על כנפי מלאכים

.
הזאב הגדול השאיר את התקיפה למשרתיו, שרצו לתקוף אותנו בבת אחת.
מתוך נסיון,זה לא כיף להילחם בעשרה זאבים עצבניים בגודל סוסים אז בעשרים?
שני זאבים קפצו על ג׳וש והתחילו לנסות לתת לו ביס ושלושה אחרים ניסו ליצור מנט קינוח אבל נט הצליחה להתחמק.
ג'וש,לעומת זאת...
שאר הזאבים סגרו עלי והתחילו להתקרב, התרחקתי לאחור לאט לאט עד שמעדתי על אבן ונפלתי על הגב.
זאב קפץ לכיווני.
באינסטינקט חייתי, בעטתי בו אחורה והתחלתי לברוח.
נט רצה מאחורי, מושכת איתה את ג׳וש שצלע והמכנס שלו היה מלא דם אדום כהה.
גשם כבד התחיל לרדת בזמן שאנחנו רצים, אפילו היו כמה ברקים ורעמים.
רצנו בחושך לכיוון כביש של עיירה קטנה.
ברק האיר את השמיים והכה בעץ לפנינו שהתחיל לבעור, היה לי ברור שלא נצליח לנער את הזאבים בדרכנו לעיר.
- "נט קחי את ג׳וש לעיר, עוד מעט אגיע לשם" צעקתי לה ולקחתי ענף בוער.
רעם הרעיד את האדמה תחתי בזמן שהבערתי את האדמה מלאת העלים היבשים הודות לעצים שכיסו את השמיים ומהר מאוד חומת אש גדולה חצצה ביני ובין הזאבים.
כל הזאבים נעצרו.
לפתע, אחד מהם, שכנראה לא היה העיפרון הכי מחודד בקלמר, המשיך לרוץ לעברי ועלה באש.
התחלתי לרוץ לעבר העיירה כשברק האיר את השמיים, זעקה נשמעה מאחורי, כשהזאב הבוער,בנשימתו האחרונה, נגס לי במותן.
דם חם החל למלא לי את החולצה ותחושת קור תקפה אותי.
׳את חייבת להמשיך לרוץ׳ אמרתי לעצמי והמשכתי לרוץ לעבר העיירה.
"הגעתי" אמרתי לנט וג׳וש. ואז קרסתי על הרצפה.

הפרק הקודם		הפרק הבא