הלב של לילי

"פינגיין, פינגיין, פינגיין... תשמע, אני מוכנה לוותר,

אבל זה רק אם אתה מבטיח לי שדבר כזה לא קורה שוב ומשלים את כל מה שעשינו עד עכשיו. מובן?"

"בטח, פרופסור. ממש תודה!"

ג'ון פינגיין יצא מהמשרד עם חיוך זורח,

שמח על ביטול שרשרת ריתוקים שבאו בעיקבות אי שיעורי בית,

כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת.

"כן?" היא שאלה.

"פרופסור אוונס, יש שני אנשים שרוצים לראות אותך.."

תלמיד שנה ראשונה גימגם בדלת.

"הם מחכים במדשאות.."

היא צימצמה את עינייה בחשד.

"אוקי", ענתה ויצאה ממשרדה.

היא כמעט חטפה התקף לב כשראתה מי עומד בחוץ,

משוחח עם האגריד.

"אוונס!" קרא סיריוס בשמחה ופרס את זרועותיו.

"עברו כמה שנים! מה שלומך?"

"מ- מה?! מה אתה עושה פה?!"

היא שאלה, המומה.

"דמבי הסכים שנבוא! ג'יימס בדיוק הלך למטבחים,

לומר שלום לגמדונים, את יודעת."

"אתם לא נורמלאים", היא נאנחה.

"ככה את מקבלת את פניי היפות?" הוא נעללב

"לא השתנית במיוחד..." היא מילמלה וחיבקה אותו.

"הי, ככה אתה גונב לי את אהובתי?!"

ג'יימס הופיע, חיוך רחב על פניו.

"גם אני יכול לחבק אותך?" הוא שאל בזחיחות.

"אני אסתפק בלחיצת יד, תודה", היא גיחכה ולחצה את ידו.

"מה דעתך לערוך לנו סיור?" סיריוס ביקש והיא נענתה ברצון.

התחנה הראשונה הייתה בבקתה של האגריד.

"פנג!!!" סיריוס שאג בשמחה והתנפל על הכלב.

"ידעת שהאגריד הביא אותו בזכותינו?"

ג'יימס צחק בעודו מביט בסיריוס ובפנג.

"באמת?" היא הופתעה.

"כן. אנחנו העלינו את הרעיון והוא ביצע."

הם המשיכו אל האגם, אל הצריף המצווח,

אל חדר המעודון של גריפינדור ואל משרדה.

השמש כבר התחילה לרדת והם ירדו לארוחת ערב באולם הגדול,

סיריוס וג'יימס יושבים בשולחן של גריפינדור ליד הוויזלים והיא ליד המורים.

"נו, נו." פליטיק חייך בהנאה. "אז בסוף כן יצאתם יחד?"

"אה.. כן... פעמיים", היא הייתה נבוכה.

"מצויין, מצויין. תזמינו אותי לחתונה!"

היא השתנקה ממיץ הדלעת שלה והוא נאלץ לטפוח על גבה.

"פיליוס!" היא הזדעזעה.

הוא צחק והשקיף לאיפה שג'יימס וסיריוס ישבו.

"בלק, פוטר והוויזלים. ביחד הם יוכלו לחרב את העולם."

הוא נאנח וולגם מהמיץ שלו.

"לגמרי", היא הסכימה.

"והם גם יעשו את זה."

***

סורי שלא הוספתי שבוע שעבר הייתי באילת...

קראתי את שה"ה עד 3 אז תצפו לפאנפיקים עוד כמה שבועות!!

תגובותת

הפרק הקודם		הפרק הבא