חלום ומציאות. מה ההבדל?

מיון - חלק ג'

התעוררתי אל בוקר שטוף שמש, ושוב הופתעתי לגלות את עצמי בבית.

אבל היה שם משהו מוזר.

......

אה!! היה שקט!!

שום רוני, שום אמא!! 
הבטתי בשעון בחרדה - 8:37

 אני מאחר לתגבור שלי במתמטיקה!!!

 רצתי לאמבטיה בטירוף, ובדרך חלפתי על פני חדר ההורים.

 הלול היה ריק, וכך גם המיטה.

 פה חשדתי.

חיפשתי את הפלאפון שלי, שפיהק בעצלנות אחרי שכיביתי אותו בלילה, ועכשיו מיאן להידלק כאילו בכוונה. כשהואיל בטובו להבהב בשמץ של קליטה סלולארית, חייגתי את המספר בעבודה של אמי. 
"מורדולאן ייבוא וייצוא, במה אוכל לעזור?" ענה לי הקול המוכר.

"היי אמא, זה אני"
"אורי חומד! מה קרה התעוררת כל כך מוקדם?"
קימטתי את מצחי בתהייה. היא מדברת כאילו אני באמת בחופש הגדולן וחזרתי אתמול מבילוי טוב במועדון.

"אין לי היום תגבור במתמטיקה?" שאלתי בתקווה.

 "אה, לא הודעתי לך? המורה חולה, חטף מכת שמש כנראה... התיגבור נדחה ליום שישי, לפי המנהל".

 לא ידעתי אם לכעוס עליה על ששכחה להגיד לי או לשלוח לה נשיקה בפקס. יום חופשי! מי היה מאמין!

 "ואת ורוני יצאתן?" 

"כן. אנחנו בטיפת חלב לבדיקות. נחזור בסביבות שלוש".

 לא האמנתי למזלי הטוב.

 "אוקיי" אמרתי בקול מאופק, "נתראה בשלוש".

 היא ניתקה.

  עצרתי את עצמי לשנייה, ואז פרצתי בצרחות של אושר.

חופשיייי!!! אני חופשייי!!!! 

  "שקט!" קרא הקול של השכן השמן מלמעלה.

 "שקט אתה!" צעקתי בחזרה, ורצתי לצחצח שיניים.

שאר היום עבר עליי ביעף, ראיתי שני סרטים של X-מן במחשב, זללתי חטיפים, ושיחקתי בWii.

 למרות הכל, השעות עברו לאט.

 כשכבר הרגשתי שצפייה ולעיסה לא יספקו אותי, התיישבתי על הספה וחשבתי מה לעשות. השעה הייתה רק אחת בצהריים. יש לי עוד שעתיים של כלום.

 אז...

.

.

.

מה אני אעשה?

  חשבתי על אתמול בלילה. 

בינס הסביר לי מה תפקידו של הנגיד בכלליות, ושהוא יקנה איתי היום בלילה (כאילו, בבוקר.. לא משנה) ספרים וציוד. המשכנו לדבר עוד שעה ארוכה, והוא הסביר לי שכיוון שאני ילד, אני חייב להתמיין לאחד הבתים. הנגיד הקודם למד במקום שנקרא דורמשט-משהו. שם אין בתים כמו בהוגוורטס, וכולם שם בנים.

היו לו לימודים מיוחדים, ומייד לאחר סיום לימודיו הוא החל לשמש כנגיד של משרדי קסמים בכל העולם. 
את החלק הזה היה לי קצת קשה להבין, כי עד עכשיו לא ראיתי את הקוסמים כקהילה או כקבוצה שיש לה הנהגה. משרד הקסמים שמפקח על הוגוורטס, כך הבנתי, נמצא מתחת ללונדון. בינס אמר לי שייקח אותי לסייר גם שם.

מסתבר שלנגיד אין מקום עבודה קבוע, הוא בעצם מסתובב בקהילות של קוסמים ברחבי העולם ועונה לצרכיהם.

אז מהו בעצם?

 זה דיי מורכב.

 הנגיד הוא בעצם כמה דברים:

ראשית, הוא מסוגל לבצע כל קסם שיידרשו ממנו לבצע, מכל שרביט, וזה נותן הרבה אפשרויות, כי הוא יכול חעזור לאחרים בביצוע קסמים. 

 שנית, הוא יכול לשמש כשומר סוד, של כל דבר בכל מקום. קשה מאוד לעקוב אחר נתיביהם של הנגידים במהלך ההיסטוריה, כי הם כל הזמן נודדים ממקום למקום.

 שלישית, וזה הכי חשוב בעצם, הוא חוקר.

חוקר מקרי פשע, רודף אחרי אנשים מסוכנים, מרגל אחר מאפיות של קוסמים ודברים כאלה. נשמע מגניב ומסוכן.

 הדבר הכי יפה, זה שהחוץ משרביט, מותר לנגיד להחזיק ברשותו כלי נשק אחד שבו יהיה הכי טוב בתחום.

 אני לא יודע למה, אבל אני נמשך דווקא לקשתות. 

 כן, זה מתאים לצייד.

 הנגיד הקודם תמיד החזיק על גופו נדן עור עם פגיון זהב משובץ יהלום.

השמועות אומרות שקנה אותו בארצות הקרות, גרינלנד או אנטארטיקה, והוא נלחם בו עד נשימת אפו האחרונה.

זה היה אותו הנגיד שבינס סיפר עליו.

 מתוקף כשרונו המולד, הוא חיי כמעט 200 שנים, והזדקן בקצב כמעט קצר פי שניים וחצי מכל אדם אנושי אחר. כשהוא היה בן כמעט מאה הוא נראה בשיא גיל הארבעים שלו. 

בונוס בעניין : לא היו לו חצ'קונים כלל.

כשהוא מת לבסוף במאה השמונה-עשרה מזקנה, הוא כתב בצוואתו שהנגיד הבא חייב לבקר בקברו.

מאז, שודדי קברים רבים ניסו לפרוץ לקבר בקסמיהם, אך איש לא הצליח.

והנה אני כאן.

נשמע כמו סיפור למדורה, נכון?

אז זהו, שזאת האמת.

מחר אני אמור לבלות בחברתו של רוח רפאים וללמוד מקצוע שאיש לא למד כבר 200 שנים או יותר.

השאלה שהעסיקה אותי מאתמול בערב הייתה,
איך בינס יודע את כל זה?

הפרק הקודם		הפרק הבא