que sera sera

מאז והחלו אחיה של טסה להתאחד, היא הרגישה כמו אדם שונה לגמרי. היא לא ידעה שתוכל להתחבר איתם בכזאת מהירות. היא גם מעולם לא ידעה שתצליח ללירות חץ ישר למטרה. היא עשתה את זה כאילו התאמנה על זה שנים. מרי-לין אמרה שבזה היא מחוננת, בלהצליח. אם היא לא תרצה לקלוע למטרה, היא לא תצליח. כל עוד היא רוצה, היא מצליחה. הרולד וטסה לא מפסיקים להיפגש. הם הפכו להיות החברים הכי טובים. אנג'לו כל הזמון שואל שאלות. צבע העניים שלו הוא ירוק וסגול- מרי-לין אומרת שניחן בכישרון השכנוע. להרולד עין אחת צהובה ואחת חומה- מרי-לין טוענת שניחן בכישרון הנשימה מתחת למים. הם בדקו את זה לפני יומיים- הוא מסוגל להישאר מתחת למים במשך יותר מעשרים וארבע שעות. הם בדקו את זה בתורנות. הוא גם נרדם באיזשהו שלב, אבל מרי- לין נאלצה להעיר אותו ולהרוס את הבדיקה בגלל ארוחת הערב של היום למחרת. טסה מעולם לא ראתה מישהו רעב כל כך. מרי- לין וביטרבלו מלמדות את סטיבן ללכת, ומאכילות אותו. הן לימדו אותו לקרוא ולכתוב- בעזרת אחד ממשרתיה של ביטרבלו שניחן בכישרון הלימוד. לסטיבן יש עין אחת כחולה ואחת אפורה. ביטרבלו ישר זיהתה את כישרונו. כמו חברתה מהעבר, ניחן סטיבן בכישרון ההישרדות. אח למרבה הצער, רק למחצית ממנו. בגלל זה, זהו מצבו. מזל שהוא עדיין חי. מאז שמרי- לין גמרה לשמור על סטיבן, היא איתרה עוד שני מחוננים בני אצולה. קארל, אחד ממוצע,חכם באופן לא רגיל ומתעניין אך ורק במדע- בעל עין אדומה ועין ירוקה, ניחן בכישרון הרפואה. מיילן, גבוה באופן לא רגיל משאר משפחתו, שחקן כדורסלן ואתלט מקצועי. עין אחת כחולה, ואילו השנייה סגולה. ניחן בכישרון האנרגיה- לעולם לא יאלץ לעצור לנוח.
מרי-לין אספה את כולם לשיחה לפני ארוחת הערב. היא לא נראתה מאושרת במיוחד. ביטרבלו נראתה עצובה מאוד, כאילו רק עכשיו גמרה לבכות ועכשיו היא מתחילה מחדש. טסה הבינה שמשהו לא בסדר, ביחס לשאר האחים.
"מה קרה, מרי-לין?" היא שאלה. מרי-לין נשמה עמוק.
"טוב, במסעי אחר אחיכם האחרון, נאלצתי למצוא אותו דווקא בבית החולים, כשהוא חווה מוות מוחי והינו מונשם במכונות בלבד. ממש לפני דקות ספורות הוכרז מותו, כשהוריו המאמצים הסכימו לשחררו מהמכונות." היא התנדנדה על קצות אצבעותיה. האחים העבירו מבטים אחד אל השני. טסה הבינה מהי חומרת העניין- אך לצערה לא הצליחה להיות עצובה.
"אחת מעניו הייתה כתומה, והשנייה ירוקה. הוא ניחן בכישרון הראייה בחושך. שמו היה גרו." היא נאנחה. משרת צעיר פנה אליה, ואמר לה שהארוחה מוכנה. כולם התפזרו למקומותיהם. טסה יושבת ליד מרי- לין, בצלע הרוחב של השולחן, מול ביטרבלו. זהו מקום מלכות.
"מרי-לין, למה רק לטסה יש שם אחר?" שאל אנג'לו פתאום. היה ברור שהוא ישאל את השאלה הזו באיזשהו שלב.
"תאמין לי, את תעדיף שאת שמך אגלה בפרטיות." גיחכה. ביטרבלו נעצה בה מבט של הורה. 
"מרי-לין, זה לא יפה." היא אמרה. מרי-לין כבר לא חייכה. היא רק חשבה רגע.
"טוב, אקסוויר, האם מוצא חן בענייך השם אותו העניק לך אביך?" שאלה בלגלוג. אנג'לו הסמיק. אקסוויר. קוראים לו אקסוויר. נשמעו גיחוכים סביב השולחן. "מה איתך, טינסל? מה דעתך על השם שלך?" היא פנתה אל הרולד. הרולד בעצמו כמעט התפוצץ מצחוק. "ואתה, ג'ודילי?" היא פנתה אל קארל. קארל השמיע נחרת צחוק והמשיך לאכול כאילו לא שמע כלום. "תהיה בשקט, צ'סקי." היא פנתה אל מיילן. הוא רק הסמיק. 
"ומה עם סטיבן?" התלונן אנג'לו. "לא אמרת את של סטיבן." 
סטיבן, עד עכשיו, רק ישב במקומו וזלל. הוא לא שמע את צחוקיהם של האחרים.
"שמו של סטיבן עוד נורמלי ביחס לשלכם. שמו מיאֶן." היא מלמלה. הפעם כולם שתקו. סטיבן היה צריך להיות זה שצוחק. 

שוב, סליחה על העיקוב. יש לי בעיה במחשב, ולקח לי זמן להעביר הכל למחשב הנייד. מקווה שנהנתם. 

הפרק הקודם