עיניים

היי אנשים!הפרק הבא הוא בעיקר מכתבים,וזה הפעם הראשונה שאני עושה כזה דבר כך שהערות/הארות יתקבלו בברכה(:

"טרה,
אחות אהובה! את בחיים! רק העובדה הזאת מצליחה לשמח אותי בימים האלה,לתת לי תקווה לעתיד טוב יותר.
אנחנו כל כך מחכים לראות אותך! אין יום בו אנחנו לא מתפללים שתחזרי עם חיוך ענק על הפנים ותספרי בהתרגשות על איזה פרח יפה שמצאת בדרך או חלוק נחל בצורה מיוחדת, כמו שאת תמיד עושה ואמא היתה מתרגזת על זה שלכלכת את השמלה...
עכשיו היא רק בוכה ורוטנת כל הזמן ואבא צריך לנחם אותה וגם לדאוג לה ולסבתא לאוכל ומחסה אחרי שהפורעים לקחו את כל מה שהיה לנו ושרפו את כל הכפר, לא משאירים דבר מלבד הריסות ושברים.
אני כל כך מפחד, טרה, שלא נצליח לעבור את החורף בשלום. אנחנו רעבים כל הזמן, ישנים באוהל רועד ומחכים לסיוע שיגיע מעיר הבירה ויעזור לנו לשקם את הכפר. הקור כל כך חזק, שאפילו אם נמצאים ליד אש בוערת אי אפשר להימנע ממחלות וממוות.
כולי תקווה שלפחות את נמצאת במקום בטוח. האיש מוצל הפנים שהגיע אלינו לא פירט הרבה. הוא רק אמר שתחזרי בעוד שישה חודשים, בריאה ושלימה. אמא כמובן ניסתה להתנגד ולדרוש שיחזיר אותך אבל זה לא עזר, הוא פשוט לא הסכים להגיד איפה את או למה את שם.
אל תדאגי, יקירה, אני לא אתן לך להיות רחוקה כל כך עוד הרבה זמן. את תחזרי הביתה בקרוב, אני מבטיח.
כבר התחלתי בהכנות למסע חיפושים יחד עם אריאנה וברגע שסופות השלגים החזקות יפסקו נצא בעקבותייך ולא נחזור עד שתהיי בבית, במקומך הטבעי.
שמרי על עצמך עד אז, איפה שלא תהיי, וצפי לטוב.
אוהב כל כך ומתגעגע,
אלסנדרו."

קראתי את המכתב אולי ארבע פעמים,לומדת אותו בעל פה ומתרפקת על המילים הטובות,החמות כל כך.
כשהרמתי את עיניי להביט באח סימון הן היו מוצפות דמעות.
"אני יכולה...לכתוב חזרה?" השתנקתי.
"בוודאי." השיב ולרגע קטן חשבתי ששמעתי בקולו טיפת חמלה.
לקחתי ממנו קלף,דיו ועט נוצה והתחלתי לכתוב.

"לאלסנדרו, אחי היקר,
כמה טוב לשמוע ממך סוף סוף! אני כל כך מאושרת שכולכם בחיים ושאתם בסדר יחסית.
אין לך מושג עד כמה אני מתגעגעת אליכם ומחכה לחזור בכל רגע ורגע.
אל תדאג. אני יודעת שאתה ואבא תצליחו לדאוג להכל. אנחנו משפחה של שורדים, זוכר?
הכל אפשרי. אני בטוחה שעד שאחזור בקיץ הכל יהיה בסדר.
אני מתחננת, בבקשה אל תבוא לחפש אותי.האנשים שמחזיקים בי מסוכנים מאוד ועוצמתיים. ההתמחות שלהם היא בכישוף אפלים והם לא יהססו לפגוע בך אם הם יחשבו שאתה עומד בדרכם.
תישאר בבית ושמור על עצמך, על אבא ואמא בשבילי.
אני אחזיק מעמד שישה חודשים. באמת. רק אל תעשה שום דבר מטופש, (כמה מוזר שזה בא מצידי...)

שלך לעד,טרה."

הפרק הקודם		הפרק הבא