הלנה תומס והאולימפיים

סליחה שלא נעלתי מלא זמןןןן

היה לי מחסום כתיבה...😔

כשהלנה התעוררה היא ראתה שהיא במרפאה כזאת.

 ג׳ולי והנער השני שאת שמו היא לא זכרה עמדו במרחק מה ממנה ודיברו עם…

״ קנטאור!״ היא אמרה ועינייה נפקחו לרווחה. 

״ אכן כן, ילדתי.״ אמר הקנטאור והסתובב, כשהוא הסתובב היא ראתה שזה…

״ מר ברונר! אתה כירון בעצם?!״

״ כן״ הוא אמר שמח שהוא לא חייב להסביר הכל.

״ מגניב, תגיד בלונדי, איך אמרת שקוראים לך?״ 

בלונדי קצת התעצבן, הוא שנא שקוראים לו ככה.״ לא אמרתי, אחותי אמרה״

הלנה גילגלה עיניים ״ למי אכפת, נו איך קוראים לך?״

״ ליאו וויליאמס, בן אפולו רב מעלה״ הוא אמר וניפח את חזהו כדי להראות רשמי. 

עכשיו גם ג׳ולי וגם הלנה גילגלו עיניים. 

״ אגב, השם המלא שלי הוא ג׳ולין מקס אבל כולם ג׳ולי או ג׳ול.״ אמרה ג׳ולי באגביות. 

״ אוקיי, מה קרה לי?״ אמרה הלנה בעודה מסתכלת על הכתף החבושה שלה ואז היא קלטה שמישהו הוריד לה את הT שירט הכחולה שלה והחליף אותה  בגופיה כתומה עם כיתוב- CHB בשחור. 

״ מה לעזע-״ היא לא האמינה שמישהו העיז להוריד את החולצה שלה מעליה,ועוד ללא רשותה. 

היא הרימה את השמיכה שהייתה מונחת על רגליה במטרה לבדוק אם גם את הטרנינג השחור שלה החליפו,לשמחתה הואנשאר והסניקרס הגבוהות השחורות שלה היו מונחות לצד המיטה שעליה היא שכבה. 

״ לא ראינו כלום, סמכי עליי, אנחנו כבר מומחים בזה.״ אמרה ג׳ולי כאילו קראה את מחשבותיה. 

״ אווו-קיייי. מה עם הכתף שלי?״

״ נשרטת בכתף מהגועל, זה מאוד מסוכן את יודעת? את יכולה למות מהרעל, אבל בני אפולו מקצועיים בלרפא אנשים אז לאיקרה לך כלום, אבל זה יכאב.״

הלנה גילגלה עיניים. היא ידעה את כל זה. 

״ איפה לורן?״ היא שאלה. 

״ היא בדיוק הלכה… את צריכה משהו?״ נדחף ליאו לשיחה. 

״ לא עיניינך״ אמרה הלנה והבעה זועפת עלתה על פניה, היא רק פגשה את המטומטם הזה וכבר היא לא סובלת אותו, לעומתו ג׳ולי נראתה ממש חמודה וממש הסגנון שלה. 

״ ליאו, לך תביא להלנה אוכל, אני בטוחה שהיא רעבה.״ אמרה ג׳ולי, ברגע שהיא אמרה את זה הבינה הלנה כמה היארעבה. 

״ אני אלך עם ליאו כדי לתת לכן טיפה פרטיות ואז אחזור ונדבר על סיבת הימצאך כאן.״ אמר כירון והקפיץ את כולם, הואהיה בשקט והם שכחו שהוא היה שם בכלל. 

ברגע שליאו וכירון יצאו שאלה הלנה:״ כמה זמן הייתי מעולפת?״

״ משהו כמו יום וחצי…״ 

״ וואו… מגניב, זה היום הראשון שלי במחנה וכבר התעלפתי!״

ג׳ולי פרצה בצחוק שהיה כל כך מדבק שהלנה הצתרפה אליה. 

הייתה להלנה הרגשה שהיא וג׳ולי הולכות להיות חברות. 

אחרי שהן נרגעו קצת שאלה ג׳ולי:

״ אז את יודעת המון על המיתולוגיה היוונית?״

הלנה ציחקקה ואמרה״ המון זאת לא המילה, אני קראתי כמעט כל ספר על המיתולוגיה היוונית וגם על הרומית, 

אני ממש אוהבת את המיתולוגיה, שנודע לי לפני בערך יומיים שהיא בכלל לא מיתולוגיה והיא בעצם אמיתית ביותר, ואני ממש ממשמתרגשת!״

״ כן, אני רואה. אבל לחצויים אמורות להיות הפרעות קשב וריכוז ודיסלקציה והיפראקטיביות וכאלה אז איך זה שאת מצליחה לקרוא ספרים? 

לפי ידיעתי אמור להיות לך ממש קשה אלא אם את בת אתנה ואז זה הגיוני.״

הלנה היססה, זאת הפעם השניה או השלישית שאומרים לה שהיא חריגה, כי יש לה אמא לא אבא והלנה הייתה בטוחה שאתנה לא נמשכת גם לבנות, 

ולמעשה… היא לא הייתה בטוחה שהיא בכלל יכולה להימשך לבנות. 

״ אני לא יודעת, יש לי אמא, לא אבא ואני לא חושבת שאו אמא שלי או אתנה נמשכות גם לבנות.

ויש לי הפרעות קשב וריכוז די חמורות אבל אני מצליחה לקרוא ממש טוב.״

ג׳ולי נראתה טיפה מובכת, היא לא התכוונה לשאול שאלה מביכה יחסית, היא כולה התעניינה, אבל היא התגברה די מהר עלזה.

״ אה,טוב.״

הייתה בינהן שתיקה למשך משהו כמו דקה ואז ג׳ולי שברה אותה. 

״ תגידי, איזה אל היית רוצה שיהיה אבא שלך?״

״אמממ… פוסידון מגניב, אפולו סבבה, האדס מגניב, ו… לא יודעת לא באמת אכפת לי, אבל יכול להיות שארס יהיה אבא שלי כי אמא שלי מדריכת קרב אבל היא ממש עדינה מבפנים…

 ולא ממש בא לי שהוא יהיה אבא שלי.״ ואז היא קלטה מההיא אמרה והוסיפה:״ סליחה ארס!״

״ את ממש אוהבת לדבר, אה?״ אמרה ג׳ולי בציחקוק.  

״ כןןןןן, ממש ממש ממש אוהבת!״

״ מה עם זאוס? הכוחות שלו מגניבים ברמות אבל הוא עצמו לא משהו.״

״ כן… הוא יחסית שוויצר למלך האלים, בעצם, הוא ממש שוויצר, אגואיס וחסר התחשבות.״

ג׳ולי והלנה החליפו מבטים וצחקו ואמרו לעבר התקרה:״ סליחה זאוס!״

״ צ׳יפס עלייך!״ אמרה הלנה.

״ יש בחדר אוכל!״ אמרה ג׳ולי והוציאה לה לשון. 

הן שמעו פתאום צחוק מכיוון הדלת. 

״ אני רואה שפגשתן אחת את השניה.״

״ לורןןןןןן, נשרטת? הכל בסדר איתך? נפצעת בטעות? איפה המזוודה שלי? הגועל חוסל? תיהיה לי חרב? או קשת? או כידון? או פיגיון? 

או משהו להילחם איתו? אגב ג׳ולי חמודה, ידעת? ומי את חושבת שיהיה אבא שלי?״

ג׳ולי ולורן פרצו בצחוק. 

״ וואו וואו, לאט יותר הלי, לשלושת השאלות הראשונות שלך, לא קרה לי כלום, חוץ מכאב בצד מהריצה. 

המזוודה שלך… ג׳ולי?״

״ שם.״ היא אמרה והצביעה על מקום שהלנה לא יכלה לראו בגלל המחיצה שהפרידה בינה לבין העולם. 

״ הגועל לא חוסל, עברנו את הגבול ברגע האחרון.

מן הסתם שיהיה לך כלי נשק אבל אין לי מושג איזה, את זה את תבחרי, או שאבא שלך יעניק לך משהו. 

וכן, ידעתי שג׳ולי חמודה, אבל מעצבנת לפעמים… כי אנחנו חברות טובות. 

ואין לי שמץ של מושג מי יהיה אבא שלך אבל יכול להיות שארס או האדס או משהו כזה…״

״ אוקי!״ אמרה הלנה,״ אני רעבה!״

״ האוכל פה!״ הגיע ליאו ובידיו מגש אוכל, היה על המגש כוס גבוהה עם משקה כלשהו בפנים, צלוחית עם 2 גושים חומים כאלה, פיצה ונקניקיות. 

עכשיו הלנה ראתה שיש לליאו נמשים על האף ומתחת לעיניים, והייתה לו גם גומה אחת בצד שמאל של הפנים כשחייך לעברה חיוך והגיש לה את המגש. 

הלנה הושיטה את ידיה לעבר המגש וכשידיהם נגעו אחת בשניה כשהיא לקחה אותו, ליאו הסמיק. 

הלנה הצביעה על הכוס הגבוהה והצלוחית ואמרה:

״ זה נקטר ואמברוסיה נכון?״

״ כן.״ ענה ליאו. 

״ אז אל תאכלי הרבה מזה, טוב?״ הוסיפה ג׳ולי. 

״ אני יודעת אני יודעת.״

לורן ניגשה אל הלנה ונתנה לה ספר עם כריכה עבה ועיטורים מהממים, היה כתוב על הכריכה- Μυθολογία - η αλήθεια, המוח של הלנה מיד פירש את זה, היה כתוב שם: המיתולוגיה- האמת, ביוונית עתיקה. 

״ זאת מהדורה מוגבלת לחצויים, חשבתי שתרצי לקרוא את זה.״ היא אמרה. 

״ תודההה, אני מניחה שזה הספר היחיד שלא קראתי על המיתולוגיה.״

״ אני לא בטוחה״ אמרה לורן בצחקוק. 

ג׳ולי, לורן וליאו עזבו את הלנה לנפשה קצת. 

לחשוב. 

לקרוא. 

לאכול!!!

ואז כירון נכנס.

מקווה שתהנו מהפרק💙

אני אשמח לתגובות💙

הפרק הקודם		הפרק הבא