אהבה אסורה

<!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:35.4pt; mso-footer-margin:35.4pt; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1;} -->

12 בלילה,חדרי השינה של הבנים

איגל והארי היו על המיטה של הארי.

שניהם היו באמצע נשיקה סוחפת, איגל אחזה בחולצתו של הארי והארי תפס בעורפה במגע עדין ואוהב, הדבר היחידי שגרם לשניהם להתרחק אחד מהשני היה הצורך לנשום.

כאשר הם התנתקו אחד מהשני, איגל אמרה "אבא'לה"

הארי חייך ואמר "למה 'אבא'לה'?"

"Oh my god פוטר,מה עשית לי?"

"מה?" הארי שאל בקול לוחש ועדין,כאשר מקרב את פניו לשלה

"איך לעזאזל אתה עושה את זה?" איגל שאלה

"עושה מה?" הארי שאל

"גורם לי לסטור את כל העקרונות שלי" איגל ענתה

"אילו עקרונות?" הארי אמר במרחק של 2 ס"מ משפתיה

"להתנשק עם בחור באמצע הלילה" איגל לחשה, ונישקה אותו שוב. הארי כמוה.

השעות עברו כאשר איגל והארי מתנשקים, עד אשר העייפות השתלטה על שניהם והם נרדמו מחובקים.

8 שעות לפני זה

איגל והארי הלכו מהמרפאה למועדון ואיגל אמרה "איך אפשר לדבר שעתיים, על איך אתה מרגיש? הכל בסדר? מה קרה? איפה כואב לך? וכל החרא הזה?"

"עזבי אותם איגל, אני מבטיח לך שהיום לא נשמע ציוץ משניהם" הארי אמר

"אני בטוחה בזה" איגל אמרה.

הארי ואיגל נכנסו למועדון והתיישבו מול האח, היא התחילה להוציא מהתיק שלה את שיעורי הבית שהם קיבלו באותו היום.

הארי שאל "את עושה שיעורים?"

"כן" איגל אמרה

"את חשבת אי פעם לצאת מהספרים והלימודים, ולהתחיל קצת ליהנות?" הארי שאל

איגל שלפה מהתיק דיו ונוצה,ושאלה "איך ליהנות?"

"לא יודע, אולי לצאת לטייל, ללכת למסיבות או סתם לעשות משהו שאת אוהבת" הארי הציע

איגל הביטה לעבר עיניו של הארי, ואמרה "אתה מוכן להראות לי איך זה להנאות,מבלי להשתמש בספרים?"

הארי חייך ואמר "דבר ראשון: את עוזבת את הספרים"

"אבל..."

איגל נקטעה על ידי הארי שאמר "בלי 'אבל'"

איגל נאנחה ולחשה לעצמה "למה הכנסתי את עצמי?!"

הארי קם והחל לאסוף את הספרים ולחש לה "לכיף שלא תשכחי הרבה זמן". הארי עשה קסם על הספרים והם הוחזרו למקומם הטבעי (על המדפים שבחדרי הבנות).

הארי תפס את ידה של איגל ומשך אותה בהתלהבות.

"הארי,לאן אתה לוקח אותי?" איגל שאלה בחשש

"ליער האסור" הארי ענה בחיוך

"למה?" איגל שאלה בחשש

"כדי שתכירי מישהו" הארי ענה

"מי?" איגל שאלה מופתעת מהתשובה

"זאת הפתעה" הארי אמר

כאשר הארי ואיגל הגיעו ליער האסור, הארי אמר "הגענו"

איגל הנהנה ואמרה בקול רגיל "אכן הגענו" ואז צעקה "לאמצע היער האסור!"

הארי אמר "תירגעי, זה לא שיש פה דרקון או חיה טורפת אחרת"

איגל חשבה הלוואי שיכולתי להגיד שאין פה דרקון . ואמרה "הארי, כאשר אתה מתכוון לומר כיף, אתה מתכוון לומר שהישרדות זה כיף? או להיות מול אדון האופל זו דרך לעשות כיף?"

הארי אז עצר והביט לרגע באיגל ושאל בחשדנות "למה את קראת לו 'אדון האופל'?"

"כך נהגו לקרוא לו בבית שלי" איגל ענתה במהירות

"למה?" הארי שאל

"לא יודעת, ההורים שלי מעולם לא סיפרו לי, הם דרשו ממני לנקוב בשמו ככה" איגל אמרה, וחשה איך השקר האחרון ששיקרה הרגע צובת בליבה.

הארי אמר "OK" ואז שרק.

איגל הביטה סביבה מצפה מאדם לצאת,אך לא מבין הענפים הופיע היפוגריף. ההיפוגריף נחת לצד הארי ודחף את ראשו בידו של הארי.

איגל הייתה המומה מאיך שההיפוגריף הגיב ואף יותר מהעובדה שהוא בכלל הופיע מולם. היא שאלה בגמגום "מ-מאיפה צ-צץ ההיפוגיף-ף הז-זה?"

"זה בקביק, הוא היה בכיכר גרימולד עד שסיריוס מת" הארי אמר בפחות התלהבות

"הרמיוני סיפרה לי על האפוטרופוס שלך, היא אמרה שהוא חף מפשע ואני מאמינה לה. לא פעם אחת משרד הקסמים עשה טעויות" איגל אמרה. "אל תהיה עצוב בגלל זה, לפעמים יש הפתעות בחיים, אולי הוא יהיה ההפתעה שלך"

"זה בלתי אפשרי" הארי אמר, "המתים לא יכולים לחזור,דמבלדור בעצמו אמר זאת"

"מתי?" איגל שאלה

"בשנה הראשונה

הפרק הקודם		הפרק הבא