הקנטאור הכחול וחבריו

"שלום, אנימורפס, שלום חצויים," אמרתי.

"מי אתה?" הם שאלו, מבולבלים, והסתכלו לכל הכיוונים בחיפוש אחר מקור הקול.

"זה לא משנה," אמרתי.

"האלמיסט?" שאלו האנימורפס.

"מי זה האלימיסט?" שאל פרנק. 

"האל של האנימורפס," הסברתי, "אבל למעשה זה חייזר מתקדם מאוד.

אנימורפס, שמתם לב לדמיון בין המילים אלמיסט ואל מיסטי?"

"למה אנחנו כאן?"

"הו, זה פשוט מאוד," אמרתי, "רציתי להבהיר לכם שלא אחזיר אתכם לעולם שלכם, חצויים, עד שלא תעזרו לאנימורפס."

"ולמה הבאת אותנו האנימורפס לכאן?" שאל מרקו.

"כדי שהחצויים לא יצטרכו להסביר לכם למה הם שינו את דעתם," הסברתי.

"זה חכם," אמרה הייזל.

"טוב," אמרתי להם, "אתם משוחררים לתכנן את המבצע שלכם."

הם הופיעו מחדש היכן שהם היו.

"היה פה קודם הבזק או שדמיינתי את זה?" שאל מרקו.

"אתה מדמיין הבזקים?" גיחכה רייצ'ל, "ואני עוד חשבתי שאתה אדם שפוי והגיוני. רגע, בעצם לא."

"אמרה הבחורה שתתנדב להילחם בדינוזאורים בלי למצמץ ובלי סיבה מוצדקת," הקניט אותה מרקו בחזרה.

"שיניתי את דעתי," אמר ג'ייסון פתאום, "אני רוצה לעזור לכם."

"גם אני," אמר פרסי.

"גם אני," אמרה פייפר.

"בואו נלך להשמיד רכיכות!" גיחך ליאו, "הרי זה ישמע כל כך מרשים כשאספר את זה לנכדים שלי."

"אני מבין," אמר ג'ייק בסמכותיות.

"בואו נתחיל לתכנן," חייך מרקו, "ויסר שלוש מחכה לנו."

הפרק הקודם		הפרק הבא