קוסמת?

"בוקר טוב חבר'ה! ארוחת הבוקר נגמרת בעוד חצי שעה!" שנתה העמוקה של נעה נקטעה.

'איפה אני?מה אני עושה בתוך מזוודה?' "איה! אני קם!" מלמל נעם בהישמע חבטה של כרית.

"כולם כבר קמו, רק אתה ישן, יאלה!" זה היה בנשי, ובנוסף לכך נדמה היה שגם לשלשו היה נוכח.

"אני קם, חופש היום. לכו, אני אקום" אמר נעם בקול הכי ישנוני שלשלשו שמע אי פעם, הוא היה ערני לגמרי כבר.

"תבטיח!" צעק בנשי לתוך אוזנו של נעם.

"מבטיח, מבטיח, עכשיו תעזוב אותי!" אמר פתאום נעם בקול מאיים.

טריקת דלת נשמעה. נעם יצא מהמיטה חיש קל ומתח את עצמותיו.

נעה עדיין שתקה. היא לא הייתה הטוחה שכולם יצאו.

נעם רכן אל המזוודה "אני בא עוד עשר דקות" הוא אמר ובלי לתת לה להגיב הוא יצא מהחדר, שוכח שהוא עדיין בפיג'מה. שניה אחר כך נעם חזר, החליף בגדים ויצא.

עשר דקות משעממות חלפו ונעם לא חזר. הבטן של נעה החלה לקרקר. אחרי 5 דקות נעם הגיע סוף סוף.

הדלת נפתחה בשקט, ואיתה נכנסו 3 ילדים עליזים וקולניים.

"נו, ג'ורג', אתה חושב ששווה לנו?" אמר קול.

"הוא יהיה אחד מי שלנו, במיוחד אחרי כל הסיפורים שסיפר לנו, אגב, פרד, יש כמה דברים לסכם עם הילד"

"נכון, כמה פרטים שלא ידועים לו...."

"אמ.. פרד וג'ורג', נכון שאמרתי שיש לי סוד," החל נעם לדבר "אז הסוד הוא כמוס ואני סומך עליכם שלא תגלו אותו לאיש" אמר נעם ולקח נשימה ארוכה ונבוכה.

"לסוד קוראים אחות תאומה. והאחות תאומה ההיא בלי יכולות קסם. סיפרתם שיש מקום מושלם להחביאה, בבקשה גלו לי!" אמר נעם בקול מתחנן.

"וואו... אין פלא שהוא מרבנקלו-"

"ואנחנו בכלל-"

"לא מהבית-"

"הזה, מגריפנדור-"

"אנחנו נראה לך-"

"בתנאי ש-"

"תשתף איתנו פעולה בהכל!" סיימו השניים במקהלה.

"אני אשתף!" הוא צעק באושר.

"אז איפה הסוד שלנו?" שאל אחד מהם.

"כאן" אמר נעם ונתן לנעה לצאת מהמזוודה.

נעה הביטה סביב. בלילה, החדר נראה אחרת. היו 5 מיטות אפריון בצבע כחול עם נשר מצויר עליהם. מולה עמדו נעם ושני בנים תאומים זהים ג'ינג'ים מנומשים וגבוהים כמעט נוגעים בתקרה.

"אז איך קוראים לך?" שאל אחד.

"נעה" היא אמרה בבישנות.

"נעה תכירי, פרד וג'ורג'" אמר נעם.

"לא נכון, אני פרד והוא ג'ורג'" אמר פרד.

"אז מה שאתה אמרת" אמר נעם בגילגול עיניים.

"סתם. עבדנו עלייך, צדקת" אמר אחד.

"אז מה שאתם לא תהיו!" אמר נעם בחוסר סבלנות.

"אז נלך?" שאל פרד או ג'ורג'.

"כן" ענו נעם ונעה פה אחד, שולחים זה לזה מבטים נרגשים.

"רגע רגע, לא כל כך מהר" אמר אחד.

"הבאנו, הישר מהארי פוטר-"

"באישורו כמובן-"

"גלימת היעלמות-"

"ייחודית-"

"מדהימה-"

"במיוחד בשביל-"

"נעה" סיים פרד את המשפט. נעה שמה לב שהם משלימים זה את זה כל הזמן.

הם הוציאו משום מקום גלימה, והורו לנעה לשים אותה על כל הגוף.

נעה, למרבה ההפתעה נעלמה ברגע שבו לבשה אותו.

"איפה נעה?" נעם כמעט צעק מרוב פחד.

"רוגע רוגע חביבי" אמר ג'ורג', "היא פה, תשמיעי קול!"

"נעם" אמרה נעה בתגובה.

נעם נרגע, והם יצאו לדרך.

נעה היתה מוקסמת. הם עברו במסדרונות עם אנשים מצוירים זזים על הקירות! ילדים עם שרביטים מבצעים קסמים "אסור אסור!" צעק מישהו אדום שיער, "הי פרסי מושלמי!" צעק פרד. "סתום!" ענה בתשובה פרסי בתשובה לאחיו.

הרביעיה (שלישיה, נעה בלתי נראית) הגיעו אל מסדרון אחרי שעלו כמה וכמה קומות.

"נעם, תעבור על יד הקיר הזה 3 פעמים ותחשוב טוב טוב מה אתה רוצה שיהיה לך בחדר" אמר ג'ורג'.

"אל תפחד" אמר פרד למראהו של נעם.

נעם עשה כדבריו, ולפע צצה דלת מתוך קיר המסדרון.

"בואו" אמר פרד.

הם נכנסו פנימה ופרד וג'ורג' אמרו בקול חגיגי "ברוכים הבאים לחדר הנחיצות!".

המראה היה מושלם, מיטה נוחה ניצבה באמצע, מטבחון בצד, ארון מלא בגדים ומעילים פרוותיים, שולחן עם גלידות ושוקולד ומלא קינוחים.

"דלת להיעלם" פקד פרד, והדלת נעלמה. 

"תודה!" צעקה נעה באושר בלתי ניתן להסברה.

"בבקשה!" צחקו השניים, "ותורידי את הגלימה, אני לא יודע איפה את" אמר ג'ורג'.

נעה נזכרה שהיא בלתי נראית והסירה את הגלימה והושיטה אותו לתאומים.

"איך עשיתם את זה?" שאל נעם מסוקרן בדיוק כמו נעה.

"אה, חדר של הוגוורטס, כל עוד אתם בפנים איש לא יפריע לכם"

"תודה רבה רבה רבה!!!" צעקו נעם ונעה והביטו בתאומים הג'ינג'ים בהערצה מובלטת.

"עכשיו נניח לכם להיות לבד" אמר פרד בקריצה אל אחיו, ובמילים אלו הופיע דלת מכיוון אחר ואליו נכנסו פ"ג (אין לי כח לכתוב את שני השמות).

"נעם אתה מדהים!" אמרה נעה.

"תודה, זה שיא המגניב, מתחשק לי טרמפולינה ולקפוץ מרוב אושר!" ובמילים אלה הופיע טרמפולינה ענקית.

"ועוד דבר, אבא ואמא שלחו תשובה מעט כועסת אבל החליטו לא לעשות עיניין מי זה, בתנאי שכל זה יישאר בסוד" אמר נעם בשקט.

"יווו!זה היום הכי שמח בחיים שלי!" פלטה נעה.

הדלת נפתחה ופ"ג יצאו ממנה.

"אני לא רוצה לפספס טיסה מרעננת" אמר ג'ורג' ופרד הגיב בהנהון.

"אז להתראות שובבים, וכשאתה יוצא נעם, אז נעה תזכרי להעלים את הדלת, ביי" אמר פרד בחיוך ופ"ג יצאו, לא לפני המוני התודות והברכות שהמטירו עליהם נ"ן (קיצור לנעם ונעה).

הפרק הקודם		הפרק הבא