פרסי גקסון, שה"ה, ה"פ נפגשים

נ.מ הארי פוטר

החדשים כבר הגיעו והתאקלמו כשדמבלדור התעתק אל המחילה. הוא דפק על הדלת וכיוון שאני הייתי הקרוב ביותר, אני גם פתחתי אותה. הוא נראה כרגיל, אבל לבש בגדים מפוארים יותר מבדרך כלל. מאחוריו עמדו חבורת נערים, אבל הם עמדו רחוק, אז לא יכולתי לראות אותם. "הארי, תקרא בבקשה למולי" אמר דמבלדור. קראתי לה, והוא שאל אותה אם יש לה עוד מקום בבית, כי הוא היה רוצה שתגיע עוד חבורה של ילדים חדשים שיצטרפו להוגוורטס. "יש להם עוד בית חוץ מפה?" שאלה גברת וויזלי. "לא, יש להם בתים, אבל רחוק מפה מאוד"  "אז ברור שהם יכולים לבוא. מה השאלה בכלל! אולי נצטרך להצטופף קצת, אבל נהיה בסדר" אמרה מולי. דמבלדור קרא לחבורת הנערים, וכשהם הגיעו, הייתי בהלם. לא רק שהם יפים בצורה מוגזמת, ולא סתם, אלא כולללם נראים פשוט כמו דוגמנים, אלא שהם גם היו ממש מוכרים לי, כאילו ראיתי אותם לאחרונה. "היי," אמרתי, וואו, האוצר מילים שלי ענק! "קוראים לי הארי פוטר. מי אתם?" "נעים מאוד הארי, אני סופי פוסטר, ואלו קיף, פיץ, ביאנה, טאם, לין ודקס" השם משפחה שלה הוא פוסטר? כמו פוטר עם ס? אבל זה לא משנה, בטח סתם צירוף מקרים. ראיתי שהם נראים מבולבלים, אבל הבנתי אותם, הם הרגע גילו על עולם חדש לחלוטין שהם לא ידעו עליו כלום! קראתי לכולם, גם לחדשים הראשונים, בשביל שיכירו את החבורה השניה. כשהחבורה הראשונה נכנסה, בלי פרסי שהלך לשתות מים, סופי והשני, נוו, משהוא עם פי פי פי נראלי שפיץ,אבל השמות האלו ממש מוזרים, אני אצטרך להתרגל, בכל מקרה, סופי ופיתוח שיפשפו את הרקות ונראו סובלים מכל רגע. החברים שלהם העיפו לעברתם, וחצי מהם יצאו איתם לבחוץ.  השאר עמדו ולא נתנו לחבורה הראשונה לצאת, הם חייכו אלינו חיוך, שבבירור היה מודאג, אבל לא הבנתי למה. כעבור רגעהם חזרו, ונראה שהם סובלים. "אני יודעת שזה ממש מוזר, אבל תוכלו לנסות לסגור את המחשבות?" הם העיפו בה מבטים מוזרים, אבל נשמו כמה נשימות וכנראה שעשו את זה. סופי חייכה. "נעים מאוד להכיר אתכם, אני מצטערת על מקודם, לי ולפיץ יש סוג של בעיה עם שמיעת כל מיני דברים, אבל הכל בסדר עכשיו." "גם לנו נעים מאוד" אמרה פייפר, והמשיכה "יכול להיות שלך ולפיץ יש משהו מיוחד שאתם יודעים לעשות?" שאלה בקול מתוק "לא, תודה" חייכה סופי, למרות שפיץ ניסה לומר משהו. "למה שתחשבו ככה?" שאלה "סתם , לא משהו מיוחד " ענתה אנבת. 

פתאום הדלת נפתחה, וברגע שפרסי נכנס, סופי התנשפה, ופרסי שבר את הכוס מים שהחזיק. "סופי?" הוא שאל בקול חלוש, ונראה כאילו בכל רגע הוא הולך להתעלף. היא העיפה מבטים נלחצים לעבר שאר החבורה שלה. נראה כאילו היא מנסה לומר משהו עם העיניים. היא נעצה עיניים בעיקר בפיץ, והוא בה. במשך כל הזמן הזה, פרסי נראה כאילו הוא נזכר בבת אחת במשהו ממש חשוב. "נראה כאילו אתה מזהה משהו, אבל אין לי מושג מי אתה. האם תוכל להגיד את שמך?" אמרה סופי. פרסי נראה מתענה בתוך עצמו. "נראה שזה כלום" אמר. נועץ מבטים בסופי.  "בכל מקרה, קוראים לי פרסי גקסון, אבל כנראה אני מתחיל להזות. פתאום אני נזכר במשפחה אחת, משפחת פוסטר, הם היו הבני דודים שלי, והיינו ממש קרובים. אחת מהם, סופי פוסטר, הייתה שיא החכמה. היא הייתה בסוף התיכון כשהיא רק בת 12! אבל רק עכשיו נזכרתי, ולמה שאני ישכח ממשפחה קרובה? כנראה הם לא קיימים" אמר מתענה. אנבת לחשה לפרסי, ואני שמעתי "יד לך קרובת משפחה חכמה ברמה כזאת?" "אני לא יודע, אני בטוח שזאת היא, אבל היא מכחישה, תשאלי אותה שאלות ידע ברמה גבוהה, ונבדוק, אבל אם שם המשפחה שלה הוא פוסטר, אני די בטוח שזאת היא" הוא ענה. בינתיים נראתה סופי מחווירה יותר ויותר, וכל החברים שלה דואגים ממש. הם התחילו להתקדם למטבח, לעבר דמבלדור, שהלך לשתות תה עם המבוגרים. הייתי סקרן לראות אם סופי תצליח לענות על השאלות , אז לא הלכתי לבדוק מהם רוצים מדמבלדור. אנבת התחילה, ושאלה אותה מלא שאלות, שעל כולם סופי ענתה ללא הפסקה ובמהירות, כמעט בלי לחשוב. לאט לאט אנבת שינתה את השפה, וסופי ענתה לה באותה השפה. אנבת נראתה מודאגת. סופי פתאום קלטה שהן דיברו שפה שונה, וכיסתה את הפה שלה ביד. "באיזו שפה דיברת?" שאלתי אנבת את סופי. "יוונית עתיקה" ענתה סופי. "את יודעת יוונית עתיקה?" שאלה אנבת. "גם את יודעת, אבל אני יודעת עוד המון שפות" אמרה סופי. "איזה למשל?" שאלה אנבת עוד פעם. "תגידי שפה ואגיד לך אם אני יודעת לדבר בה" אמרה סופי. "אוריה, אווה, אוזבקית, אויגור... " אנבת אמרה מלא שפות, ואת כולם סופי ידעה! היה ברור שהיא חכמה בצורה בלתי רגילה. "מאיפה את יודעת את כל זה?" שאלה אנבת. "תשאלי גם את האחרים, הם אולי לא יודעים המון שפות, אבל הידע שלהם מדהים!" החמיאה סופי לחביריה. "שאלה אחרונה. האם שם משפחה הוא פוסטר?" שאלה אנבת, וסופי הנהנה. "את כן בת הדוד של פרסי! למה את משקרת? ולמה הוא שחכ ממך וממשפתך?" שאלה אנבת. "אני יספר לך רק אם תהיי לבדך, ותישבעי ביקר לך שלא תספרי על מה שאני אגיד לך לאף אחד, ללא הרשות שלי" אמרה סופי. הן יצאו, והתעלמו ממני לחלוטין. זאת אומרת, אנבת התעלמה, סופי חייכה אליי חיוך קטן ואמרה לי שהיא לא רעה, אבל היא צריכה לשמור על סודות חבריה. נכנסתי למטבח לאכול, ולבדוק מה כל הילדים עם השמות המוזרים אמרו לדמבלדור.

הפרק הקודם		הפרק הבא