נפגשים *מוקפא*

נ.מ. סריוס

ברור שהיא עקבה אחרינו. אוונס, לילי אוונס יצאה מאחורי המסתור שלה ואמרה

"אני אגלה להם, אנחנו אמורים להפוך לחברים שלהם וללמוד לשתף איתם פעולה וככה אתם מתנהגים? אתם תינוקות מוחלטים, לפחות רמוס הוא לא דביל גמור כמוכם!"

היא הצביעה עליי, על זנב תולע ועל קרניים.

"מי שמדברת! למה עקבת אחרינו אוונס?"

שאלתי בקול עצבני.

"אממ חברה"

קרניים אמר בקוול מבוהל.

"מה?"

שאלתי.

"עוד בערך שעה יש ירח מלא"

הבטתי אל לוח השנה ואכן היה מסומן שם

"ירח מלא היום"

לא ידענו מה לעשות כי אין כאן צריף מצווח.

"אנחנו יכולים לשאול אותם ולוותא על כל הנקמה"

ירחוני הציע בתקווה.

"בסדר"

קרניים אישר בקול עצבני, ידעתי שזה רק בגלל שאנחנו צריכים מקום שבו ירחוני ישנה צורה בלי שהוא יפגע במישהו. הוא הלך ודפק על הדלת שלהם. הפייפר העשירה הזאתי יצאה החוצה כשמאחוריה צועד באיום החבר שלה, גייסון נראה לי.

"אממ, בואו נכריז על הפסקת אש"

הוא אמר בקולו הידידותי וכל כך רציתי לצעוק שזה לא נכון אבל התאפקתי.

"ומה אנחנו נצטרך לתת לכם בתמורה?"

גייסון שאל בחשד.

"אממ, כל חודש בירח המלא יש לי איזשהו התקף מסוכן ואנחנו צריכים למצוא מקום בטיחותי שבוא אוכל להיות מרוחק מכם כי אני לא רוצה לפגוע באף אחד"

רמוס ענה בכינות.

"אה, אממ אני אשאל את האחרים"

פייפר נכנסה פנימה ושמעתי אותה צועקת משהו בחדר ווכמה קולות עונים לה בהדהוד. בסוף החבר של הנערה שתקפנו והיא קמו

"הייזל ופרנק יעזרו לכם"

פייפר אמרה והשניים יצאו מהחדר והחלו להוביל אותנו ליער ובאיזשהו שלב שמתי לב שעיניה של הייזל עצומות.

"כאן"

היא אמרה ופקחה עיניים. היא התכופפה והרימה חלק אדמה נסתר.

"זה זה של ניקו?"

פרנק שאל בלחישה כושלת.

"לא, שלו במקום אחר"

רציתי לשאול אבל כשהבטתי בשמיים ראיתי שירח מתחיל לעלות.

"יש שם חדרון מתחת לאדמה, אני אנעל אתכם שם וכשההתקף ייגמר אני אוציא אתכם"

היא אמרה ולפי עיניה ידעתי שהיא דוברת אמת. הייתי מופתע שהיא לא תנעל אותנו שם עד שתשכח מאיתנו. נכנסנו בזהירות וכמו שהיא אמרה היה שם חדרון, אחרי שסיימנו לרדת המדרנות הקטנות נעלמו וציפור כחולה קטנה נכנסה פנימה ואז נפל פנימה מכשיר מוזר, נראה לי פנס והאור מלמעלה נכבה, היא כנראה סגרה את המכסה. הרמתי את הפנס והדלקתי אותו, הנחתי אותו על הרצפה ואחרי לא הרבה זמן זה התחיל, הוא השתנה. ישר השתנינו לצורות החיות שלנו והוא קצת נרגע, אבל אז הוא שם לב לציפור וקפץ עליה הציפור קפצה הצידה ותוך כמה שניות זאת לא הייתה כבר ציפור זה היה אריה. ירחוני ילל בקול חלש ונרגע.

"היי" 

האריה אמר.

"היי"

עניתי בקול חלש. האריה גילגל עיניים ואמר

"הייזל הכריחה אותי להיכנס אחריכם ליתר בטחון, זה אני פרנק"

הוא אמר וגילגל עיניים פעם נוספת. התפלאתי. איך הנער הזה שינה צורה לשתי חיות? יש דבר כזה בכלל אנימאגוס כפול?

"קיבלתי בתורשה את הכוח לשנות צורה לחיות, לכל החיות"

פרנק הבהיר.

"למדתי לשלוט בזה בבית הספר, עד אז לא ידעתי על זה בכלל"

פרנק פירט.

"סליחה על זה שהתנפלנו על הייזל, פשוט היינו קצת עצבניים והיא הראשונה שראינו"

התפלאתי מהמילים עוד לפני שהן יצאו מהפה שלי.

"זה בסדר, רק הפתעתם אותה. אם היא לא הייתה מופתעת אתם הייתם שכובים על הרצפה מעולפים"

פרנק אמר בקול בטוח בעצמו.

"איך היא הייתה מעלפת ארבעה נערים שהתנפו עליה?"

גיימס שאל בקול לא מאמין.

"לא מגלה"

פרנק ענה והוציא לשון.

"פשיייי, אריה שמוציא לשון. באסה שאין לי מצלמה"

אמרתי וגיימס חייך. לפתע אבן אודמם קטנה צמחה ליד רגלו של פרנק.

"אוי לא! הייזל בטח בצרות!"

הוא צעק ושינה צורה לציפור. איכשהו הוא הצליח לצאת ולסגור מאחוריו את המכסה. אחרי דקה הוא חזר, והפעם במקום אריה הוא שינה צורה לטיגריס.

"מה קרה?"

שאלתי את פרנק. שמתי לב שהוא קצת מוצא חן בעיניי. שימו לב! אמרתי קצת! קצת! כאילו מוצא חן מבחינת מתאים לחבורה שלנו.

"הייזל הסתבכה בקרבון קטן עם מ- עם שודד משונה שהתגנב כאן. מעניין מה הוא חיפש"

הוא אמר והבעת תהייה הופיעה על פניו. עדיין הצטערתי שאין לי מצלמה.

"אממ אתה יודע בכל חודש ירחוני מקבל את ההתקף הזה אז... אממ.... רוצה לעשות את זה איתנו כל חודש?"

גיימס שאל.

"סבבה, מישהו צריך להשגיח עליכם בזמן הזה"

הוא אמר וגיימס גיחך. לפתע הפתח מלמעלה נפתח קצת ועכברוש אפור קטן צנח פנימה.

"היי זנב תולע"

אמרתי.

"היי, מה זה הטיגריס הזה?"

הוא שאל.

"היי, יש לי שם ויכולת לבר אתה יודע. אתה יכול לשאול אותי ישירות ולא את החברים שלך"

פרנק אמר.

"סליחה. אז אממ... מי אתה?"

הוא שאל, הפעם את פרנק.

"פרנק"

פרנק ענה.

"היי, אז אתה משנה צורה לטיגריס?"

זנב תולע שאל.

"לא רק לטיגריס, לכל החיות"

פרנק ענה.

"אתה יכול להראות לי?"

זנב תולע שאל, אולי הוא לא מאמין לפרנק.

"סבבה"

פרנק אמר ושינה צורה לפיל, ואז לנץ, ואז שוב לטיגריס.

"מגניב! אני יכול לשנות צורה רק לעכברוש"

זנב תולע אמר בעצב. וככה עבר עלינו כל הלילה, בדיבורים כשלפעמים ירחוני מתערב קצת.

נ.מ. פרסי

זאת ההזדמנות המושלמת אמרתי לעצמי. הערב פרנק, היייזל, גיימס, פיטר וסריוס נמצאים יחד ביער. קמתי בדממה ויצאתי מחדר השינה של הבנים. נכנסתי בשקט לחדר של הבנות והערתי את אנבת.

"מה מוח אצה?"

היא לחשה.

"היום זה היום המושלם לבילוי לילי פרטי קצר"

עניתי ואנבת קמה בשקט.

"מה אתם עושים?"

פייפר שאלה אותנו כשכמעט יצאנו מהחדר.

"קצת זמן לבד"

אנבת ענתה ופייפר הנהנה, קמה מהמיטה ויצאה איתנו. היא סימנה לנו לחכות רגע ונכנסה לחדר של הבנים. אחרי לא הרבה זמן היא חזרה עם גייסון והם התיישבו בחדר המשותף לנו ולברברים שהתנפלו על אנבת. יצאנו החוצה ונכנסנו לאגם. יצרתי בועת אוויר והתחלנו בבילוי הפרטי שלנו.

נ.מ. פייפר

אחרי שפרסי ואנבת יצאו לחצא ראיתי את הדלת של הקבוצה השנייה נפתחת ושני הברברים הנותרים, מאלה שהתנפלו על הייזל ואנבת, הציצו החוצה. נראה שהם לא שמו לב אליי ואל גייסון הם החלו להתגנב החוצה כשאמרתי

"אתם יודעים, זה לא יפה לעקוב אחריי אנשים"

אמרתי בשקט, כדי לא להעיר את גייסון שנרדם כשהוא נשען על כתפי. שני הבנים הביטו לכיווני ואז הביטו החוצה. פרסי ואנבת כבר נכנסו לאגם כך שלא היה להם מה לראות. שניהם רטנו בכעס ושבו אל החדר שלהם, אבל לא לפני שהביטו בי ובגייסון מבטים זועמים, מאשימים אותנו על זה שהפרענו להם לעקוב אחריי פרסי ואנבת. עצמתי את עיני ושקעתי בשינה עמוקה.

נ.מ. הארי

אחרי ששמעתי כמה לחשושים מכיוון החדר של המעצבנים הערתי את רון והתגנבנו להציץ. שמענו את הדלת של החדר שלהם נפתחת ואחרי כמה שניות הצצנו החוצה. לא ראינו מישהו בחדר המועדון אז יצאנו החוצה והתחלנו להתגנב החוצה כששמנו מכיוון הספות קול נשי אומר

"אתם יודעים, זה לא יפה לעקוב אחריי אנשים"

הבטתי לכיוון הספות וראיתי הפייפר הזאתי, כשהחבר המטופש שלה נשען לה על הכתף. הבעת פניה לא הייתה כועסת או תוהה, הבעת פניה הייתה עצובה מסיבה לא ידועה. אני ורון רטנו בכעס וחזרו אל חדרי השינה, אבל בדרך העפנו מבטים כעוסים אל השניים.

הפרק הקודם		הפרק הבא