האיש במסיכת הנוצות הכחולה

האיש במסיכה הכחולה קם בדממה מהדשא ונעמד בעדינות. ירח מלא זהר בשמיים המתחילים להתעורר, אבל האיש ידע שהוא רק נראה מלא. עובדה; הוא בצורת אנוש.

הוא יצא בטבעיות משביל הגישה שהוביל לבית שאנשיו היו… ישנים, נאמר. הוא עלה למדרכה בחוסר תשומת לב, מעלה בזכרונו תמונות זאביות מהלילה…
והוא הבין שהיה קרוב מאוד להיתפסות חוזרת. סיריוס היה חכם. מאוד. אבל הוא לא נתפס… הוא תקף את האיום האנושי. אבל מי היה האיום? הוא ניסה להיזכר… הוא הצליח לתפוס בתודעתו תמונות מטושטשות, שחור ואדום. זה לא עזר. גלימות ודם.

תודעתו ריחפה מעל הרחוב בו צעד. אויביו מתוחכמים, אבל הגיע שלב הגמר.

* * *

לילי מצמצה, מקווה להקהות את הכאב. היא היתה כל כך קרובה, אבל היא היססה. היא יכלה להרוג, אבל ידה רעדה פעם אחת, וזה הספיק.עכשיו היא מוסעת באמבולנס לבית החולים.

* * *

לילי איחרה.

הוא לא דאג, הוא הניח שהיא בסדר.

אבל סיריוס כבר היה רעב.

* * *

לראשונה בחייה, סילי לא הקדימה לעבודה שלה.

כך שהיא היתה שם רק במקרה.

היא עמדה לאחר, אבל היא לא ידעה את זה. לאחר, לראשונה מאז התחילה לעבוד. והיא כבר עבדה יותר משבוע.

היא הגיעה לכביש בדיוק כשהרמזור הפך לאדום, מה שלא תרם לתחושה שהיא תגיע היום בזמן. היא הבחינה באדם שבדיוק חצה את הכביש, המכוניות עוד חיכו עד שיסיים לעבור, אבל לא נראה שהוא מבחין בכך. היא החליטה שהיא מעריכה אותו, כי הוא הסתובב עם גלימה ומסיכה. לה עצמה מעולם לא היא את האומץ לעשות זאת - או שפשוט לא מכרו דברים כאלה במידות למבוגרים.

אז הופיע האמבולנס. הוא נסע במהירות בין מכוניות, ממהר, וסילי הבינה שהיא לא יודעת אם הוא בכלל בשליטה. והיא ראתה את זה קורה לפני שזה קרה; פניו של הנהג, האמבולנס המתקרב מהר מידי לאיש במסיכה, פניו של האיש כשהבין איפה הוא נמצא וידה שלה שנשלחה --- "עצור!!"

נדמה היה שהכל נעצר לרגע, והיא רצה לכביש, מרימה את האיש יחד עם עוד מישהו למדרכה.

היא לא ידעה למדוד דופק, היא לא ידעה לעשות הנשמה, אבל היא ידעה שהאיש במסיכה נראה דומם לחלוטין.

וכשהאמבולנס הגיע היא הרגישה שכבר אין סיכוי. העולם לא סולח לאנשים שמסתובבים על גלימה ומסיכה.

לראשונה בחייה, סילי איחרה לעבודה.

הפרק הקודם		הפרק הבא