אף פעם לא באמת שנאתי אותך

"יום הולדת שמח הרמיוני גריינג'ר" אמר לה דראקו על הבוקר. הוא חיבק אותה והיא פיהקה.

"הממהממ.... בוקר טוב גם לך. אני מקווה שיהיה יום טוב היום!" היא אמרה. הוא נשאר לישון אצלה אתמול וממש אהב את סגנון העיצוב של הדירה שלה. זה פשוט היה בדם שלה, הכל אסתטי, הכל יפה ומסודר.

"הבאתי לך מתנה," הוא אמר.

 היא קמה מהמיטה, הלכה במהירות לחדר האמבטיה והתארגנה.

היא לבשה את הבגדים החגיגיים שלה, והלכה להכין לעצמה כוס קפה. אם חשבתם שהיא התעוררה מזה שדראקו קנה לה מתנה, אז היא לא. היא התעוררה מזה שהעובדה שזהו יום ההולדת שלה חלחלה אליה פתאום.

"טוב, יש לנו הרבה מה לארגן!" היא קראה בשמחה אל דראקו.

הוא הגיע אליה כשהוא סוחב קופסה גדולה ולבנה.

"זאת המתנה שלי?" היא שאלה בקול מאושר.

"אכן, חשבתי שמאז שהחתול הזה שלך, קרוקשנקס, מת, אז אולי תשמחי לחבר חדש."

עיניה של הרמיוני אורו.

דראקו הניח את הקופסה בעדינות על הרצפה ופתח אותה. בפנים היה חתול קטן ולבן.

הרמיוני מיהרה אל הקופסה והסתכלה פנימה.

"וואוו!!" היא אמרה. שום דבר לא יכל להרוס לה את היום.

הם התארגנו ואכלו ארוחת בוקר ואחר כך אפו ובישלו כדי להקל על העומס של ההורים של הרמיוני.

אחרי שעתיים, הם הביטו במטבח של הרמיוני בסיפוק. הם כבר הספיקו לסדר ולנקות הכל והמטבח היה נקי ומצוחצח.

על השולחן הגדול והלבן הייתה פשטידת פטריות, היו שלוש קערות ענקיות של פסטה, רטבים לפסטה (הרבה שמנת ופטריות ועגבניות), חמישה סלטים ותפוחי אדמה בתנור.

הרמיוני ביקשה מג'ורג' שיביא אספקה לא נגמרת של בירצפת ויין דבש.

"אתה יודע, כדאי לי להמציא לחש חדש." היא אמרה פתאום אחרי דקה ארוכה של הרהורים.

"כדאי לך גם למצוא שם לחתול," הוא אמר. "אבל ברצינות. זה רעיון טוב. על מה חשבת?"

"חשבתי על למצוא תחלופה לווינגרדיום לביוסה כי המגבלה הזאת שלו, שאפשר להרחיף רק עשרה דברים, מעצבנת במיוחד. מה אתה אומר?" היא שאלה.

"זה רעיון מבריק!! את לגמרי צריכה להמציא!" הוא אמר בשמחה.

היא כבר חשבה על שטות אחת. היא כיוונה את שרביטה אל גזר שעל השולחן-

"ווינטנטיוס לביוסה," היא קראה. הגזר התרומם.

"לא, זה לא יכול להיות!" הוא קרא בהפתעה. "תנסי להרים עוד דברים! עוד יותר מעשרה דברים!"

היא הרחיפה גם קערה, את החתול, נעל שלה, נעל של דראקו, מלחייה, מעיל, את דראקו בכבודו ובעצמו, את הארגז של החתול, קופסה ובתוכה מערכת שח קוסמים וגם פשטידה. הגזר לא נפל.

גם אף אחד מהדברים האחרים לא נפל.

דראקו מאלפוי היה חיוור מרוב הפתעה.

"אני לא מאמין..." הוא אמר בקול שקט מאוד.

"גם אני לא!" הרמיוני הסמיקה מאושר. היא כל כך שמחה! היא הרגע המציאה לחש יותר שימושי מווינגרדיום לביוסה!

"בכל אופן, אנחנו צריכים ללכת הרמיוני גריינג'ר, את חתיכת גאונה." הוא אמר

"תודה!" היא נשקה לו על הלחי.

הם התעתקו יד ביד עד הבית הלבן של ההורים שלה באוסטרליה.

הם פקחו את עיניהם בתוך המבואה הבהירה והמוארת. הם שיחררו את ידיהם במהירות.

"הרמיוני? זאת את?" היא שמעה את הקול של אמא שלה מהסלון ושמעה צעדים מתקרבים לעברה.

"אמא!" היא קראה בשמחה, מנסה לפלס את דרכה בין כל החפצים המורחפים.

כשהיא ראתה את אמא שלה היא חיבקה אותה חזק. היא לא ראתה אותה כבר חודש.

"הרמיוני שלי! מזל טוב מתוקה!" אמא שלה חייכה.

"תודה," היא אמרה. "איפה אבא?"

"הוא הלך לשכור את החוף הפרטי. הוא אמור לחזור בקרוב," אמרה אמא של הרמיוני, ברנדה.

אבא של הרמיוני פתח את דלת הכניסה וכמעט נתקע בקערת סלט מרחפת.

"וואו, הבהלת אותי הרמיוני," הוא חייך אליה. היא חיבקה גם אותו.

"הרמיוני מי זה?" אמא שלה שאלה אותה בעניין כשהיא ראתה את דראקו המבוייש.

"זה דראקו מאלפוי, ידיד שלי שבא לעזור לי," אמרה הרמיוני. היא שקלה את המילים שלה בזהירות, היא לא בדיוק זכרה מה היא אמרה או לא אמרה על דראקו מאלפוי בעבר.

"מאלפוי? זה לא הילד ההוא שהעליב אותך בבית הספר והיה מהתומכים של הוולד-משהו הזה?"

"אני מצטער מעומק לבי על כל דבר מגעיל שאמרתי להרמיוני במהלך שנותינו בבית הספר, אני מתנצל מאוד על כל עצב שגרמתי לה. התנהגתי כמו אידיוט. חוץ מזה, גברתי, תמכתי בלורד וולדמורט רק בגלל שהוא איים על המשפחה שלי, וברגע שהוא נהרג אז ביטלתי כל קשר אליו." דראקו אמר.

"זה בסדר, רואים שאתה בחור רציני." אמר אבא שלה. דראקו חייך בהערכה.

הם ארגנו את הבית כדי שיראה כמו מסיבה קטנה. ההורים של הרמיוני הבטיחו לצאת לסידורים כל היום ולהשאיר את הרמיוני לבד.

קודם הגיעו הארי וג'יני מהבית החדש שלהם, אחר כך לונה ונוויל, פרוואטי הגיעה גם, לבנדר לא הוזמנה. דין הגיע, אחריו שיימוס. גם ג'ורג' הגיע והביא איתו אספקה בלתי נגמרת של בלונים מכושפים. אנג'לינה לא יכלה לבוא.

זאת הייתה מסיבה קטנה אבל שמחה. כל אחד הביא אוכל (ככה אפשר היה לדעת שהם מתבגרים), ואחר כך, למרות שכבר התחיל הסתיו, הם ירדו לחוף הפרטי. הם כישפו את המקום בכשפים נגד מוגלגים ואז חגגו כמו שחבורת קוסמים מתלהבים וצעירים יחגגו.

כשהם חזרו לבית הוריה של הרמיוני, הטקס של פתיחת המתנות התחיל. למרות שהיא ביקשה מהם לא להביא מתנות, חבריה של הרמיוני גילו נדיבות בלתי נגמרת.

מאלפוי, כמו שהוזכר קודם, הביא לה חתול. הוא גם הבטיח לה מתנה אחרת.

הארי וג'יני הביאו לה קדרה מזהב טהור וכדור בדולח דקיק וגדול אשר בתוכו הייתה מערכת השמש. הארי אמר לה שהוא ראה אחד כזה בסימטת דיאגון בפעם הראשונה שהוא הלך לשם ומאז אותו הרגע הוא רצה אחד כזה.

פרוואטי הביאה לה עציץ גדול של פרחי דרדר-פרפר סגלגלים למשרד.

ג'ורג' הביא לה את הסט השלם של ציוד המגן מחנות ההוקוס מוקוס של האחים וויזלי.

נוויל הביא לה עותק מקורי של הספר המבוקש- "תורת צמחי הפלא- גידול צמחי פלא- קריאה חווייתית", אשר נכתב על ידי פרופסור מפורסם מצרפת והיו מצורפים בו דגימות וזרעים של כל צמחי הפלא המרפאים והיו בו את כל המתכונים לשיקויי מרפא.

לונה הביאה לה גלימת טקס יפהפייה, בצבע כסף עדין והייתה עשויה מסאטן. היא הייתה מורכבת משמלה ארוכה חסרת שרוולים ועליונית עדינה אך עבה ומחממת מאותו בד. היו עליה מספר ירחים וכוכבים. זה הזכיר להרמיוני את הבגדים של דמבלדור, רק יותר יפים.

דין ושיימוס הביאו לה מארז כוסות בירצפת משובח מבדולח לא שביר.

הרמיוני פתחה את המתנות בסלון הלבן והמרווח ונהנתה מכל רגע.

"תודה לכולם! אין לכם מושג כמה זמן לא היה לי יום הולדת מקסים כזה, וזה בזכות כל אחד מכם!" הלחיים שלה היו סמוקות מרוב אושר.

כולם אמרו לה שזה כלום והעונג היה כולו שלהם.

אף אחד, חוץ מג'יני והארי, לא הבין מה דראקו מאלפוי עשה במסיבה ההיא. איך הוא קשור להרמיוני בכלל? הרי הם שנאו אחד את השני בהוגוורטס!

"אוקיי," אמרה ג'יני וקטעה את השיחות בין האורחים. "להארי ולי יש הודעה!" היא אמרה בשמחה.

כולם סובבו את המבטים שלהם אליה.

"לחתונה שלנו יש תאריך! היא תתקיים ב24 בדצמבר, בשעה 11 בבוקר בגן האירועים 'חורף מכושף- חתונות חורף לקוסמים ומכשפות'! אני אשלח לכם כבר פטרונוסים עם שאר הפרטים בתחילת דצמבר. יש עוד שלושה חודשים עד החתונה, אז אל דאגה!" היא שמחה כל כך, פניה סמוקות עד שורשי שערה, הארי חיבק אותה ביד אחת.

"מזל טוב!! אני אגיע על בטוח!"

"מיטב האיחולים לשניכם."

"איזה יופי לשמוע!"

כל האורחים בירכו את הארי וג'יני. הם הודו לכל אחד.

"טוב," אמרה הרמיוני והסתכלה פתאום על דראקו. הוא הבין מה היא מנסה להגיד וחייך אליה.

"גם לי יש משהו לספר," היא התחילה. כולם נדרכו. "אל תדאגו זה משהו טוב." כולם נרגעו.

"אני מניחה שתהיתם למה דראקו מאלפוי נמצא פה. המעודכנים מביניכם בטח חושבים שהוא פה בגלל שהתיידדנו בעבודה כי עבדנו, עד לא מזמן, באותה מחלקה."

"נו ו?" שאל ג'ורג' בעיניים מכווצות. הוא לא סבל את מאלפוי וניסה להישאר שקט בנושא היום, לא רוצה לקלקל להרמיוני את המסיבה.

"בכל אופן, זאת לא בדיוק הסיבה שהוא כאן. אני מתכוונת, טכנית, זאת כן, אבל יש עוד משהו..."

"נו כבר הרמיוני את משאירה אותי במתח!" קראה פרוואטי. לונה הסתכלה על כולם בעיניה הענקיות.

"אז העניין הוא כזה..." היא התחילה לומר.

דראקו הבין שיקח לה הרבה זמן לספר והוא ידע שאם היא תספר אז אף אחד לא יבין למה היא מתכוונת. הם ישארו באותו מקום עד מחרתיים.

הוא החליט לקחת את העניינים לידיים.

הוא סובב את ראשה אליו ונישק אותה. לעיני כולם.

הם התנתקו אחרי כמה שניות, הרמיוני הסתכלה על דראקו באושר. דראקו סובב את ראשו לכולם.

"אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים! נכון?" הוא אמר באושר. כולם הנהנו ושמחו.

רק האורח החדש שנכנס דרך הדלת כי התבטלו לו התוכניות לא אהב את מה שהוא ראה.

הפרק הקודם		הפרק הבא