה. הוא יודע שהוא רוצה אותה לעצמו. הוא רוצה שהיא תיהיה רק שלו. שהיא נמצאת עם אחרים זה מעביר בו קינאה. כעס. ותסתכול. הוא מרגיש שהוא גונב את הזמן איתה מימי שבאמת הוא מגיע לו. שהוא לא שווה לה. שהוא חסר ערך ליידה. שהיא שווה הכל והוא כלום. הוא רק רוצה ליראות את החיוך שלה. וכבר זה מעביר בו צמרמורת נעימה. הוא אוהב לדעת שהוא יכול לחבק אותה. והיא גם אותו. הוא לא רוצה שהיא תחשוב שהוא נרתע מימנה כי ליפעמים הוא פשוט נסוג אחורנית. הוא אוהב אותה.

“אני רוצה אותה.אני אוהב אותה. ואני מודע לכך שאני מקנא שהיא עם אורין" מילמלתי בקינאה.
" נלו!" הוא קרא לשומר שהוא הכי אהב ורצה לישאול אותו ,'כן. אני אשאל אותו בנוגע לאהבה' הוא חשב לעצמו.
"נלו. הייתה פעם מאוהב?"  הוא שאל שהשומר נלו ניכנס לחדרו בקידה.
" כן אדון צעיר. אחרי הכל אני כבר נשוי" הוא ענה מצחקק . וולטר משך את נלו אליו.וכרך את זרועותיו סביביו.
"תישאר איתי. אני צריך את העזרה שלך" הוא אמר מתחיל לבכות . הדמעות המלוחות זלגו במורד לחיו. ועל פניו היה מבט עצוב.
"כן אדון צעיר. אני אשמח לעזור לך" הוא אמר מחייך.
" יש נערה שאני מאוהב בה.אני לא יודע איך להתחיל איתה. ולאומר לה מה שאני מרגיש" הוא אמר מסמיק.
"האים יורשה לי לישאול מי הנערה?" הוא שאל
"כן.....קוראים לה...שלי" וולטר תרץ. הוא לא רצה לאומר לו שהוא בעצם מאוהב בטרה.
"כן אני חושב שאני יכול לעזור לך.ויש לה שם יפה...ומיוחד...היא בטוח ערפדית מדהימה"  אמר לו נלו בחיוך
"כן......היא מדהימה. ויפה וחכמה" הוא אמר מסמיק ומרחף ממחשבה על טרה שלו. הוא החליט שמעכשיו כל פעם שהיא תבוא הוא יקרה לה שלי. כדי שאף אחד לא יחשוד. שלי זה באמת שם יפיפה ומושלם. מתאים בידיוק לורד היפייפה שלו טרה.
אחרי שעה של הסברים וולטר וויתר. הוא פשוט יעשה את זה בדרך שלו. הוא שלח לטרה הודעה במג'קל*. היא הייתה מחוברת. הוא חייך ושמח. הוא התקשר אליה בשיחת ווידאו.
"היי טרה" הוא אמר מסתכל על פניה היפות. על השיער הג'ינג'י החלק שלה. על העור הבהיר. על העיינים הירוקות שהוא אוהב כל כך. העיינים שהוא מרגיש שהן מדברות אליו,
"היי וולטר" היא אמרה לו בחיוך המהפנט שלה.
"אממ. יש לי רעיון. מעכשיו אני אקרא לך שלי כל פעם שניהיה בארצות האפלה של הערפדים" הוא אמר לה.
היא ציחקקה." בסדר. זה נישמע....טוב...זה שם ממש יפה. האמתי...הייתי רוצה ליקרוא ככה לבת שלי כשאני יהיה גדולה" היא אמרה בחיוך
וולטר הסמיק,"אני אוכל להיות הסנדק?" הוא שאל .'למרות שאני מעדיף להיות האבא' הוא חשב לעצמו.
"אז מה חדש?" הוא שאל
" אממ. היום היה היום הראשון ללימודים. אני בדרגה הכי חזקה שזה ממש מדהים. ונלחמתי נגד דרקון כזה ענק!" היא אמרה
"נישמע שנהנת" אמר וולטר מצחקק
"רוצה להפגש מחר...באגם הקשת ?" הוא שאל. טרה הנהנה. הם קבעו להבגש מחר אחרי הלימודים.

אני צריכה בטא. וסולחים לי?. אני אמשיך לכתוב אם תסלחו לי.ולא סיימתי. זה יערך. אז תבדקו לפחות פעם ביום

מג'קל* זה כמו סקייפ

הפרק הקודם