שובם של עוטי השיריון- הפלישה

עד הרגע שבו איש פריקי עם קסדה נכנס לאולם, הבוקר של ג'יימס התנהל נורמלי לחלוטין.
טוב, לא לגמרי נורמלי- ארבעת הצבים והחברים החדשים שלהם בהחלט לא היו דבר נורמלי.

כאשר ירד למטה אל חדר המועדון, הוא הבחין באפריל וליאו מתאמנים עם הנשקים המוזרים שלהם- איך אפריל יכולה להילחם עם מניפה בדיוק?!

אפריל עצמה את עיניה בריכוז רב.

לפתע המניפה המתכתית עלתה באוויר בכוחות עצמה.

"טלקינזיס. מדהים!", אמר ג'יימס בהתרשמות.
אפריל הינהנה.

"אני עדיין לא כל כך טובה בזה...", היא הודתה.
"אל תצטנעי", אמר ליאו, "את מעולה בזה".
"טוב... אאא... תודה", גימגמה אפריל.

"ביי", אמר ג'יימס, ויצא בריצה מחדר המועדון.

הוא הרגיש כאילו הוא לא אכל במשך שבוע שלם-זה לא היה מדויק.

תוך חמש דקות הוא כבר נכנס לאולם הגדול.
הוא הביט בפיטר שישב בשולחן הפלפאף וחיכה למייקי בקוצר רוח, מתעלם לחלוטין מקייסי.

בצד אחר קאראי פיטפטה עם רפאל, ואילו דוני ישב בשולחן רבינקלו, ועדיין נראה מאוכזב שאפריל לא בבית שלו.

ג'יימס התיישב על כיסא פנוי, מוכן לזלול ארבעים פנקייקים לפחות.
הוא שלח את ידו אל ערימת הפנקייקים.
כאשר התחיל לאכול את הפנקייק, ואז הבחין בליאו שנכנס לאולם הגדול, ואחריו אפריל.

שניהם צעדו לעבר שולחן גריפינדור, והתיישבו משני צדדיו.

"גמרתם?", שאל ג'יימס.
"למה אתה חושב שאנחנו כאן", ענה ליאו, ואז הסב את תשומת ליבו אל פתח האולם, "הנה מייקי"

ואכן, מייקי היה שם, אוחז בבטנו, וניכר עליו שהוא חולה.
"אני אגש אליו. הוא בטח אכל חמישים משולשי פיצה...", אמר ליאו, ורץ אל מייקי.

ג'יימס חזר לאכול, אבל הפעם הוא לא אכל כמו חזיר- כמו שהוא רצה לאכול באותו רגע.
הוא לא רצה לתת לאפריל רושם לא טוב עליו.

"אז... מה כלי הנשק שאתם משתמשים בו?", שאלה אפריל.
"שרביטים", אמר ג'יימס, "זה בטוח יותר טוב ממניפה".
"שרביטים?", צחקה אפריל, "אתה עושים אברה כדברה?"
"אבדה קדברה, ליתר דיוק", תיקן אותה ג'יימס, "אבל אין סיכוי שאני אטיל על מישהו אבדה קדברה- הקללה הזאת הורגת".

אפריל נרתעה.
"זה הכישוף היחיד?", שאלה.
"ברור שלא!", הזדעזע ג'יימס.

ג'יימס היה מוכן להדגים לה.
הוא נופף בשרביטו, "אציו!", הוא כיוון את השרביט אל קנקן של מיץ דלעת, וזה עף לידו במהירות.

"מגניב, תחליף לכוחות שלי", אמרה אפריל.
"לא בדיוק. זה מזמן חפצים, לא מרחיף אותם ונילחם איתם", תיקן ג'יימס.

הוא עמד להדגים עוד כישוף, אבל אז ראה שפרופסור מקגונגל מתקרבת לשולחן שלו.

"אני בצרות", מילמל ג'יימס.

"שלום לך, העלמה אוניל. אני צריכה אותך", אמרה פרופסור מקגונגל.
"פיוו!", התנשף ג'יימס בהקלה.

אפריל קמה, והלכה בעקבות הפרופסור.

ג'יימס הביט בהם הולכות לשולחן הפלפאף, וקייסי קם איתם, עד שכולם היו ביחד ויצאו מהאולם הגדול.

לג'יימס לא ממש היה אכפת על מה הם מדברים- קפצו לו לראש המון שאלות- איך אפריל קיבלה את הכוחות? מי אלה קאראי וקייסי? איך כל אלה קשורים לצבי הנינג'ה?
אבל כדי לענות על השאלות הוא צריך לשאול, וחלק מהשאלות הם חסרות טאקט.

לפתע נשמעו צעקות מחוץ לאולם.
ג'יימס ופיטר קמו באותו זמן, והחלו לרוץ אל פתח האולם.

"מייקי!", צעק פיטר.
אבל הם אפילו לא היו יכולים לדעת אם הצבים הם הקורבן.

נשמעו שאגות רמות, ואז צעדים כבדים.
ג'יימס ופיטר נעצרו, וצעדו אחורה באיטיות.

טראח!!!

דלתות האולם הועפו ממקומם בפתאומיות.
פיטר וג'יימס הוטחו על הרצפה, וגנחו.

במקום שבו היה הדלתות לפני רגע, ניצב גבר גבוה ושרירי, שעל ראשו קסדה.
"הגיע הזמן, לנקמה שלי!"

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא