שעת חצות

"איפה החדר שלי?" שאלה רו בקול רועד. פרנק חשב שעד עכשיו היא החזיקה מעמד יפה מאוד, והראתה פנים חזקות למצלמות. האישה הקטנה והשחומה שעמדה בקרון החוותה אל המסדרון, ורו נמלטה, כובשת את פניה בכפות ידיה. ת'רש רטן משהו. אולי "זה לא בסדר". פרנק רצה מאוד לעשות כמוה, לרוץ להתייפח באיזה חדר. אבל הוא צריך להיות חזק, בשביל הייזל. הוא לא רצה שהיא תדאג.

האישה נאנחה והתיישבה. "קוראים לי סידר, ואני המדריכה של מחוז אחת-עשרה. המטרה שלי היא להחזיר אחד מכם חי. אתם רוצים הדרכה ביחד?". ת'רש היסס שנייה ואז הנהן "ידיעה לא תעזור נגדי". המילים העבירו צמרמורת בעמוד השידרה של פרנק. "אז מה אתם יודעים לעשות?" שאלה סידר.

"אני יודעת להילחם בחרב פרשים, ובסדר גם בחרב רגילה ובכידון" סידר הנהנה באישור ות'רש הביט עליה בהערכה.

"אני נלחם בחץ וקשת, אבל שאין ברירה אני משתמש בחרב" הוא לא סיפר להם על היכולת שלו. אין לו מושג אם היא תפעל כאן, ועדיף לשמור קלף בשרוול.

"לי לא הייתה ה... הכשרה שיש לכם" התחיל ת'רש "אני טוב בלהלחם עם חפצים כבדים שמרסקים דברים, כמו פטיש או אבן. אני גם יכול להילחם בחרב מעוקלת, היא דומה למגל"

סידר חייכה "אתם במצב מצוין. אולי תצטרפו לקריירסטים? או תעשו ברית משל עצמכם?" היא שאלה.

"אני אגן על הילדה" אמר ת'רש במיידיות. ברור היה שהכוונה אל רו.

"אני אגן עליה" התנגדה הייזל "יצודו אותה אם היא תסתובב עם יריב מאיים". לבסוף ת'רש נאלץ להסכים. "זה כולל אותך פרנק" הייזל אמרה בקול רך. פרנק הנהן. הוא הבין שזה הסיכוי הטוב ביותר שלה. ת'רש טפח על כתפו בעידוד.

"אז בוא נראה להם מה זה"

-----------------

היייייי.... יש לי כמה פיקצרים שאני רוצה עליהם ביקורת בונה (נתראה בצד השני, אני מתגעגעת, את תחזרי הביתה והקברים האפורים) אבל לא מגיבים עליהם... תוכלו להגיב כדי לעזור לי לשפר אותם?

הפרק הקודם		הפרק הבא