עלמת הירח הסודית *מוקפא*

עמדתי לצעוק "ניצחנו אתכם אפסים!", כן תגידו עלי מה שתרצו ממש רציתי להגיד את זה באותו הרגע וזה היה קורה אם אלה מעצבנת לא הייתה מופיעה פתאום.בהבזק אור הופיעה אישה מבוגרת עם עור שחום,שיער שחור ארוך ומשקפיים נטולי מסגרת.היא לבשה חולצת טריקו מחליפת צבעים עם הכיתוב: מאמ"י-מזון אורגני ומלאכת יד, לגב החולצה חוברו שתי כנפי מלאך קטנות מפלסטיק ועל מפרקי ידיה נתלו צמידים קלועים מחוטים צבעוניים.

היא נראתה מוכרת ולקח לי כמה שניות להבין מאיפה.היא הייתה דומה לדיקי,אותו לבוש צעקני ומוזר,אותן עיניים חומות ואותם תווי פנים.

שלא תבינו לא נכון אני אוהבת את דיקי,אבל שתיים כמוהה...זה כבר מוגזם,ממש לא רציתי לפגוש את איריס אבל טוב נראה שאלות הגורל שונאות אותי.

מה הבא? אני אצטרך לעזור לארטמיס? או לצאת למסע חיפושים?החצויים שבנתיים הספיקו להתאושש מהקרב בעזרת אמברוסיה, נקטר ושיקויי חד קרן התאספו סביב האלה.

"יש לי הודעה למסור מהמוזה אוראניה*." אמרה איריס.בהנף יד רסס של מים הופיע ונראתה דמותה של מי שכנראה היא  אוראניה.המוזה לבשה ג´ינס וסוודר עם דוגמת כוכבים והיא הייתה בעלת שיער כחול ששובצו בו טלאים ירוקים מה שגרם לה להיראות כמו גלובוס אנושי.

"אימי מנמוסינה* נחטפה על ידי גורם לא ידוע,אני פוקדת על מסע חיפושים." אמרה אוראניה.

אוי נו באמת... אני שונאת אתכן אלות גורל!

"ומה יוצא לנו מזה?" התקדמתי קדימה,אני שונאת אלים הם תמיד מחלקים פקודות ומצפים שנבצע אותם בלי שום התנגדות.

ידעתי שהיא יכולה לפצפץ אותי לחתיכות אבל בכל זאת, אם אני אמות זה יהיה כשאני משחקת לפי הכללים שלי.

המוזה כלל לא נראה מעוצבנת היא פשוט נקשה באצבעה על הלחי שלה כאילו חושבת."הפראיטור לשעבר שלכן ריינה כן? זה קרה עקב חטיפת אימי,תשחררו אותה והזיכרונות שלה יוחזרו אליה." אמרה אוראניה לבסוף.

נראה שהמשפט הבודד הזה גרם לכל החצויים להקשיב למוזה בלהט,טוב לכולם חוץ מלקליאו ששלחה לעברי מבטים נבזיים בחיוך המרושע שהיה חסר בו עכשיו שן, (כן מתברר ששברתי לה את אחת השיניים,אני גאה בעצמי.) לא נראה שאכפת לה בכלל ממה שיקרה לריינה.

כבר אמרתי שאני שונאת אותה? אם לא אז טוב אני לא רק שונאת אותה אני...בואו רק נגיד שרציתי להכות בה שוב ושוב ואז לנעול אותה באיזה ארגז ולשלוח אותה לאפריקה ואז להתחיל להתפלל שהיא לא תשרוד את המסע הזה.

אוראניה חייכה בשביעות רצון מהתגובה של כולם, "איריס את יכולה לבחור את השלישייה שתצא למסע." היא נופפה בידה ורסס המים התפוגג.

"אני מתנדבת!" קליאו פרצה קדימה.

עיוותתי את פני,היא כנראה חושבת שאם היא לא יכולה לעצור את מסע החיפושים היא תצטרף אליו ותזכה בתהילה."לא,לא,אני רוצה את הבחורה שניצחה אותך."קליאו האדימה כל כך שחששתי שהיא עוד מעט תתפוצץ מכעס ומבוכה."אני מסכימה." לא רציתי להצטרף אבל ממש אהבתי לראות את המבט של קליאו,רציתי להצליח במסע ואז לראות איך היא מתרתחת לגמרי מזה שהתעלתי עליה.

"ו...בואי הנה ביתי," היא הביטה בדיקי שהתקרבה למרכז תשומת הלב, "אני רוצה שתנהיגי את מסע החיפושים ביתי,תביאי גאווה לאלים הזוטרים, את השלישי את יכולה לבחור בעצמך."היא נתנה בידה של דיקי שרשרת ארד שמיימי שממנו השתלשל תליון טיפה בצבע שנראה כמו שילוב בין כתום לחום."זאת אגת אש. תתבונני בתוכך ותמצאי את הכוח והעוצמה שקייימים בך." אמרה איריס ולפתע נראתה רצינית.

דיקי מלמלה משהו שנשמע כמו "תודה" ואיריס נעלמה שוב.

"אני," אמרה דיקי בכל רועד, בהחלט לא מרוצה מכל העיניים הנעוצות בה, "אני רוצה שפראיטור אלכס בן בכחוס הצטרף אלינו."

*אוראניה היא אחת מתשע המוזות,הבנות של זאוס ומנמוסינה והמלוות של אפולו. היא המוזה של האסטרונומיה והאסטרולוגיה והיא מתוארת מחזיקה גלובוס ולבושה בגלימה שמשובצת בכוכבים.

*מנמוסינה היא אלת הזיכרון,ביתם של גאיה ואורנוס ואימן של תשע המוזות.

הפרק הקודם		הפרק הבא