מצנפת המיון

ימים ושבועות חלפו, החורף עמד להסתיים והבקרים התבהרו יותר ויותר לקראת האביב. ג'ולי כבר התרגלה לשגרת הלימודים בהוגוורטס, היא נהנתה בעיקר בשיעורי שיקויים, שהיו אהובים עליה במיוחד.

אחר צהריים אחד בשיעור לחשים, נכנס לפתע הפרופסור דמבלדור בדלת. 

"יש בעיה?" צייץ פרופסור פליטיק הקטן. דמבלדור חייך.

"הו, לא, כלל וכלל לא, רציתי רק לשאול את העלמה ביין אם תועיל בטובה לבוא איתי אל משרד המנהל - פרופסור דיפט מבקש לראות אותה בדחיפות." 

ג'ולי קמה ממקומה והלכה בעקבות דמבלדור בסקרנות. הם הגיעו אל משרד המנהל ודמבלדור איתת לה לעלות. "מכאן, המנהל מחכה."

ג'ולי התחילה לעלות במדרגות האבן שהובילו אל המשרד ונקשה על הדלת.

"היכנסי," אמר קולו העייף של פרופסור דיפט.

ג'ולי פתחה את הדלת ונכנסה אל החדר העגול, היא הופתעה לראות שם את טום רידל שעמד בשקט ליד שולחנו של דיפט.

המנהל סימן לה להתקרב. "בדיוק סיפרתי גם לטום הצעיר, משרד הקסמים העלה לאחרונה הצעה בדבר הלימודים בבית הספר. נראה שכמה מהתלמידים הצעירים יותר הם... איך לנסח את זה... מוכשרים יותר מאחרים במובנים מסויימים" - טום הנהן - "והוחלט לאפשר גם לחלק מתלמידי השנה הראשונה והשנייה לגשת ללמוד חלק ממקצועות הבחירה יחד עם תלמידי השנה השלישית. דיברתי קצת עם המורים, ורובם דיווחו לי שאת ואדון רידל הצעיר מתקדמים יותר מתלמידים אחרים בכיתתכם, ולכן יש לאפשר לכם ללמוד מקצועות מתקדמים יותר. עכשיו, אם תוכלי בבקשה לסמן את מקצועות הבחירה שהיית רוצה ללמוד השנה..." פרופסור דיפט העביר לג'ולי דף נייר, שעליו היו כתובים שמות של חמישה מקצועות בחירה. ג'ולי התבוננה בדף וסימנה את שיעורי כשפומטיקה, לימודי מוגלגים, חקר לחשים עתיקים וטיפול בחיות פלא. פרופסור דיפט הנהן ולקח מידיה את הדף. "השיעורים החדשים שלכם יתחילו כבר מחר, ומכיוון שישנם כמה שיעורים שייתרחשו באותה השעה, תצטרכו להשתמש בזה -" הוא הוציא מתוך מגירה בשולחנו שתי שרשראות דקיקות שעליהן היו תלויים דברים שנראו כמו שעוני חול.

"אלה מחוללי זמן. אני מניח שאתם יודעים למה הם משמשים?" 

ג'ולי וטום הנהנו ולקחו את מחוללי הזמן שלהם.

"רק דבר אחד אחרון," אמר המנהל, "עליי להזהיר אתכם שמחוללי הזמן המסויימים האלה הם מעט... משונים. איני יודע מדוע, אבל הם עושים רושם מוזר למדי. אתם משוחררים." 

טום וג'ולי יצאו ממשרד המנהל, אוחזים במערכת השעות החדשה שלהם.

הם המשיכו בדרכם אל שיעור שיקויים, שהיה משותף לרייבנקלו ולסלית'רין. טום שתק כל הדרך ונראה מהורהר. הילד הזה מוזר בהחלט, חשבה ג'ולי כשצעדו בשקט במסדרון.

לפתע משהו חצה את המסדרון בריצה מבוהלת, זה היה חתול קטן שנראה שברח משיעור שינויי צורה.

החתול התקרב אליהם במהירות מסוכנת ונראה היה שהוא עומד להתנגש בהם. המסדרון היה צר ולא איפשר להם לסגת הצידה.

ג'ולי קפצה באוויר כדי לא לפגוע בחתול, וכשעשתה כך השרשרת שעליה היה תלוי מחולל הזמן היטלטלה, ומחולל הזמן הסתובב והסתחרר באוויר. הוא התחיל לפעול, וג'ולי הרגישה כיצד הוא מחזיר אותה רחוק אל העבר.

אל העבר?

נראה שהדברים סביבה במקום להישבר התחילו להיבנות. במקום אחורה היא טסה קדימה, וראתה את העולם נשחק ונבנה מחדש, כמעט כאילו נבנה מסביבה עתיד...

__________________________________________________________________________

אוף! אני מרגישה שהכתיבה שלי נהייתה נוראית ומשעממת. אגב, תיקנתי את החלקים על פרד וג'ורג' ועל פרופסור מקגונגל.

הפרק הקודם		הפרק הבא