סיריוס רמוס וג'יימס

נ"מ רמוס 

היום זה ליל הירח המלא הראשון השנה, אני עומד לצאת בערב למדשאות, ללכת לכיוון עץ מיוחד שקוראים לו הערבה המפליקה, אני יקח ענף ארוך ואלחץ על סיקוס בגזע העץ שייגרום לעץ לקפוא ואכנס למנהרה הנמצאת למרגלות העץ המובילה לבית קטן שנמצא בהוגסמיד.

אבל עד הערב יש עוד 5 שעות וכבר סיימתי את השיעורים שלי, קראתי בספר 'הוגוורוטס תולדות' על אחת הכורסאות הנוחות מול האח בחדר המועדון, הייתי כל כך עייף שבקושי החזקתי את עצמי ער. לפתע סיריוס וג'יימס באו, נעמדו מולי והחלו לדבר אלי "אממ אז רמוס... איך אתה מרגיש היום?" שאל סיריוס בחיוך שאפילו אני ראיתי כמה הוא מזויף "לא יקרה סיריוס" עניתי וחזרתי אל הספר "נו באמת רמוס, בבקשה?" שאל ג'יימס "לא. יקרה. אני לא מביא לכם להעתיק ממני את השיעורים" אמרתי "אבל למהה!' שאל סיריוס בתיסכול "כי אם לא תלמדו לבד אז לא יהיה לכם כלום כאן" אמרתי והצבעתי על ראשי.

לפתע נכנסו לחדר המועדון חבורת הבנות הכוללת את: לילי, ג'ולי, אליסון, אמנדה, רובי ומודי. ג'יימס כמובן התחיל עם לילי שוב ושוב נענה בגסות אבל כנראה שלמד לא לקחת ללב יותר מידיי, סיריוס וג'יימס עלו לחדר בטענה שהם עייפים. שמעתי את הבנות מדברות "לילי את כזאת פראיריית" אמרה אמנדה "נכון, זה ג'יימס פוטר הילד הכי חתיך בשכבה" הסכימה מודי "הוא סתם פוץ נפוח ואני לא מבינה מה אתן רואות בו" אמרה לילי "תגידו, אם הייתן צריכות לבחור בין ג'יימס, סיריוס ורמוס את מי הייתן בוחרות?" שאלה לפתע אליסון "אני אישית הייתי אומרת שסיריוס ממש חמוד" "אני הייתי בוחרת בג'יימס, הוא כל כך חתיך!" אמרה רובי "אני הייתי בוחרת ברמוס, הוא השפוי מבין השלושה האלו, והוא גם ממש חכם" אמרה לילי. 

לא ידעתי איך להגיב, אוקיי אוקיי דבר ראשון אליסון אמרה שסיריוס חמוד, אני יגיד לו את זה מתישהו. עכשיו לילי אמרה שהיא הייתה בוחרת בי על פניי ג'יימס וסיריוס, את המידע הזה החלטתי לא לשתף.

במשך אני לא יודע כמה זמן צותתי לרכלויות של הבנות, הסתכלתי על השעון וראיתי שכמעט תשע בערב! אני חייב לרוץ. למזלי כל הבנות כבר הלכו וכפי שלמדתי להכיר את סיריוס וג'יימס הם כבר ישנים. אז לקחתי איתי בגדים ביד ויצאתי מחדר המועדון מקווה שאף אחד לא ראה אותי.

נ"מ לילי

ירדתי למטה כי שכחתי את קסת הדיו שלי, ירדתי במדרגות ממעוני הבנות וראיתי שאחד הילדים יצא מחדר המועדון, בהתחלה חשבתי שזה פוטר או סיריוס כי זה ממש מתאים להם אז עליתי לחדר של הבנים כדי לראות אם פוטר יצא לשוטט בטירה ולהפתעתי פוטר וסיריוס חשנו כמו תינוקות. רק רמוס היה חסר. 'אוליי הוא יצא' חשבתי לעצמי 'אבל כנראה היתה לו סיבה כלשהי, אוליי אחד הפרופסורים קרא לו' הנחתי שזאת הסיבה הכי הגיונית והלכתי חזרה לחדרי.

נ"מ רמוס

יצאתי לכיוון המרפאה כדי לפגוש את מאדאם פומפרי שמלווה אותי לערבה המפליקה, מאדאם פומפרי לקחה אותי החוצה, תפסה ענף ארוך מאוד ולחצה איתו על סיקוס בגזע העץ, העץ נעצר ואני נכנסתי למנהרה למרגלות העץ. הלכתי בתוך המנהרה, הגעתי לבית ונכנסתי לאחד החדרים בו, כדי לעבור שם את השינוי. כעבור רבע שעה נכנס דרך החלון היחיד בחדר האור הלבן של הירח המלא, התחלתי להרגיש כאב בכל גופי. רגליי התארכו חולצתי ומכנסיי נקרעו לגמרי, פי התארך. עכשיו אני אדם זאב. יללתי יללה חזקה. שרטתי ונשכתי את עצמי כיוון שלא היה לי מישהו אחר לנשוך ולשרוט.

כעבור כמה שעות שנראו כמו נצח שיניתי צורה סוף סוף חזרה לבן אדם. הוקל לי כל כך שהסיוט הזה סוף סוף נגמר. יצאתי החוצה ופגשתי במאדאם פומפרי שליוותה אותי חזרה לטירה. עליתי לחדר המועדון ואמרתי לתמונה את הסיסמה "פורטונה מז'ור" (לא היה לי רעיון אחר) ונכנסתי לחדר המועדון.

למזלי לא היה אף אחד כשנכנסתי, אבל כשעליתי לחדר סיריוס היה ער. "לאן לעזאזל הלכת?!' שאל סיריוס "אממ... פרופסור מקגונגל קראה לי" עניתי, הייתי חייב לשקר לו, אסור שהוא ידע מה אני, נשכבתי על המיטה ונרדמתי לפני שסיריוס ישאל עוד שאלות.

חזרתי בערך, אם יש לכם רעיונות לשם לפרק תכתבו בתגובות

ממש מקווה שתהאבו ואני עובדת על פרק בפאנפיק אחר שלי יותר משבועיים אז אין לי ממש הרבה זמן. חנוכה שמח לכולם

הפרק הקודם