הפרק הזה מוקדש לכול הקוראות הנאמנות =)
בחודשים האחרונים,כריסטיאן התחבר לקתרין. או יותר נכון ניסה,כול הזמן שניסה לדבר איתה יותר ממעל חמש דקות, מישהו בא,והרס לו. אלו היו או קמרון,הילד המעצבן והפוץ הזה. או חברתו הקטנה והמעצבנת ליסה. או אחת מאלפי החברות שרכשה לה בחודשים האחרונים. וכריסטיאן? כריסטיאן היה מתוסכל. אבל אף אחד לא הולך להרוס לו את היום הזה,היום הוא יצליח. היום היה להם ביקור בארמונה של המלכה,וקתרין הייתה משועממת. בטח הוא מלאה בדברים מודרנים,לא כמו בתקופתי,שהיה ארמון אמיתי,חשבה קתרין כאשר התלבשה. גופייה עם דגל אנגליה,וג'ינס היו מה שלבשה,והיא הרגישה כול כך אמריקנית,היא הצטמררה,אמריקנית,איכס*. היא יצאה מחדרה באכסניה,וירדה למטה שם חיכו לה אילזבת' וליזה חברותיה. "יקירותיי,בואו ונצא לבית ספרנו" אמרה קתרין בקול דקיק ומנומס. ליזה גלגלה עיניים,קתרין הייתה יכולה להתנהג כול כך מנומס,חשבה כאשר הלכה שידה משולבת עם ידה של קתרין ואילזבת'. שהם נכנסו לבית הספר,המבטים של הבנים נשלחו בחדות על הבנות,וקתרין צחקקה, הם היו מלכות הבית הספר,הוא יותר נכון הבנים העריצו את האדמות שבהם הלכו. אבל זה היה מטופש בעיני קתרין,מעריצים מישהו רק לפי היופי?זה טיפשי, כי שלושת הבנות היו היפות של בית הספר, אילזבת' הג'ינג'ית הייתה גבוה ורזה,שיערה תמיד נח פזור על ראשה וכול פעם שזזה התנופף,עינה הירוקות היו רחוקות מדי,אבל את זה היא הסתירה באיפור. ליזה הייתה שונה מאוד מאילזבת',היא הייתה נמוכה,ורזונת אשר לא נראה שהתפתחה כי חזה לא היה לה,שיערה שחור נח על עורה שחור ועיניה בצבע המייפל היו מושלמות כמו פניה. אך קתרין הייתה מלכת החבורה, שיערה החום היו מתולתל בבקבוקים טבעים,עורה החיוור היה מושלם ללא פגע,היא הייתה מלאה במקומות הנכונים,כמו שקראה לזה ליזה,והיא הייתה בערך בגובהה של אילזבת'. קתרין לא אהבה להיות יפה, זה היה שדכי. כעבור שעה כולם היו על האוטובוס,קתרין התיישבה לבד,כאב לה הראש. קתרין הצמידה את ראשה לחלון כך שלא ראתה שכריסטיאן התיישב לידה,וזה די עיצבן אותו, אפילו שלא ידע למה.שערה הנוחת על עול החיוור היה יפה כול כך,יפה כול כך. רק חבל שאליה למות,חשב כריסטיאן. כאשר קמרון התיישב על יד ליסה,וראה שכריסטיאן התיישב ליד קתרין התעצבן. איזה זכות יש לו?!חשב בכעס. הוא התיישר כדאי לראות מה הולך שם,ומה שראה זעזע אותו. הוא נישק את צווארה?! כאשר כריסטיאן נישק את צווארה,קתרין פלטה אנחה קטנה. היא לא דיברה איתו כמעט החודש וחשבה שהוא מנסה להתרחק ממנה, היא לא רצתה שזה יקרה,היא רצתה שהוא יספר לה על טאטיאה,ואוקיי, היא קצת חיבבה אותו. "אממ כריסטיאן..."שמע כריסטיאן שקתרין לוחשת והוא התנתק ממנה. "אממ?"שאל ותרחק ממנה קצת,אבל כאשר ראה שהיא מסמיקה,חייך. "אתה נישקת אותי,אני לא זוכרת שאנחנו זוג,או שאולי אני פשוט שחכתי?" אמרה קתרין בציניות, וכריסטיאן רכן לנשקה,"שחכת" לחשה לה לתוך אוזנה.
"אממ..אני מצטער להפריע אבל הגנו,אה ואתם בולעים אחד את השני" אמרה ליזה,כאשר היא וכריסטיאן התרחקו. "אמממ..."ענתה קתרין,ואילזבת' גלגלה עיניים,קתרין מתאהבת בפוץ,איזה יופי לה. כריסטיאן התרחק,כאשר הוא התנתק מממנה,הרגישה קתרין מוזר,ריק. שהמשך היום,הרגישה יותר ויותר רע. קתרין נראת נורא,חשבה ליזה,כאשר היו בשירותים,מתגרנות. היא התיישבה על הרצפה וראשה בין רגליה. "קומי כבר,קתרין" אמרה אילזבת' ועזרה לה לקום. כאשר קתרין עמדה על רגליה היא התחילה להישתל,אך לא שיעול רגיל. היא השתעלה דם.
---------------------------------------------------- *אין לי שום בעיה אם אמריקים,כי הם מגניבים(וחתיכים) אך אנגלים הם העם המתורבת ביותר בעולם,אשר זה שונה מאמריקים,אז לא נראה לי שהם מכבדים אותם כול כך*
|