לילי וג'יימס הסיפור האמיתי

לילי התארגנה בחדרה למסיבה של ג'ינה.

היא סירקה את שיערה האדמוני בעודה עטופה במגבת וחשבה על הלילה.

היא חשבה שג'יימס הוא הבחור הנכון, והיא רצתה למסור את עצמה אליו אבל לא ידעה איך לעשות את זה. בנוסך היא חששה שהוא כבר עשה את זה , כי הרי היו לו הרבה בחורות לפניה וחששה שייפרד ממנה כי 'לא נתנה את הסחורה'.

ג'ינה לא ידעה על המסיבה ולכן מאוד חשדה בלילי שהחלה מתאפרת ומתיפייפת לה מול המראה, לבסוף פקעה סבלנות והיא שאלה.

"לילי, מה הולך כאן....?"

"ג'ינה... אני וג'יימס נעשה את זה היום.." אמרה לילי, ספק אם היא שיקרה או לא.

"מה!? רק עכשיו?" אמרה ג'ינה מופתעת.

 "מה רק עכשיו..? כאילו שאת וסיריוס שרק חודש יחד כבר הספקתם"..

ג'ינה האדימה וזה בלטה על רקע עורה הבהיר עם שיערה הזהוב.

"לא... באמת!?" אמרה לילי לא יודעת מה לחשוב על ג'יימס ועל מיליוני החברות שהיו לו.

"טוב, הוא באמת ממש טוב במיטה.." הסמיקה ג'ינה עוד יותר.

לילי חשה סחרור היא לא יכלה לסבול את המחשבה שיש בנות בבית הספר שחושבות על ג'יימס ועל איך הוא במיטה.

היא החליטה לחכות עם זה...לפחות עד שלא תיהיה מוטרדת מהמחשבות הללו שכירסמו את מוחה.

היא פתחה את הארון, שם חבויה בין הגלימות שכבה  לה שמלת סטאן עדינה בצבע ורדרד עם חגורה לבנה עדינה על המותן עם פרד דמוי שושנה לשיער.

היא לבשה את השמלה, שמה בראשה את הפרח והתיזה על עצמה בושם בניחוח שושנים שהופרחו ממני שושנים לבנות עדינות שנצמדו לה לצוואר עד שנספגו בעורה ונעלמו.

היא נעלה נעלי עקב עדינים בגזרה אלגנטית ובצבע תואם לשמלה והרגישה שהיא מוכנה.

היא אמרה לג'ינה שהיא יוצאת (היא וג'יימס היו אמורים ללכת מוקדם בשביל לסדר הכל..) והיא יצאה מהחדר. היא ירדה במדרגות התלולות ושם בחדר המועדון חיכה הנס הפרטי שלה, ג'יימס.

הוא לעומתה היא לבוש בג'קט חום אלגנטי מתחתיו חולצת טריקו לבנה עם מכנסיי ג'ינס כהים.

שיערו היה מבולגן שלא כרגיל ונראה שעבר עליו מאמציי מאבק קשים לסדרו ואת המראה הזה לילי הכי אהבה ולה לעומתו השיער הסתדר מושלם היום.

הוא פער את פיו בתהדהמה, אם עד עכשיו חשב שלילי היא הבחורה הכי יפה עכשיו הוא הבין שטעה. היא הבחורה הכי מדהימה שנראתה עליי האדמות הוא לא הצליח למצמץ, לסגור את פיו, לדבר כל שריר בגופו קפא למראה לילי בשמלתה המדהימה.

היא הגיעה אליו ולחשה באוזנו "ג'יימס... עוד ייכנס לך זבוב לפה".

הוא הביט אל תוך עיניה הירוקות ואמר "את נראת נפלא."

גופה של לילי רטט למשמע מילים אלו יוצאות מפיו של הבחור ממנו הכי רצתה לשמוע מילים דומות לאילו שלחש לה כרגע.

הם הלכו שלובי ידיים אל הצריח המצווח.

הם הגיעו אל הערבה וג'יימס לחץ על הבליטה עם מקל ארוך והם נכנסו.

היה כל כך חשוך והמעבר היה צר ואיכשהו גם בסירחון שבצריח היה ללילי רטט בכל  הגוף,

היא התרגשה מהיותה קרובה כל כך אליו.

הם עלו אל החדר שם לא היו בלונים, לא היום קישוטים רק נרות ועלי פרחים מפוזרים באופן מושלם על המיטה הגדולה שנפרשה שם.

ובפינת החדר ישב נבל מכושף שניגן מנגינה רכה.

תחילה לילי לא הבינה, "ג'יימס איפה כולם? איפה הבלונים? איפה המסיבה?"

"היחידים שיחגגו היום זה אני ואת לילי, ידעתי שאת טיפשונת ושכחנית שלא זוכרת שיום ההולדת של ג'ינה הוא במאי בעוד שאנחנו בכלל בפבואר, ובייחוד את לא זוכרת שהיום הוא יום השנה שלנו. אנחנו כבר שנה יחד מתוקה יפייפיה שלי."

לילי פערה את פיה היא באמת שכחה והכי מופתעת הייתה שהאמינה לתוכנית שנרקמה סביבה, וכעת התמודדה עם העובדה שלא שיקרה לג'ינה, היא הולכת לעשות את זה , היום עם ג'יימס.

"ג'יימס..." לחשה

"אני..."

"מה מתוקה, מה יש אהובתי..." שאל ג'יימס מביט בה בעיניו החומות והאוהבות.

"אני לא יכולה!"

והיא יצאה משם בריצה.

היא רצה מהצריח, היא רצה אל הטירה היא רצה במסדרונות אל עבר חדר הנחיצות, היא פתחה אותו שם חיכה לה מיטה גדולה והרבה גלילי נייר טואלט.

סורי שלקח לי זמן, איך יצא? להמשיך?

הפרק הקודם		הפרק הבא