מציאות ודימיון - העלאה מחדש

ככל הנראה, הדמות לא מצאה את מבוקשה, אחרת לא היתה פולטת קללה עסיסית.
הנכנס התחיל בדיקה מדוקדקת יותר: הוא הסתכל על כל כיור מכל הכיוונים האפשריים, ומישש פה ושם.
כשהיה על סף יאוש, וכבר חשב לעצמו מחשבות כמו:
"חבל שבכלל האמנתי לזה...", ו - "אוף הלך לי כל הלילה! ועוד על מה...", בדיוק אז - הוא הרגיש את זה.
הנחש.
הוא לא יכול היה לעצור את צווחת השמחה וההקלה שנמלטה מפיו.
מירטל, שרצתה לחזור לתא שלה, שמעה את הצווחה, וריחפה לאה בבהלה.
היא לא היתה היחידה ששמעה את הצווחה. גם ג'ק פילץ', שירש מאביו את תפקידו, שמע את הצווחה ורץ לשירותי הבנות שבקומה השנייה.

***

יום חמישי, 11:33.
דפיקות נשמעו על דלת ביתה של ריטה סקיטר. ריטה פתחה את הדלת.
"האם את היא הגברת ריטה סקיטר?", שאל האדם שמעבר לדלת.
"אכן", אמרה ריטה, "ומי אתה, אם יורשה לי לשאול?"
"אני רונלד רגני, עובד-שליח במחלקה לאכיפת חוקי הקסם".
רגני נכנס והתיישב.
"ובכן, ריטה, האם ראית אי פעם את הספר - ", הוא הוציא את הספר 'הארי פוטר ואוצרות המוות' מכנף מעילו, " - הזה?"
נראה שריטה היתה מוכנה לכך שבשלב זה או אחר יציגו בפניה את הספר, משום שהבעת פניה לא השתנתה.
"עכשיו זו הפעם השנייה שאני רואה את הספר הזה", אמרה. "הפעם הקודמת היתה במפגש ביני לבין גברת פוטר, בעלה, מר וויזלי ואשתו", הוסיפה, בלא מעט גאווה, על כך שזכתה למפגש שכזה.
"לפי מה ששמעתי מהגברת הרמיוני וויזלי", אמר רגני, "באותו מפגש לא היה נראה שזו הפעם הראשונה שבה נפגשת עם הספר הזה".
"על עדות שלה נגדי - על תסמוך אף פעם", רשפה ריטה בכעס, "למרות שבמקרה זה ייתכן שלא שיקרה - מאז שפירסמתי עליה כתבה לפני כ25 שנה, היא לא מפסיקה לחפש דרכים לנקום בי".
"כנראה שבמקרה הזה היא לא שיקרה, עובדה שגם מר וויזלי, מר פוטר ואישתו העידו בדיוק את אותה העדות".
ריטה השתדלה להסתיר את כעסה.
"אני מכירה את הכותבת באופן אישי. היא מוגלגית. ידעתי שהיא הוציאה את הספר, אך חשבתי שמכרה עותקים ממנו רק למוגלגים, שחושבים שזו עלילה דמיונית. לכן נבהלתי כשראיתי עותק של ספרה אצל קוסמים. לא רציתי שהיא תיעצר - היא הרי חברה שלי".
"אם כך, למה ניסית לחטוף את הספר מידיה של גברת וויזלי?"
"אין לי תשובה לכך. זה היה מעשה פזיז שנעשה מתוך חוסר מחשבה. רציתי שחברתי לא תיעצר".
"האם את יודעת כיצד מוגלגית הצליחה לשים את ידה על מידע שרק ארבעה קוסמים ידעו אותו?"
"שאלתי אותה, אך היא לא מסכימה לומר הרבה.היא אומרת רק שקוסם מסר לה את המידע".
"אם כך, את מאשימה את הארי פוטר, ג'יני פוטר, רון וויזלי או הרמיוני וויזלי?"
ריטה נבוכה. נראה שלא היתה לה תשובה לכך, ואם היתה - ריטה החליטה שלא לומר אותה.
"מה שמה של אותה מוגלגית?", שאל רגני משראה שריטהלא ענתה על שאלתו הקודמת.
ידיה של ריטה החלו לרעוד, אך קולה היה יציב כשאמרה:
"ג'יי. קיי. רולינג".
"שמה המלא", דרש רגני.
"היא מעדיפה שלא יאמרו אותו", קולה של ריטה איבד מעט מיציבותו. היא נשמה עמוק ונרגעה מעט.
רגני הסתכל על ריטה במבט חוקר. היא השיבה לו מבט.
"בשלב הזה תוכלי להסתיר מידע זה, אך התכונני לכך שבהמשך נדרוש אותו ממך", אמר רגני, "והיכן היא גרה?"

...המשך יבוא

הפרק הקודם		הפרק הבא