קללה אל העבר, סיפור אהבה אל העתיד.

היי,

הנה פרק מעניין.

מה דעתכם?

פרק 8: שושלת

הימים חלפו, והנה הגיע מועד הפגישה השנייה של טום והרמיוני.

דפיקה על דלת המשרד הודיעה לה שהוא הגיע. "היכנס," אמרה הרמיוני. השעה הייתה שעת ערב מאוחרת למדי, אם כי לפני שעת כיבוי האורות של בני השנה החמישית.

טום נכנס אל המשרד וסגר אחריו את הדלת. גם הפעם הוא נותר עומד עד שהורתה לו הרמיוני לשבת.

"מה שלומך?" שאלה הרמיוני. "בסדר," הוא השיב. "החלטת מה אתה רוצה ללמוד?" שאלה הרמיוני. הוא כיווץ את מצחו בספקנות. "את רוצה שאני אאמין שאת מתכוונת ללמד אותי קסמים אפלים בתוך בית הספר?" שאל טום. הרמיוני שלפה ספר מאחד המדפים. "מה דעתך שנתחיל עם זה." אמרה הרמיוני. היא הניחה על השולחן ספר שחור שעליו מופיע כיתוב באותיות כסופות:

אופל שטני- אוסף לחשים אפלים מאת: קול דודצפלה (= אחת מהמילים שמשמעותן מוות בנורבגית)

"זה ספר שתורגם לאנגלית, אבל נכתב על ידי קוסם נורבגי בנורבגית. מה דעתך?" שאלה הרמיוני. טום התיישב על קצה הכיסא, מביט בספר בסקרנות. "אני יכול לפתוח?" הוא שאל. "כמובן. זה ספר, הוא לא יינשך אותך, נראה לי." אמרה הרמיוני בחצי חיוך.

טום פתח את הספר השחור, ודפדף בעדינות בדפיו הצהובים, הישנים. הוא קימט את מצחו. "את בטוחה שזה אנגלית?" הוא שאל. "כמובן." אמרה הרמיוני. "הלחשים האלה... קשים ומסובכים. טעות קטנה בהם תגרום לתוצאות איומות," הוא מלמל. "נכון. רוצה שנתחיל?" שאלה הרמיוני. טום הביט בה בריכוז ואז הניד ראשו בשלילה ודחף את הספר ממנו והלאה. "אז מה אתה רוצה לעשות?" שאלה הרמיוני בעודה מחזירה את הספר למדפו.

"ניסיתי לחפש בארכיון של הספרייה קטעי עיתונות על אבא שלי, אבל לא מצאתי. השם רידל לא מופיע שם בכלל וגם לא בספרי השושלות." אמר טום. "ומה עם אמא שלך? חיפשת?" שאלה הרמיוני בעודה שבה למקומה. הוא עיווה את פניו. "אם היא הייתה מכשפה, היא לא הייתה מתה. היא בטח הייתה מוגלגית," קבע טום. "תמיד אפשר לנסות לבדוק, אתה רוצה שנתמקד בזה בשיעור שלנו?" שאלה הרמיוני. הוא הנהן.

הרמיוני לא חשבה כלל שמרופי גונט או אחיה, מורפין גונט למדו בהוגוורטס, אך הניחה שהשם גונט יופיע בספריה במקום כלשהו.

"בוא נלך," אמרה הרמיוני. הוא ציית והם הלכו בשתיקה לספרייה. "אתה יודע מה שם אמך?" שאלה הרמיוני בתמימות מעושה. "מרופי גונט." אמר טום ועיוות את פניו שוב. הם נכנסו לספריה. הספרנית ישבה בעמדתה. היא נראתה זקנה ולא נעימה. "ספרי שושלות," ביקשה הרמיוני. "בטור האחרון, מדף אמצעי." אמרה הספרנית מבלי להרים את מבטה מהעיתון בו קראה.

טום שכבר בחן כול ספר בחיפוש אחר אביו, הביט סביבו בשעמום ובספקנות. "זה הלימוד שלך, חפש את הספר המתאים." אמרה הרמיוני והתיישבה ליד אחד השולחנות. החיפוש היה קשה, מאחר והספרים סודרו לפי שנים ומדינות ולא לפי האלף-בית. טום הניח על השולחן חמישה ספרים השייכים לשנים הנכונות לפי הערכתו, ועוסקים בשושלות קוסמים ומכשפות בבריטניה.

הוא החל לחפש אזכורים לשם גונט. הרמיוני בחנה את הכותרים, תוהה באיזה מהם ימצא המידע שישנה את חייו.

"אני חושב שמצאתי אבל זו כנראה משפחה אחרת," אמר טום. הרמיוני בחנה את הדף שבו הוא הביט. "למה?" שאלה הרמיוני. "משפחת גונט הזו טהורת דם, ומקושרת לסאלזר סלית'רין. ואני חצוי דם, אז רק אחד ההורים שלי יכול להיות טהור וזה חייב להיות אבא שלי," אמר טום. "למה?" שאלה הרמיוני ברוך. טום הביט בפניה. "כי אם היא הייתה מכשפה, היא לא הייתה מתה!" הוא זעק.

"הסתכל טום. ואנדרולו גונט וילדיו, מורפין ומרופי. טהורי דם, צאצאים של סאלזר סלית'רין הדוגל בטוהר דם. אתה יודע שאמך נקראה מרופי גונט, שמך השני הוא ואנדרולו, כשם אביה שזה מנהג נפוץ בבחירת שם לתינוק שנולד. אתה צאצא של סאלזר סלית'רין." אמרה הרמיוני. "רידל היה מוגל?" הוא שאל כמסרב להאמין. הרמיוני הנהנה.

"תראה, אתה חצוי דם, אבל בכול זאת מוינת לבית שדוגל בטוהר דם. הדם שלך אולי לא טהור, אבל הדם הקסום שלך, שייך לשושלת של סלית'רין עצמו. זאת הסיבה שאתה בבית סלית'רין למרות היותך חצוי, זאת הסיבה שאתה לחשנן כמותו," הסבירה הרמיוני. טום נראה פגוע ומאוכזב.

הרמיוני נאנחה. "טום, מה אתה חושב עליי?" שאלה הרמיוני. להפתעתה סומק עז עלה בלחייו החיוורות. "למה?" הוא שאל בקול שקט. "פשוט תענה לי על השאלה," אמרה הרמיוני. "למדת קסמים אפלים, אז יש לך יכולת למידה, ואת נראית לי חכמה." אמר טום ולחייו בערו באדום, הוא לא הביט בפניה.

למה הוא מסמיק? תהתה הרמיוני.

"ומה בנוגע לדם שלי?" שאלה הרמיוני. הוא שתק וכיווץ את מצחו. "טהורת דם?" הוא הציע. "לא." השיבה הרמיוני. "חצוית דם?" הוא ניחש. "לא." השיבה הרמיוני. את האופציה השלישית הוא סירב להגיד. "מה נשאר טום?" שאלה הרמיוני. "זה לא הגיוני." הוא אמר. "למה לא?" שאלה הרמיוני. הוא ניער את ראשו. הרמיוני הביטה בשעונה. השיעור שלהם נגמר. "שיעורי בית: ערוך רשימה של קוסמים ומכשפות, לפחות שלושה מכול סוג- טהורי דם, חצויי-דם וילידי מוגלגים- וכתוב את תרומתם לעולם הקסם," אמרה הרמיוני. הוא הנהן. הם החזירו את הספרים למקומם ויצאו מהספרייה.

טום נראה מהורהר כתמיד. "לילה טוב טום." אמרה הרמיוני. "לילה טוב," הוא מלמל ופנה אל חדר המועדון של סלית'רין במרתפים.

הרמיוני תהתה אם טום שמע את האגדה על חדר הסודות, והאם הבחין כבר בתגליף הנחש בשירותי הבנות.

כששכבה לישון, היו מחשבותיה נתונות לטום. היא לא ידעה שמחשבותיו שלו, היו נתונות לה.

בימים הבאים המשיכה הרמיוני להעביר שיעורי יחיד לתלמידים שונים בנושאים שונים כמו: שיקויים, יצורים קסומים, לחשים, היסטוריית הקסם, חקר המוגלגים ואפילו כשפומטיקה.

כשהגיע שוב השיעור עם טום, היא חשה ציפייה מוזרה. לא לראותו, לא. אלא לתוצאה של שיעורם הקודם. היא תהתה כיצד השפיעו דבריה על הנער שעתיד להיות הקוסם האפל ביותר.

דפיקה על הדלת קטעה את הרהוריה. "היכנס." אמרה הרמיוני. טום נכנס וסגר אחריו את הדלת. הוא הגיש להרמיוני שני גיליונות קלף מלאים בכתב ידו המסודר והיפיפה. הרמיוני החלה לקרוא את החיבור שכתב בעודה מצביעה על הכיסא שמולה לאות שהוא יכול לשבת.

"עבודה טובה." היא אמרה לו בחיוך והגישה לו את החיבור חזרה. היא כתבה עליו את הציון קס"מ- קוסם סטודנט מעולה. הוא הנהן. "מה מטריד אותך?" שאלה הרמיוני כשהבחינה שוב במבט המהורהר שלו, המופיע כול כך הרבה פעמים על פניו. "לא חשוב." הוא מלמל. "בסדר. אז מה אתה רוצה ללמוד?" היא שאלה. הוא כיווץ את מצחו.

"אני יכול לשאול שאלה עלייך?" שאל טום. הרמיוני תהתה מה בה יכול לעניין אותו, אך הנהנה בכול זאת. "איך זה קורה? זאת אומרת, איך זה שלמוגלגים נולדים ילדים קוסמים?" שאל טום. "איך זה שיש קוסמים בכלל? תראה, חוקרים רבים חקרו את הנושא, אך עדיין אין תשובה חד משמעית. אף אחד לא באמת יודע, איך זה שיש אנשים בעלי יכולות קסם וכאלה שאינם." היא השיבה. הוא עיקם את פניו. "זה לא מספק, אני יודעת. אבל אין לי תשובה אחרת." היא אמרה. הוא הנהן.

"מה דעתך שנרחיב את הידע שלך. אולי... " היא הביטה בספרים שעל המדף, "לחשים עתיקים?" היא הציעה. "בסדר," הוא אמר והיא הביאה ספר מהוה בצבע ירוק אל השולחן.

הרמיוני פתחה את הספר והחלה להקריא ולהסביר את אחד הלחשים. כך עשו גם בשיעורים הבאים. הם בחנו לחשים, שיקויים וכול נושא אחר שהציעה הרמיוני או שטום בחר.

נושא השושלת של טום וכמו כן, שושלתה של הרמיוני נשכחו מראשם וליבם.

הפרק הקודם		הפרק הבא