הקונדסאים עוברים בזמן

היום פרק ערוך מהרגיל. תהנו!

נקודת מבט- הרמיוני

אני ורון ממש הופתענו כשהקונדסאים הגיעו. זה היה ממש מוזר. אולי הדבר הכי מוזר שקרא לי, וזה כולל את הפעם ההיא כשגיליתי שאני מכשפה ואת הפעם ההיא שהארי ורון הגיעו להוגוורטס במכונית מעופפת, אפילו את הפעם שגילינו שסיריוס לא פושע אלא הסנדק של הארי. בקיצור, זה היה ממש מוזר.

כאילו, ברור ששמחתי בשביל הארי - סוף סוף הוא יכול להכיר את אבא שלו, אבל הם נסעו בזמן לעתיד?! כאילו, לא ידעתי שזה אפשרי בכלל. זה לא הוזכר באף אחד מהספרים שקראתי?! וקראתי המון ספרים!

אחרי שהארי סיים לספר לקונדסאים את קורותינו בחמש השנים האחרונות, למשך כמה דקות הייתה דממה, ניראה שלקונדסאים לוקח זמן להבין את הסיפור של הארי, ברגע שג'יימס עיכל הכל הוא אמר: "וואו."

"לגמרי. נראה שאתה יותר בעייתי אפילו מאתנו, וזה חתיכת הישג עם כל הצרות שעשינו." אמר סיריוס

רמוס המשיך אותו: "ועוד נעשה!" זה היה קצת מוזר. לפי מה שהבנתי רמוס היה האחראי שבחבורה, אבל מי אני שאשפוט, בשנה השנייה שלנו זה היה הרעיון שלי להכין שיקוי פולימיצי כדי לברר מידע על מאלפוי.

"אז, הארי סיפר לנו על מעלליו בבית הספר, אולי נספר לו, לרון ולהרמיוני מה אנחנו עשינו?" שאל סיריוס את ג'יימס

"בכיף. ניתן להם רעיונות." הוא ענה לו בהתלהבות.

"ודברים שלמדנו על הוגוורטס ועל הוגסמיד." סיריוס הוסיף בהתלהבות

"כמו מה?" הארי שאל ורון הנהן לידו "אחרי הכל, לא הכרתם את חדר הנחיצות." הוא הוסיף

"זה אולי החדר היחיד שלא הכרנו." הבטיח סיריוס

"נכון. אתם לא יודעים כמה שיטוטים בטירה בעזרת גלימת ההעלמות של ג'יימס בלילה בשביל לעשות מתיחות וחיים קשים לפילץ' גורמים לך להכיר את הטירה!" הוסיף רמוס בהתלהבות פתאומית

"כן, וגם הרבה צורך להתחבא ממורים, מפיבס ומדריכים משוטטים!" אמר ג'יימס והביט על רמוס  במבט קצת מאשים.

"רמוס הוא מדריך." סיריוס הסביר לנו כשראה את המבטים השואלים שלנו.

"וזה עזר לנו בהמון מצבים." אמר רמוס בהתגוננות.

"כמו מה?" שאלתי בסקרנות

"כמו הפעם ההיא, שכמעט נתפסנו כשרצינו להיכנס לחדר המועדון של סלית'רין אחרי כיבוי האורות, כדי לצבוע את הפנים שלהם בצבעים ורוד וסגול. היינו עדיין מחוץ לחדר המועדון, כשפרופסור מקגונגל הגיעה. היא כמעט תפסה אותנו. אבל ברגע האחרון ג'יימס, סיריוס ופיטר נכנסו מתחת לגלימה ואני עשיתי את עצמי, כאילו אני בסיור במסדרונות. פרופסור מקגונגל השתכנעה והלכה בלי לשאול יותר מדי שאלות." הוא אמר ואחרי כמה דקות הוסיף, "הקפדתי תמיד לענוד את תג המדריך, בדיוק למקרים כאלו."

"צודק." אמר ג'יימס בפייסנות

"אני בטוח שפרד וג'ורג' יהיו מוכנים לשלם כדי לשמוע על התעלולים שלכם. הם יוכלו ללמוד מכם המון!" אמר רון

"לגמרי, רק שהם מתמקדים בלהציק לאמברידג' לאחרונה. פחות לסלית'רינים." הארי אמר ולאחר מחשבה קלה הוסיף "אולי לא יזיק בעצם להציק גם לסלית'רינים, כל עוד זה כולל להציק גם לסנייפ ולמאלפוי."

"אולי תארגנו לנו פגישה איתם? ניראה לי שנסתדר איתם מעולה." אמר ג'יימס בהתלהבות.

"גם אני חושב ככה. אחרי הכל הם אלה שמצאו את מפת הקונדסאים ונתנו לי אותה." הארי אמר

"רגע, איך המפה הגיעה אליהם???" שאל סיריוס מופתע

"אה, לא הזכרתי את זה?, פעם אחת פילץ' החרים אותה, אני מניח שבסביבות השנה השישית או השביעית שלכם. בכל אופן, בשנה הראשונה של התאומים, פילץ' תפס אותם זורקים פצצות סירחון במסדרון, וגרר אותם למשרד שלו. הם ראו במשרד מגירה שכתוב עליה, חפצים מוחרמים ומסוכנים, או משהו כזה, אז אחד מהם עשה הסחת דעת כדי שהשני יבדוק במגירה. הוא ראה את הקלף של המפה, ולקח אותה." הארי אמר

"רגע, אז למה הם נתנו לך את המפה?" שאל סיריוס בזמן שג'יימס הנהן.

"אה, הם נתנו לי את המפה בשנה השלישית שלי, כשלא היה לי אישור לצאת להוגסמיד." הארי ענה להם.

"טוב. אז תארגנו לנו פגישה איתם או לא?" ג'יימס שאל

החלפנו מבטים. הארי ניראה נחוש בדעתו להסכים. מצד אחד, רציתי לתת להארי הזדמנות להכיר את ג'יימס, אבא שלו שאותו כמעט לא הכיר, והבנתי את הרצון שלו להיענות לבקשה, אבל מצד שני, מה אם פרופסור דמבלדור יגלה? מה יהיה אם יתפסו אותנו? פרופסור דמבלדור יודע שהם פה, אבל הם לא אמורים להסתובב ברחבי בית הספר. ואז עלה לי רעיון שיכול לרצות את שני הצדדים.

"יש לי רעיון." אמרתי להם ואחרי דקה הוספתי "אפשר שתכתבו ספר, שמספר על המתיחות שעשיתם, ועל רעיונות שיש לכם למתיחות. אפילו דברים על הוגוורטס והוגסמיד. אנחנו ניקרא אותו, והארי יוכל להגיד לתאומים, שסיריוס ורמוס, מצאו את זה בכיר גרימוולד ונתנו את זה לו בגלל שהקונדסאים כתבו את זה. ובגלל שהארי יודע שהם אוהבים מתיחות וימצאו בו שימוש, הוא יכול להשאיל להם אותו, או לתת להם את הספר במתנה, מה שהוא ירצה."

"רעיון טוב, הרמיוני. אני לא בטוח כל כך שזה רעיון טוב שכל העולם ידע שאנחנו כאן." אמר רמוס. שמחתי שהוא תומך בי, לא ידעתי אם הם יאהבו את הרעיון שלי.

"טוב." אמר סיריוס

"שיהיה." אמר ג'יימס והסכמנו. בימים הבאים, הקונדסאים יעבדו על ספר המתיחות הגדול שלהם.

"טוב, אני חושב שאחרי שנסיים עם הספר, נוכל לחזור לזמן שלנו." אמר רמוס.

"רגע, מחולל הזמן גם מעביר קדימה וגם מחזיר אחורה בזמן???" התפלאתי.

"כן. מצאנו אותו בחדר שלנו. הוא ממש מגניב." אמר סיריוס

"רגע, אתה רוצה כבר לחזור לזמן שלנו?" שאל ג'יימס מופתע

"אני לא יודע, בטח דואגים לנו." אמר רמוס

"רגע. יש לי רעיון." אמר הארי

"מה הרעיון שלך?" שאל רון בסקרנות

"אנחנו יכולים לחזור אתכם בזמן, לזמן שלכם. נציג את עצמנו לדמבלדור בתור קרובי משפחה מארצות הברית, שבאו לביקור. אני אהיה קרוב משפחה של ג'יימס, מין הסתם. אני יכול להיות בן דוד רחוק או משהו. רון והרמיוני יהיו החברים שלי, שבאו איתי לבקר. ובגלל שאסור לנו להפסיד לימודים, אנחנו יכולים ללמוד איתכם. אולי אפילו פרופסור דמבלדור יסכים לשחרר אותנו מהלימודים, כי אנחנו נוכל גם לחזור, דרך מחולל הזמן. נוכל לקרוא לזה טיול שורשים, כי אני אלמד על העבר של ההורים שלי. ורון יוכל ללמוד על העבר של ההורים שלו גם. הרמיוני חייבת לבוא בגלל שהיא הרבה יותר חכמה מאתנו והיא עזרה לנו להיחלץ מהמון מצבים מסובכים." הארי סיים לדבר.

"רגע, אמרת שגם רון יוכל ללמוד על העבר של המשפחה שלו, למה?" רמוס שאל

"ההורים שלי הם מולי פרואט וארתור וויזלי." אמר רון.

"רגע, אתה מתכוון לשני הג'ינג'ים שבשנה השישית?"  שאל ג'יימס

"שניהם מדריכים, הם עושים לנו את המוות לפעמים." סיריוס אמר. התפקענו מצחוק.

"כן, זה הם." רון אמר.

"אז מה אתם אומרים? נעשה את זה?" שאלתי

"אם נשאל את פרופסור דמבלדור, ניראה לכם שהוא יסכים שתבואו איתנו?" שאל ג'יימס

"לא יודע. אבל אולי כדי שלא אני אשאל אותו. הוא מתעלם ממני מאז השימוע שלי בקיץ." הארי אמר לנו. 

"מתעלם??? למה לא סיפרת לנו???" רון שאל ואני הנהנתי

"הוא אפילו לא הסתכל לי בעיניים. אני לא מבין מה הסיפור שלו." הארי אמר. אני ממש הופתעתי. חשבתי שפרופסור דמבלדור דווקא אוהב את הארי.

"אני יכולה לשאול אותו." אמרתי

"לדעתי לך רוב הסיכויים שהוא יסכים. אחרי הכל, את אפילו קיבלת בשנה השלישית שלך מחולל זמן. את התלמידה הכי חכמה בשכבה שלנו, וכשהקמנו את צ"ד, עשית קסם ברמת כשפומטרי. אפילו ארני מקמילן אמר את זה." הארי אמר ואני הסמקתי.

"עשית קסם ברמת כשפומטרי??? וואו." רמוס אמר.

"כן, אני מניחה. אבל אתם הפכתם לאנימאגוסים כשאתם רק בני חמש עשרה, זה הרבה יותר וואו!" אמרתי להם.

"יש בזה משהו." סיריוס אמר ורמוס דרך לו על הרגל.

"אם ככה, קבענו שהרמיוני זאת ששואלת את דמבלדור." הארי אמר והוסיף "מתי כדי שהיא תשאל אותו?"

"להיא יש שם. אני בעד שנחכה לבוקר. הוא לא יעריך את זה אם אני אפריע לו באמצע הלילה." אמרתי

"צודקת." ג'יימס אמר

"את יכולה לקחת את המפה כשאת הולכת לשאול אותו. ככה תוכלי לדעת אם יש שם עוד מישהו, לדעתי כדי שתשאלי אותו כשהוא לבד. את יודעת, כדי שלא ישפיעו עליו." רמוס הוסיף

"טוב. אולי כדי שנלך לישון. אתם יודעים, לאגור כוחות למחר." אמר רון

"כן. מחר אנחנו מתחילים לכתוב את הספר שלנו." אמר סיריוס בהתלהבות. ראו שהוא מרוצה מהרעיון לכתוב ספר על מעללותיהם של הקונדסאים. תהיתי אם ככה יקראו לספר.

"מגניב. אני מחר בצהריים אלך לדמבלדור ואשאל אותו, בתקווה שהוא יסכים."

"ומה אנחנו נעשה מחר?" שאל רון

"נכון, הרמיוני, מה אנחנו נעשה מחר?" הארי שאל אותי.

"אני לא יודעת. אני לא הבייביסיטר שלכם. אתם יכולים ללכת לספרייה, לנסות למצוא דברים שיעזרו לנו." אמרתי והם גלגלו עיניים.

"או שאתם יכולים לארוז תיק למסע. שנהיה מוכנים לכל דבר." הוספתי

"או, שאנחנו יכולים ללכת לפרד וג'ורג' ולקנות מהם כמה דברים שימושיים, שיכולים לעזור לנו. ואחר כך לארוז למסע את הדברים שניקנה."

אמר רון והסתכל על הארי: "אתה חושב על מה שאני חושב?" הארי אמר

"להראות להם את... כן! רעיון גאוני." רון אמר

"להראות לנו את מה?" שאל ג'יימס בחשדנות.

"משהו. אתם תמותו עליהם. הם ממש שימושיים." הארי אמר בהתלהבות.

"אתם לא מבינים עד כמה." רון אמר והתחלתי לדאוג. אחרי דקה בערך הבנתי. הם דיברו על הממתקים למבריזים ועל המוצרים שאותם התאומים מיצרים.

"לא!" אמרתי

"בטח שכן!" רון אמר לי.

"הרמיוני, זה יכול להיות מאוד שימושי." הארי אמר לי. חשבתי על זה כמה דקות והגעתי למסקנה שהוא צודק.

"בסדר. אבל אל תקנו מהם יותר מידי." אמרתי להם ושניהם אמרו ביחד: "ישששש!!!" ונתנו כיף אחד לשני. 

הפרק הקודם		הפרק הבא