סיריוס בלק

היי,
נכון בתגובות אמרתי שאני יעדכן אחרי האוכל,ולא אני לא אוכלת הרבה זמן,פשוט הייתי אמורה לסדר את החדר...

סיריוס לא ידע מה לעשות.
"אוכל מוות?אני...אני היה אוכל מוות?"שאל סיריוס המפותע,ואף אחד לא יכל להאשים אותו,יום אחד הוא מתעורר,אימו נחמדה אליו,ושנייה אחרי זה,אדון האופל אומר לו כאילו זה הדבר הכי נורמל בעולם "היי סיריוס רוצה להפוך לאוכל מוות?אהה ודרך הגב אני וולדמורט אדון האופל",סיריוס הסתכל אל הוריו ועל הסובבים אותו,נמנע מלהסתכל אל וולדמורט ובסוף הוסיף "חשבתי שאתה מקבל אוכלי מוות שרק סימו את בית הספר" וולדמורט נאנח "אדון בלק הצעיר,אתה צודק,אני מקבל רק אנשים שסימו את בית הספר,אך עוד מעט עומדת לפרוץ מלחמה,איני יודע בדיוק מתי,אולי בעוד שבעה שנים?או אולי עשרה?איני יודע אבל זה לא חשוב,אני רוצה שכול מי  שעומד להיות אוכל מוות בעתיד יתחיל להתאמן מעכשיו" שוולדמורט סיים לדבר סיריוס הרגיש איך כול הפחד וחשש שהיה בא עזבו,ובמקומם באו לארח לו חברה הכעס ושנאה,
"אז מה אמא ואבא....לא ידעתי שמהרגע שנולדתי נועדתי להיות אוכל מוות!"צווח סיריוס אל הוריו ולפני שיספיקו לענות,סיריוס ברח משהם במהירות,הוא לא הולך להיות אוכל מוות,אין שום סיכוי,אפילו לא קטן,
כי אם הוא היה אוכל מוות,זה אומר דבר אחד-שהוא יפגע בכול אלו שהיה להם אכפת ממנו,כול חיו!
לילי:אולי הם לא הסתדרו הכי טוב...אבל זה לא אומר שסיריוס יפסיק לאוהב אותה!והרי היא בת מוגלגים-או בוצדמית כמו שהוריו מכנים בני מוגלגים-ואם סיריוס היה אוכל מוות מזורגג זה אומר שהוא יפגע באה.
ג'יימס ורמוס:הם היו טהורי דם,אך הורים היו תומכי מוגלגים-'בוגדי דם' כמו שהורי מכנים-ולוולדמורט אין את התוכניות הכי נחמדות למשפחות תומכות מוגלגים,לפחות ככה הורי אמרו לי.
פיטר:פיטר היה חצוי דם,ולסיריוס לא היה מושג מה הדעה של וולדמורט על חצוי דם,אבל לא היה לא הרגשה שזה דבר טוב.

סיריוס כול כך שמח שחוזרים להוגוורטס,מאז הבקשה של הוריו להצטרף לאוכלי המוות סיריוס ישן ברחוב,וסיריוס התגעגע למיטה אמיתית,יותר משתגעגע להכול,אוקיי אולי חוץ מלאוכל,אוכל ומיטה,אלו הדברים שסיריוס הכי התגעגע אליהם.
"ג'יימס!"צווח סירוס שראה את ג'יימס אם הוריו ליד הרכבת,"אוו,היי סיריוס,אמא אבא זה סיריוס בלק"הכיר ג'יימס בין הוריו על סיריוס,"נעים מאוד אדון וגברת פוטר"סיריוס הוסיף במהירות אל ג'יימס כי ידע שברכבת אין להם סיכוי לדבר לבד"אני צריך לדבר איתך בפרטיות רגע,ג'יימס"ובלי לחכות לתגובה מג'יימס או הוריו,תפס את ידו של ג'יימס וגרר אותו למקום ריק מאנשים.
"מה קרה סיריוס?"שאל אותו ג'יימס בחשש כאשר סיריוס צנח אל הרצפה,ראשו בין רגליו,"ההורים שלי,זה מה שקרה"אמר סיריוס במרירות והסביר לג'יימס את כול מה שקרה שחזר לביתו...
היו כמה דקות שתיקה ובסוף ג'יימס פתח את פיו,"אז ראית איך וולדמורט נראה?איך הוא נראה?"סיריוס המופתע הרים את ראשו וראה את פניו הנלהבות של ג'יימס,כמו סיריוס אחרי מנת יתר של סוכר,"הוא זקוק לאף"באותו שנייה אחרי שאמר את המשפט סיריוס וג'יימס התחילו לצחוק,"אז מה תעשה בקשר הוריך?אתה מתכוון לחזור לבית שלך?כי אם לא אני ישמח מאוד אם תבוא לישון אצלי"אמר ג'יימס מתיישב ליד סיריוס,
"לא לא נראה לי,רק אם זה יחמיר אני יעזוב את הבית"אמר סיריוס אחרי רגע של מחשבה,
"אתה בטו-"
"אני בטוח ג'יימס"
"במיליו-"
"כן במיליון אחוזים"
"תפסיק לקטוע או-"
"אוקיי אני יפסיק לקטוע אותך"
"די סיריוס!"
"אוקיי אני יפסיק"
הם ישבו כמה דקות בשקט עד שסיריוס אמר פתאום,"ג'יימס אתה מבטיח לי שאת תשאר חבר שלי?"הכאב שסיריוס הרגיש נשמע כול כך מוחשי בקולו,עד שאפילו ג'יימס נראה מרחם,"מבטיח סיריוס,חברים הכי טובים לנצח נצחים"ושג'יימס אמר את המשפט סיריוס נזכר במשהו חשוב,אפילו יותר מחשוב...
"ג'יימס נראה לי שפספסנו את הרכבת!"צרח סיריוס,ובמהירות רץ אל רציף תשע ושלוש רבעים,שג'יימס מאחוריו,
אך זה לא היה משנה,כי הרכבת יצא מזמן. 

הפרק הקודם		הפרק הבא