דדאלוס והסטיה

משפחת דרסלי בורחים יחד עם הסטיה ודאדלוס למקום מבטחים. דאדלי מתבגר, וורנון דרסלי משתנה. זה התחיל רק מנסיעה בהולה במכונית.

כותב: פרופסור מקונגול
הגולש כתב 22 פאנפיקים.

פרק מספר 8 - צפיות: 8253

(4.75) 4 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: סתם - שיפ: ורנון, פטוניה. הסטיה ודאדלוס - פורסם ב: 28.05.2017 - עודכן: 26.04.2018

המלץ!

ID : 8674

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

תודה רבה למנויים התומכים והתותחים-anna levy, נעם222,Lev, ש.א.ב123, ג'יני מושלמת,harelk,yes,גיליליבי, רייצ'ל.,ג'ני סנייפ וג'יניוויזלי ⁦:-)!!

התגובות ממש משמחות. מישהו כאן קרא לא להעניש-אז פרק חדש מהתנור!

"דאד-עשר שניות לנתק את העיניים מהמכשיר המוגלגי הזה ולחזור לעזור לי," היא סימנה עם כף ידה לעלות, "אפ אפ אפ, כבר 12 וחצי ויש לנו לשלוח חפצים הכרחיים לבקתה החדשה- דאדלוס- עכשיו!" היא שאגה.

האדון קם לאיטו ושאל בעייפות מופגנת, "הסטיה, יקירה, במה את זקוקה לעזרה?"

"לאסוף-לנקות-לסדר-להתקין-לתכנן-לבשל-להטיל עוד הגנות-למצוא דרך להעביר את המכתב-" היא דיברה בשצף והחלה לאסוף בגדים וחפצים אל תוך תרמילים. "דאד- אני רצינית, מה קורה לך?!"

"לא כדאי להתעסק עם אישה עצבנית" מילמל והחל להתקין הגנות מיוחדות על הבקתה, מכשירי עיקוב שמצא אצל מוגל, מכשירי עיקוב למרחק קסומים ברמה 17/16. לחשי הבהלה, נעילת לשון ועוד.

"ככה אני אוהבת אותך," התרצתה הסטיה, "עסוק ושמח!".

כך הם סיימו את המטלות אחת אחת.

"לישון. קמים בשש"

"מה הלחץ הס??"

"לחץ אטומי על כל אנגליה וסובביה!" ענתה והלכה לישון.

"נשים" הפטיר דאדלוס.

הוא הריח פנקייקים מהבילים ליד אפו. הוא שכב בנוחות על מיטתו והשמש אך בקושי עלתה לשמיים. שיט.שיט שיט שיט שיט. הסטיה תהרוג אותו. הוא אמור להיות ער ומוכן לצאת. הוא עמד לקפוץ מהמיטה, כאשר הוא חש נוצה מדגדגת את לחיו. הוא השאיר את עיניו עצומות ושלף מתחת לשמיכה את שרביטו ולחש באילמות לחש מגן.

אח"כ הסתובב במהירות מוכן להתקיף.

"הפתעה" צחקה הסטיה וצלחת פנקייקים עמוסה בידיה.

"הבהלת אותי!"

"אני יודעת" היא חייכה, ושלפה בקבוק נוטלה, התיישבה על קצה מיטתו והחלה לאכול.

"לכבוד מה?"

"ראש כרובית- אסור לי לשמח?" היא צחקה בשלווה.

הוא עדיין היה בהול, אך פעימות ליבו נרגעו.

"אנחנו לא אמורים להתחיל לזוז ככל המהר שאפשר?" הוא החל לאכול אף הוא, מתענג על כל ביס, אבל עדיין ער לכל רחש.

"עשרה לשש. יש לנו עשר דקות להתענג, למה לא? תישן אחרי הפעולות של היום עד שמונה מחר, אה?"

"אלופה" הוא אמר במקום מה שבאמת חש, הוא התכוון לומר אוהב, אבל היה בו התפדחות.

"נוטלה זה החיים" אמרה וסקרה את השוקולד המתוק. "המוגלגים האלה גאונים".

"זוהי איננה גישתך בד"כ" אמר בגבה מורמת אך בלב שופע אהבה.