הארי פוטר בן ארבע אצל הדרסלים

אני רק מזכירה הארי עבר הרבה טראומה אז הם מתנהגים אליו ברכות ככל שאפשר כי הוא ילד קטן וטראומתי בן 4

תהנו מהפרק ואני רוצה תגובות מדי פעם הערות דעות כל דבר לא משנה לי מה

ורק מזכירה הסגנון חייב להיות מעט ילדותי בגלל הסיטואציה ומה שקרה לפניה

פרק 7: הזריקה 🍑

כשהגיעו למרפאה, האחות לקחה את הפטנייה הצידה ולחשה לה משהו.
פטוניה הנהנה.

ואז הסתובבה להארי ואמרה:
"חמוד שלי... צריך לקבל זריקה קטנה."

"ביד?" שאל הארי בתקווה.
"...לא בדיוק."
"ברגל?"
"...לא בדיוק."
"ב... בטוסיק?!"

הוא התחיל לבכות לפני ששמע תשובה.
כל הגוף שלו התקפל.
הוא נסגר כמו צדפה.

"אני לא רוצה שיראו לי את הטוסיק. זה לא מנומס. זה לא בסדר. אסור! אסור!"
"הארי..."
"בטח תכעסו עליי. בטח תצחקו. או שתגידו לי שאני לא ילד טוב..."

פטוניה כרעה מולו.

"תסתכל עליי רגע, נסיך.
זה לא עונש.
זה לא צחוק.
זה טיפול."

ורנון הוציא משהו מהתיק...
דובי טוסיקון הקטן – דובי עם תחתונים קטנים מצוירים.

"תראה מה הבאנו! גם טוסיקון מקבל זריקות! תראה!"
והוא עשה כאילו הדובי מקבל זריקה ואומר: "אוייאוייאוי!" ואז –
"אבל אני גיבור, אז מגיע לי חיבוק של אחרי!"

הארי גיחך. רק טיפונת. אבל זה הספיק.

הגי הרגע.

האחות ביקשה שיבואו איתו.
ורנון החזיק לו את היד.
פטוניה חיבקה אותו מהצד השני.
הארי התהפך על הבטן ונשען על הוריו כמו סנדוויץ'.

"רק אל תצחקו..."
"לעולם לא."
"רק תגידו לי מתי."
"בסדר. אני אגיד בדיוק כשזה יקרה."

האחות ספרה:

"אחת... שתיים... שלוש..."
'אייייי!'

והיה בכי. קטן, שקט. מבוּש.
אבל גם ידיים שמחות מיד.
ולא צעקות. ולא קללות. ולא עונש.

רק נשיקה קטנה על הראש.

"עשית את זה. גיבור קטן."

אחר כך?

קיבלתי מדבקה של דרקון עם טוסיק שמח

ועוד דובי, הפעם עם פלסטר מודבק לו

וסוכריה בטעם תות

ודדלי אמר:

"אני גילך צרחתי פי שלוש.
אתה יותר אמיץ ממני."

הארי לחש:

"אבל אני בכיתי."
"אמיצים לפעמים. זה החדש בבית הזה."

הפרק הקודם		הפרק הבא