פרינסס.

פרק 7

רצנו למעונות והלב שלי דפק.
טדי,הו טדי שלי כמה אני התגעגעתי אליך!
כשהגענו למעונות היינו מופתעים לראות שוב את כל הבני דודים שם אבל היו שם עוד כיותר מתריסר אנשים ממספר הבני דודים אבל אותי רק אחד עניין והוא גם זה שעמד הכי קרוב אלי.
"טדי!" צעקתי בשמחה וקפצתי עליו.
"היי בת דודה" הוא נתן לי חיבוק חזק ומוחץ צלעות ואני חיבקתי אותו בחזרה ואמרתי "היי בן דוד".
זה מן קטע שלנו שאנחנו מברכים ככה אחד את השני.
כשהוא הוריד אותי הוא שאל אותי אם אני בסדר.
"כן" עניתי לו ובשביל לאמת את הדבר חייכתי אליו.
"אבל חשבתי שרק אמא,אבא וטדי באים.. מה כולכם עושים פה?" שאל אלבוס שבדיוק הגיע אלי.
"חשבנו שאם כבר כולכם בחופש אז נקפוץ על ההזדמנות הזאת ונבוא לבקר וגם אנחנו לוקחים אתכם הביתה היום בשביל שלא תצטרכו לנסוע מחר ברכבת..גם ככה הנשף מחרתיים וצריך עזרה בבית שלכם."  הרמיוני הוסיפה את המשפט האחרון אחרי שאלבוס הביט בה במבט לא מאמין.
הסתכלתי סביבי וראיתי שהארי לא נמצא שם.
"איפה הארי?" שאלתי את ג'יני.
"הוא נמצא למעלה,עם ג'יימס." ענתה לי ואני שתקתי.
המצב היה לא כל כך נעים בהתחשב בעובדות שבגללם מראש הם באו לפה.
בחדר השתררה שתיקה מביכה.מביכה מידי לטעמי.
ראיתי שהיו בחדר גם ילדים שלא קשורים למשפחה שסתם בהו בנו.
חטטניים.
פתאום הארי הגיע מהמעונות של הבנים.
"שלום" הוא אמר לנו בחיוך ואני חיבקתי אותו ואחרי אלבוס.
"אל' ג'יימס נמצא למעלה.הוא רוצה לדבר איתך." העיניים ירוקות הקודחות של הארי הביטו בעיניים הזהות להן כמעט לחלוטין.
אלבוס הנהן קצרות,חייך אלי ועלה לחדר של תלמידי השנה השביעית.
אחרי שאל' עלה למעלה התיישבתי בין סבתא לויקטואר.
אני קוראת למולי וארתור וויזלי סבא וסבתא.
כן.
לא יודעת למה אבל ככה קראתי להם מאז שאני קטנה.
אולי זה קשור לזה שאין לי סבא וסבתא משני הצדדים.
לא יודעת.
נחזור לסיפור.
הארי,רון והרמיוני נפרדו מכולנו ויצאו מחדר המועדון.אמרתי כבר שהמקום הזה מוזר?.
שמתי את הראש שלי על סבתא והיא ליטפה אותי.
אני כל כך אוהבת את מגע היד שלה.
זה מגע מתחשב,אוהב.
ישבנו כמה דקות ודיברנו.
סתם שיחות חולין,לא משהו מיוחד ואז שמענו צחוק מהמדרגות.
הסתובבתי לראות מי זה ראיתי את אלבוס וג'יימס יורדים צוחקים.
קמתי מהר מהספה ורצתי לחבק את ג'יימס.
"סליחה שלא סיפרנו לך.." מלמלתי אל תוך כתפו.
"זה בסדר.. זה אני הבעיה פה בסיפור.." הוא לחש לי בלי שאף אחד ישמע חוץ מאל' וחייכתי אליו כשהתנתקנו.
"אז עכשיו הכל בסדר?" שאלה לילי וחייכה.
"כן" חייך אליה אלבוס.
"ככה אני אוהבת את האחים שלי!" קראה והתנפלה על שניהם בחיבוק.
התיישבנו כולנו על הכורסאות וכל המבוגרים דרשו ממני,מאלבוס ומג'יימס הסבר למה שקרה היום.
ג'יימס ואני התיישבנו על הספה הפנויה ואלבוס התיישב על הידית של הספה לידי.
הבטתי ברוז שהבינה מה רציתי והיא קראה לכל הבני דודים לצאת מהחדר.
כולם יצאו החוצה מאושרים כי לא הייתה להם סבלנות לשמוע שוב את הסיפור.
אז ככה מצאתי את עצמי מספרת פעם שניה באותו יום את אותו סיפור וכל פעם למישהו אחר.
המבוגרים,בניגוד ל'צעירים',צחקו ברגעים הנכונים(הקטע עם אלבוס במגבת..הוא כל כך הסמיק..),כעסו במקומות הנכונים(כשסיפרנו שג'יימס איים על אלבוס..סבא נראה כאילו בא לו להרוג מישהו..) והצדיקו במקומות הנכונים(העונש מנוויל..איך שכחתי ממנו?!).
הסתכלתי בשעון וגיליתי שעכשיו 14:00 בצהריים ויש עכשיו ארוחת צהריים.
הסתכלתי על אלבוס שהבין מה אני רוצה (נראה לי שאני יכולה להעביר מחשבות במבט..)ונעמדנו.
"אתם באים לארוחת צהריים?" הוא שאל את כולם.
"כן,בטח! אני בטוח שפרופסור מקגונגל לא תתנגד שנצטרף אליכם" אמר ג'ורג' וכולם נעמדו.
זה היה יותר מידי מוזר כי כשיצאנו גילינו את כל הבני דודים יושבים במסדרון ומדברים עם רון,הרמיוני והארי.
ראשונים הלכו לילי,התאומות,הוגו,לואיס,דום,פרד ורוקסן מדברים בקולי קולות.
אחריהם הלכו הארי,ג'יני,רון והרמיוני וכרגיל רון והרמיוני התווכחו בזמן שג'יני והארי צחקו עליהם.
אחריהם היו סבא וסבתא שדיברו עם פרסי ופנלופה (אישתו) והם דיברו,כרגיל,על העבודה במשרד הקסמים.
מאחוריהם ולפנינו הלכו טדי,ויקטואר,ביל,פלר,ג'ורג' ואנג'לינה והבנים דיברו על קווידיץ' בזמן שהבנות ריכלו.
ואז,אחרונים,הלכנו רוז,ג'יימס,אלבוס ואני.
אלבוס ואני הלכנו עם ידיים שלובות ורוז שמה את ראשה על ג'יימס.
אוקיי,אנחנו חבורה מוזרה.
חבל שצ'ארלי לא פה להשלים את כל הסט.
זה היה יכול להיות מצחיק.
כל תלמיד שחלף לידינו הסתכל עלינו כאילו אנחנו חבורת מוזרים אבל כשהם ראו את הארי הם הביטו עליו בהערצה.
תמיד חשבתי שהתגובות עליו מוזרות.
הוא בסך הכל הביס את וולדמורט.
טוב,אולי זה לא בסך הכל.
הגענו לאולם הגדול ופרופסור מקגונגל מיהרה אלינו כשהיא ראתה מי נמצאים שם.
"מה הכבוד שלו זכינו שכולכם נמצאים כאן היום?" קראה בשמחה.
"בגלל הסיפור של הבוקר," התחילה סבתא ואנחנו עשינו את עצמנו מדברים ולא שומעים "החלטנו שנבוא כולנו לקחת את הילדים לעזור בהכנות לנשף כבר היום.זה בסדר נכון?" שאלה סבתא בדאגה.
"בוודאי! גם ככה הם לא לומדים מחר אז אני לא רואה סיבה שלא תיקחו אותם.תצטרפו אלינו לארוחת צהריים?" שאלה הפרופסור.
"העונג כולו שלנו" חייכה סבתא ופרופסור מקגונגל זימנה שולחן ארוך נוסף שיעמוד לצד השולחן של גריפינדור שבו אנחנו נוכל לשבת כולם ביחד.
נכנסנו במבוכה לאולם הגדול כשכל התלמידים מסתכלים עלינו.
בכל זאת,לא כל יום זוכים לראות את משפחת וויזלי לדורותיה בשלמותה,כמעט.
אלבוס ואני התיישבנו בקצה של השולחן עם ג'ורג',אנג'לינה,טדי,ויקטואר,ג'יימס ורוז.
היינו מין חבורה כזאת מאז ומתמיד.
אין לי מושג למה אבל אפילו בסעודות המשפחתיות היינו מתיישבים כולנו ביחד.
התחלנו לאכול ופתאום ויקטואר שאלה אותי מה יש לי על האצבע.
"זה?" שאלתי אותה והראיתי לה את הטבעת.
היא הנהנה.
"זה מאל' " אמרתי לה בחיוך והוא הביט בנו בנחת.
"הוא נתן לי אותה אתמול" היא לקחה ממני את הטבעת והיא ואנג'לינה הסתכלו עליה ואחר כך העבירו אותה לשאר הנשים בשולחן שגם כן התעניינו בה.
"כמה היא עלתה לך?" לחשתי לאלבוס "אני מקווה שלא יותר מידי..".
"מה זה משנה? העיקר שהיא שלך עכשיו ואני יודע שאת שווה את הטבעת הזאת" הוא לחש לי חזרה ואני הסמקתי.
"וגם.. זה לא הכאיב לי בכיס..תאמיני לי" הוא המשיך ואני תקעתי בו את המרפק שלי.
אחרי כמה דקות קיבלתי חזרה את הטבעת שלי ועלינו כולנו (הילדים) לארוז את המזוודות שלנו ולהתכונן לנסיעה.
"מעניין איך ניסע מפה.." אמר לנו הוגו בזמן שעלינו במדרגות.
"לא יודעת אבל איך שלא יהיה אני שמחה שאנחנו נוסעים הביתה!" הכרזתי.
נכנסנו לחדר המועדון והתפזרנו בזריזות לחדרים שלנו.
רוז ואני ארזנו מהר את כל הדברים שלנו,לקחתי את הפרחים ביד שלי וירדנו לחדר המועדון כדי להיפרד מכולן.
נפרדנו מהחברות שלנו וירדנו בזריזות לאולם הכניסה שם קבענו להיפגש עם כולם.
"אז איך אנחנו חוזרים?" שאלתי את טדי כשנעמדתי לידו וליד ג'יימס.
"פתחו לנו את החדר של מקגונגל להתעתקות" הוא ענה לי.
"ואיך אני אתעתק? עדיין אין לי רישיון.." שאלתי אותו.עדיין לא קיבלתי את הרישיון התעתקות שלי כי רק ב14 ליוני יש לי יומולדת 17.
"את תוכלי להתעתק עם ג'יימס." ג'יימס חייך אלי והנהן" אבל את הדברים שלך אני אקח כדי שהם לא יתפזרו בדרך" גיחך טדי ואני גלגלתי את עיניי ונתתי לו מכה על היד.
"למה זה היה?" שאל אותי משפשף את היד.
"כי אף אחד לא מתעסק עם החברה שלי.לא שמעת על זה?" אלבוס נעמד לידי ונשק לי על הלחי בזמן שג'יימס הסיט את המבט שלו.
"ג'יימס מתי תתבגר?" שאלתי אותו.
"אני כבר התבגרתי אבל עדיין לא השלמתי עם הקטע שאתם ביחד.." הוא אמר ואני גלגלתי עיניים.
"בואו,הולכים לחדר של מקגונגל." קראה לנו ויקטואר.
הלכנו צוחקים ומדברים עד שהגענו לחדר של מקגונגל.
עלינו במדרגות הלולייניות ונכנסנו למשרד שם מצאנו את הארי מדבר עם הדיוקן של פרופסור דמבלדור.
הארי הסתובב כשהוא שמע שנכנסנו.
"אני רואה שכולם הגיעו.כל אלה עם הרישיון התעתקות להרים יד." הוא אמר וכולם חוץ מאלבוס,לוסי,לואיס,מולי,הוגו,רוז,לילי,רוקסן,פרד וממני הרימו יד.
"אוקיי אז רון ייקח את הוגו,הרמיוני את רוז,ג'יני את לילי,ג'יימס את אור,פרסי את לוסי,פנלופה את מולי הקטנה,אנג'לינה את רוקסן,ג'ורג' את פרד,ביל את לואיס,ואני אקח את אלבוס.כל השאר מתעתקים לבד.כולם מתעתקים לבית שלנו שבמכתש גורדיק,ברור?" כולם הנהנו ונעמדו בזוגות.
טדי לקח ממני את המזוודה ואמר לי "נפגש בעוד שתי דקות".
"שלוש,ארבע ו-" פתאום הרגשתי שאני נמחצת מכל הכיוונים וראיתי רק שחור.
אחרי כמה שניות ראיתי את האחוזה של משפחת פוטר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נו....

איך?!

הפרק הקודם		הפרק הבא