אמת או חובה- גרסת החצויים *גמור*

~נ.מ. פייפר~

אחרי 'תקרית החיוך' עם ניקו, ( עדיף שאני לא לא אפרט) הלכנו לאורוות. 

סתם, חשבנו שהיה שם יותר כיף. בדגש על חשבנו, פרסי דיבר כל הזמן עם הסוסים, 

וזה היה , בוא נאמר, מעצבן מאוד. 

בכל מקרה, סובבנו שוב את הבקבוק, מממ הוא יצא על וויל וקליפסו. וויל עדיין לא התאושש מהחובה מדהימה שנתתי לו, וקליפסו? אני לא חושבת שהיא יודעת איך משחק. 

ליאו הסביר לה בסבלנות את החוקים, מה שהוא אף פעם לא עושה. הוא ממש מפחד ממנה. 

יופי. יש לי נשק סודי למקרה הצורך. 

"אמת או חושבה?" שאלה קליפסו במשיכת כתפיים. 

"אמת." פחחחחח הוא לא מעז לקחת חובה אחרי מה שעשיתי לו

"אממ אוקיי. מי ומתי הייתה הנשיקה הראשונה שלך?" היא שאלה. וואלה, היא קלטה מהר ת'משחק. וויל הסמיק והסתכל על ניקו שהחזיר לו מבט רצחני. הוא נאנח ואמר "קייט סמית. ניקו בבקשה אל תזמן את המתים ותורה עליהם לרסק אותי לחתיכות" ((זה היה לפני שוויל יצא מהארון))

ניקו גיחך. "קייט קייט? כאילו בת דמטר?" הוא הצביע על נערה בעלת שיער חום גלי ובהיר שהסתובבה בסביבת הביתנים.  "נחמדה בסך הכל." וויל נשם לרווחה. 

"כן… לא נראה לי שהיא ממש זוכרת את זה." אמרה הייזל בחצי גועל. היא הצביעה על קייט שהייתה עסוקה בלהתנשק בתשוקה עם בן הרמס. 

"אוקיי חברים! אני אומרת שנמשיך במשחק!" אמרה ריינה אחרי זמן קצר שכולנו הסתכלנו עליהם כאילו הם חייזרים. הם דווקא היו חמודים בעיני.  המשכנו במשחק, וזה יצא על אנבת' ופרסי. לא רע, לא רע. 

"חכמולוגית, חכמולוגית, חכמולוגית, אמת או חובה?" אמר פרסי (הפעם לא בנימה מרושעת, כמובן.)

היא הסתכלה עליו ברצחנות, "חובה." לקח לו שתי דקות לחשוב על משהו שלא יוביל לרצח שלו, ובסוף, הוא הגיע לזה. "את צריכה ללכת, ולקרוא תיגר על כל האחים שלך." אנבת' קיללה ביוונית עתיקה, וקמה ממקומה ליד פרסי. 

אחרי בערך חמש דקות, כל בני אתנה היו בדרכם לזירת הלחימה בחרב. הם עמדו שם בתור, 

אחד אחרי אחד, אנבת' כיסחה להם ת'צורה. וואו. היא טובה. 

פרסי עמד ליד ג'ייסון ולחש לו, "תכיר אחי, זו החברה שלי." גיחכתי. הם ממש מתאימים (שוב הייתי חייבת). 

אחרי בערך עשר דקות, כל בני אתנה חזרו לביתן שלהם עם כמה חבלות ושריטות כל אחד. 

"טוב, בואו נמשיך." אנבת' אמרה תוך כדאי שהיא שותה מים. 

בואו נאמר, שאיתה, אני לא רוצה להסתבך. 

~נ.מ. אנבת'~ 

אחרי שהרגתי את האחים שלי, המשכנו. הייתי מותשת, באותו הבוקר קמתי מוקדם כדאי לעבור על שרטוטים, ואתם יודעים, עשר קרבות ברצף, זה דבר שלוקח ממך קצת מרץ..

נשענתי על פרסי, והוא סובב בקושי את הבקבוק כדאי לא להפיל אותי.

פרנק וג'ייסון. לא רע. "אמת או חובה?" שאל ג'ייסון. 

"אממ אמת." 'אוווווווווו' אמרנו כולם ביחד. פרנק הסמיק, הוא לא מאוד אהב תשומת לב…

"מה הכינוי חיבה הכי מביך שיש לך? ומי קורא לך ככה?" הוא הפך לעוד יותר אדום. 

הוא בלע רוק ואמר, "לברדורי, זה כינוי שהייזל המציאה לי. זה כאילו משהו בין אהובי, ללברדור…" הוא אמר בשקט. פרצו בצחוק אדיר. 

הייזל צחקה והסמיקה גם היא. "זה כזה חמודד" פייפר אמרה בקול גבוה. 

וככה, המשכנו לפחות עשר דקות, עד שהייזל התעלפה. 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אזז

אני כאן! אני לא מתתי!

תודה לכל המגיבים, הקוראים, והרשומים. 

חולה עליכםםם

פרק נוסף יעלה בקרובבב

הפרק הקודם		הפרק הבא