ריב

"ג'יני, מקגונגל קוראת לך למשרד שלה," אמרה הרמיוני.

זו הייתה שעת ערב. הארי וג'יני ישבו יחד בחדר המועדון בניסיון להשתלט על הכמות האדירה של שיעורי הבית שלהם.

"נתראה אחר כך," לחשה ג'יני להארי ונישקה את ראשו. היא קמה ויצאה מחדר המועדון.

"הרמיוני, איזה לחש צריך לעשות בשביל לשנות צורה מחפץ לחיה?" שאל רון.

"שחכת?" השיבה הרמיוני בשאלה.

"אני לא יודע אם אפשר לקרוא לזה שחכתי, כי אני לא חושב שידעתי אי פעם," אמר רון וקימט את מצחו. הארי צחק.

"זה לא מצחיק," אמרה הרמיוני בזעף.

"נו מה איתך הרמ, תעזרי לי," התחנן רון.

"נו, טוב, בסדר," נכנעה הרמיוני. "אבל רק אם אתה מבטיח לפצות אותי אחר כך."

"היי!" התקומם הארי. הוא שנא שרון והרמיוני דביקים במילים.

"מה יש לך, אם ג'יני הייתה פה זה לא היה מפריע לך," אמר רון תוך כדי שהוא מעביר להרמיוני את הקלף שלו.

"זה לא קשור," אמר הארי. "מילא הייתם דביקים גם במעש-" הארי קטע את עצמו כי רון והרמיוני החלו להתנשק לו מול הפרצוף. "-יוופייי..."

הוא הסיט את מבטו מהם והמשיך עם שיעורי הבית שלו.

"הרמיוני, איך משתמשים באב-" הוא קטע את עצמו שוב, כי הרמיוני אפילו לא העיפה לעברו מבט. "-אין טעם..." בדיוק אז החור שמאחורי התמונה נפתח וג'יני נפתחה. הארי קם.

"מה קורה? הכל בסדר?" הוא שאל.

"בסדר," ענתה ג'יני בעייפות. "מקגונגל חושבת שכדאי שאני ייקח חופשה קצרה של איזה שבועיים כדי להיות עם המשפחה ולהירגע, והיוועץ איתם מה לעשות בקשר לדין."

"קצרה?!" הזדעק הארי. "מה אני אמור לעשות שבועיים בלעדייך? להמשיך לראות אותם מתנשקים בלי שאני יכול לעשות את זה בעצמי?"

ג'יני צחקה. "שרדת שנה שעברה שנה שלמה בלעדיי, אתה תסתדר," היא אמרה ונישקה אותו על הלחי. "אני צריכה לארוז אם אני רוצה לזוז מחר בבוקר. לילה טוב."

הארי הביט בעיניה ונישק אותה על שפתיה. "אני אשרוד כי אני יודע שאת עושה מה שטוב עבורך," הוא לחש לה באוזן.

"אני אתגעגע אליך," היא אמרה בעצב. הארי נישק אותה שוב. 

"עוד שבועיים את תחזרי לפה שמחה, ואז נוכל להיות ביחד כל הזמן," הוא לחש. הם נפרדו ועלו כל אחד למגוריו.

הארי לבש את הפיג'מה שלו ונרדם ישר.

הפרק הקודם		הפרק הבא