רמוס לופין יכול לשנות *גמור*

היי חברה, תודה לכל מי שנרשם ומגיב זה ממש משמח, בבקשה תמשיכו להגיב ולתמוך אתם קוראים מהממיםםםםם

פרק 8- אנימאגים וכינויים

נ''מ רמוס:

אנחנו כבר בשנה חמישית, אני חורש לימודים, המורים ממש הלחיצו אותי בענייני הבגרויות.

נכנסתי לחדר שהיה מבולגן כרגיל, תפיקידי היה לנסות לסדר אותו ללא הצלחה, הבנתי את זה בתקופה האחרונה והפסקתי עם זה שלשום, איך הקונדסאים שמחו (אהההההההה, סירי, בא תראה רמוס לא הזיז שום דבר היום! (ג'יימס) לא מאמין לך! (סיריוס) בא לראות! (ג'יימס) סיריוס הגיע ונפל על הרצפה מרוב שוק לאחר שווידא שהסנדוויץ שלו מאתמול עדיין מתחת למיטה).

נכנסתי לחדר באמצע שיחה של ג'יימס וסיריוס, הם לא שמו לב שאני מצותת, וזו השיחה:

סיריוס: זה עוד ארבעה ימים, נראה לו היום?

ג'יימס: אם אנחנו רוצים לבוא אז כן.

סיריוס: אז נקרא להם.

'במקרה' באותה שנייה בדיוק נכנסתי לחדר, ''טוב שאתה פה אנחנו צריכים לדבר אני קורא לפיטר'' סיריוס אמר לי.

הוא נכנס לאחר כמה דקות עם פיטר, שלושת חבריי נעמדו לפניי בשורה לא אופיינית להם בעליל. מוכנים? שלוש ארבע ו... (ג'יימס) ''אנחנו אנימאגים'' אמרו שלושתם. הייתי בשוק לקח להם כמה דקות להסביר לי שמהשנה השנייה (כשהם גילו שאני אדם זאב ואדם זאב לא  מזיק לחיות) הם מנסים להפוך לאנימאגים והם הצליחו לפני שבועיים. ואז לנגד עיניי ג'יימס מלמל משהו והפך בבת אחת לאייל גדול מורשים, מיד אחר כך סיריוס הפך לכלב שחור ענקייי, ומיד אחר כך פיטר נעלם הסתכלתי איפה שהוא היה ופתאום ראיתי שם.. עכברוש!

הם הושיטו לי יומן שבהם כתבו כל דבר שקשור לאנימאגים ולתהליך שהם עברו בשנתיים וחצי האחרונות, (קראתי אותו בשקיקה אחר כך) וסיפרו לי הכלללל.

''אז אנחנו באים איתך לאן שאתה לא הולך בזמן ירח עם הבעיה הפרוותית שלך?!'' גיימס חצי שאל חצי אמר כמו שהוא אוהב. אה ושכחתי לציין שהם קוראים לזה שאני הופך לאדם זאב הבעיה הפרוותית של רמוס מאז שגילו את זה.

כבר לא היו לי תירוצים, ומאז בכל ליל ירח מלא הם היו איתי, האמת שזה ממש עזר, מנע כאבים מיותרים והיה אפילו קצת מהנה לפעמים.

אני מניח שאתם יודעים מה עשינו בלילות האלה, הסתובבנו חופשי בהוגסמיד וביער, ולא רק בלילות, זה לא המקום לתאר את כל חוויותינו בהוגוורטס שהיו רבות מאוד אבל תמציאו מה שאתם רוצים על אודותינו ואולי תכתבו עליהם איזה פאנפיק או משהו כזה.

הדבר היחיד שביאס אותי היה שאני פוגע באמונו של דמבלדור בי.

חודשיים אחר כך:

''אתה כבר לא פוחד מלהיות זאב?'' שאל אותי פיטר בארוחת הצהריים, בא פשוט תצעק לכולם שאני אדם זאב וזהו לחשתי לו בחזרה. ''אבל אתה באמת צריך כינוי שיעזור לנו עם כל העסק'' ג'יימס אמר לי וסיריוס הסכים איתו. ''אז אולי ירחי?'' הציע סיריוס, ''שקוף מדי'' עניתי, '' דווקא לא רע, אבל אולי ירחוני? זה יותר מתאים לו'' אמר גיימס, ''סגרנו'' ענו לו פיטר וסיריוס. הם לא התייחסו לתחנוניי הרבים ומאותו יום נקראתי אך ורק ירחוני.

''יאללה ראש קרניים, אנחנו מחכים לך'' צעק סיריוס לג'יימס, כבר עמדנו בפתח האולם בדרך לשיעור שיקויים אבל ג'יימס קצת התעכב, אתם מבינים שמאותו יום ג'יימס נקרא אך ורק קרניים.

''ועכשיו מוסיפים ציפורן של כלב'' הסברתי לחבריי, ג'יימס וסיריוס היו גאונים יותר ממני למרות מאמציי והם לא עשו כלום לשם כך, אבל השיעור היחיד שהם לא הצטיינו בו היה שיקויים. המצטיינים היו בדרך כלל אוואנס או סבר מאוס, אני פחות טוב מהם אבל יותר מחבריי. ''למה בעצם שאני אגזור לעצמי ציפורניים כשאני משנה צורה?'' שאל סיריוס בשקט, דפקתי על מצחי (עם חברים כמו שלי זה הגיוני לעשות את זה הרבה) ואמרתי לו: ''לא שלך, מהארון שיקויים!'' והבאתי את החומר שנקרא ציפורן של כלב. גיימס לקח אחת ואמר: ''רך מה שיש לך בכף רגל'', ''זה לא באמת של כלב! זה רק כינוי!'' ושוב נאלצתי לדפוק על מצחי. ''רך כף רגל, כינוי לא רע'' צייץ פיטר. ''זה ארוך מדי, אבל רך כף זה מעולה'' אמר ג'יימס, ומאותו יום סיריוס נקרא אך ורק רך כף.

באותו ערב התארגנו לשינה ''לכולכם יש כינויים ורק לי לא'' רטן פיטר בציוצים. ''זה מה שקורה למי שיש לו זנב של תולעת'' סיריוס אמר לו, ''זה כינוי לא רע'' בשבילך אדון זנב תולעת'' אמר ג'יימס, פיטר כלל לא אהב את הכינוי שלו וחיפש סיבה למה הוא לא טוב ואז הוא אמר: ''תולעת זה נקבה!'' ''אז זנב תולע'' אמר סיריוס, ומאותו יום פיטר נקרא אך ורק זנב תולע.

מקווה שאהבתם, תגובותתתתתת

הפרק הקודם		הפרק הבא