יער הקריסטלים

אוקיי,קצת נמאס לי מזה.

עד עכשיו קיבלתי רק שני פרקים.

והיו רק שני פרקים שאיפשרתי לכתוב.

קצת מרתיח.

זה באמת מעליב...

אז רק שתדעו שאני מעריכה מאוד את אלו ששולחים לי.

אז ממש המון תודה ל-ronironironi המדהימה שבלעדיה לא היה לכם פרק.

יותר נכון לומר היא. היא לא הייתה אחת שאהבה לראות אנשים חולמים להם בהקיץ. היא חזרה להגוורטס כדי לאמלל אחת ולתמיד את חיי התלמידים. היא צפתה בהם במשך שבוע שלם ממתינה להזדמנות להתאכזר, לפגוע,לנקום. היא פחדה להיכנס לטירה כי שם מינרווה מקונגל חדורת הזעם מהתקופה בה היא שלטה ביד רמה במשרתו של אלבוס תחכה לה, לא בדיוק בידידות. אם תיכנס לטירה מינרווה תדע שהיא, אמברידג', נטשה את משרתה במשרד הקסמים ועכשיו חיה בקצה היער האסור שבהגוורטס ללא רשות, מחכה לתלמיד הגוורטס מסכן שיעבור לידה כשהוא לבד. למען האמת, לא מספיק משנה לה אם זה בן או בת, העיקר לנקום. הכי טוב יהיה לנקום בילדים של הארי פוטר או הרמיוני ג'ינג'ר, שבגללם היא שהתה במרפאה תקופה ארוכה, אבל כל תלמיד יכול להיות כתובת מתאימה. למען האמת, כל אחד שהיה בצ"ד או ילדיו הם מטרה נאותה במיוחד.
רישרוש עלים. עלים שהוזזו הצידה בעדינות, מפלסות לגוף גמלוני לעבור למעמקי היער העבות.
המטרה הנאותה שאמברידג' חשבה שלעולם לא תגיע התקרבה אליה בצעדים ענקיים. אחת מפעילות צ"ד שהלכה למשרד הקוסמים להילחם כי חשבה שסריוס אסיר.
מבט חולמני, שער בלונדיני- לא מלוכלך כמו כשהייתה תלמידה אבל גם בתקופה זו לא מטופח במיוחד, שרשרת של פקקי בירצפת ועיתן הפקפקן מגולגל שרק את כותרתו היה אפשר לראות מהמקום שאמברידג' עמדה. היה לה גם משקפת תלויה ושרביט שהחזיקה בעדינות בכף היד. לא הייתה יכול להיות טעות בזיהוי. אמברידג' שלפה את שרביטה.
לונה התקדמה בצעדים מדודים קדימה. אמברידג' קמה מהמחבוא מאחורי לונה, שלא ראתה אותה. היא כיוונה את שרביטה אל לונה, והטילה את הלחש.

הפרק הקודם		הפרק הבא