עוטי השיריון בהוגוורטס- הנבואה

"ליאו! מה אתה עושה! ירתקו אותך", צעק דוני מלמעלה, ששני ידיו בלבד אחזו במטאטא.
"לא אכפת לי מריתוק. אכפת לי ממך", אמר ליאו ואחז בביטחון במטאטא שלו, שגם התחיל לעלות באוויר.
ליאו תהה איך בדיוק מכוונים את המטאטא.
לקח לו כמה שניות להבין.
כאשר היטה את המטאטא למעלה, המטאטא עלה למעלה, וכך לגבי כל הכיוונים.

ידיו של דונטלו החלו להחליק, אך הוא עוד אחז.
ליאו טס לאט לעבר דוני.
הוא עוד פחד להגביר את המהירות, כי אולי הוא ייפול המטאטא.
ואז ידיו של דוני החליקו והוא צנח למטה.

"דוני!!!", צרח ליאו.
הוא החליט לעשות עוד משהו טיפשי ונועז.

הוא צלל עם המטאטא ישר לעבר דוני.

כאשר זה נראה שהכול אבוד ודוני יהפוך לסלט עצמות, ליאו נשכב על המטאטא והושיט את ידו הכי רחוק שהיה מסוגל.
דוני תפס בידו של ליאו כאשר היה סנטימטר מהרצפה.
שקט השתרר סביב התלמידים המתוחים.
דוני ירד לקרקע בזהירות, ואחריו ליאו.

נשמע פרץ של מחיאות כפיים, והמון ילדים נהרו אל ליאו, טפחו לו על השכם והרימו אותו.
"מדאם הוץ' מתקרבת!", צעק תלמיד מבית הפלפאף.
כל התלמידים מיהרו להתפזר והעמיד פנים שהם מדברים זה עם זה.

פניה של מדאם הוץ' היו אדומות. והיא התקרבה ישר לליאונרדו.
"מדאם הוץ', אני מצטער. זה היה- - -", החל ליאו לומר.
"מדהים!", אמרה מדאם הוץ', "מה שעשית שם היה מדהים".
"אממ... אהה, תודה...", אמר ליאו בנימוס, "את ראית הכול?
"הכול", היא אמרה, "איך בדיוק הגעת למעלה?", מדאם הוץ' פנתה אל דונטלו.
"זה לא היה בשליטה שלי. סיפור ארוך...", אמר דוני והשפיל את מבטו.
"בדרך כלל מותר להיות בקווידיץ' משנה שנייה. אבל אני חושבת שאתה ראוי להיות בנבחרת. בלי מבחנים", אמרה מדאם הוץ' והביטה בו בגאווה.

לאחר השיעור ליאו שם לב שראף מביט בו בקנאה.
הוא העדיף להתעלם מראף ולהתנהל כרגיל.

לפני שהמורה נכנס בשיעור תולדות הקסם, ג'יימס אמר לכולם "לילה טוב".
חלק מהילדים, בניהם ליאו ושאר הצבים הביטו בו בבילבול.
"בקרוב מאוד תבינו", אמר למראה המבטים השואלים.

כשהפרופסור בינס נכנס לכיתה דרך הקיר ליאו קפץ מהמקום מרוב בהלה.
"זה... זה.... עבר דרך הקיר", אמר ליאו בזעזוע.
"אני רוח רפאים", תיקן אתו פרופסור בינס.
כאשר השיעור התחיל הבין ליאו מהר מאוד למה ג'יימס התכוון.
השיעור היה שיעמום טוטאלי.
אפילו דוני לא ממש התלהב והניח את הראש על השולחן.

לאחר שעתיים מייסרות של שיעמום עמד להתחיל השיעור האחרון- תורת הצמחים.

כשהתלמידים נכנסו לחממה הם נגלה לעיניהם שורות של פרחים גדולים במיוחד ושקופים, שעלי הכותרת הזכירו קצת יהלומים.
הפרופסור לונגבוטום עמד באמצע וחיכה שכל התלמידים יכנסו.

"מכיוון שזה השיעור הראשון שלכם, החלטתי להראות לכם משהו מיוחד ומגניב", אמר פרופסור לונגבוטום כשכולם נכנסו.
"כולם להתחלק לזוגות. כל זוג יעמוד ליד פרח אחד", התלמידים עשו כבקשתו.

"אז, אני מניח שנתחלק לצוות א', צוות ב' ", הציע ראף.
"כבר סיכמנו שאנחנו א' מינוס", אמר דוני בכעס.
"שיהיה", אמר ראף וגילגל את עיניו.
מייקי ודוני היו ליד פרח אחד, וראף וליאו ליד פרח אחר.

"כולם מסתדרים? יופי. הפרח הזה נקרא מָחלַ"ץ. ראשי תיבות של מחליף צבעים.
וכשמו כן הוא: כאשר משהו נוגע בו, הצבע של הדבר שנגע בו הופך לצבע הפרח", הסביר פרופסור לונגבוטום.
פרופסור לונגבוטום לקח את תיקו והצמיד לפרח הקרוב אליו ביותר.
בן רגע צבע הפרח השתנה לחום.

"מגניב", התלהב מייקי.
"אבל זה לא הגיוני מדעית", התפלא דוני.
"טוב, בשביל זה אנחנו קוסמים", אמר פרופסור לונגבוטום.

במשך השיעור מייקי הניח על הפרח חפצים בכל מיני צבעים. הוא אפילו הצמיד את ראשו לפרח.
"מייקי", אמר ראף, "איזה צבע יהיה לפרח אם אני אחנוק אותך ואצמיד אותך לפרח?"
"סגול?", ניחש מייקי.
"תלוי עד כמה אני כועס עליך. אבל אני מניח ששחור", אמר ראף.

לאחר השיעור הלכו ארבעת הצבים אל האולם הגדול, בזמן שהם מדברים על השיעורים המעניינים שהיו להם (אולי חוץ מתולדות הקסם).
"ברצינות? הענק הזה חשב שמתאים לנו לגור בתוך ג'ונגל?", גיחך ראף.
"או יער? אנחנו לא היפים", הוסיף ליאו.
"ואנחנו לא אנשי מערות שנגור בתוך מערות", אמר דוני.
"מערות...", אמר מייקי בהירהור, "מערה..."
"רגע אחד! נכון, הנבואה", קרא מייקי.
האחרים הביטו בו בשאלה.

"חכו שנייה, אני הולך לקרוא לפיטר", אמר מייקי ונעלם משם.
ליאו משך בכתפיו.

לאחר דקה חזר מייקי עם פיטר.
"פיטר, ספר להם על הנבואה", עודד אותו מייקי.
"אה! נכון, הנבואה. אוקיי, אני אצטט מהנבואה, יש לי זיכרון טוב: "הארבעה יאלצו דבר מסוים למצוא במהרה ,כדור הבדולח השמור בפתחה של מערה, שבועיים נותרו להם עד שגורלם יחרץ, והבדולח היקר, לצערם ינופץ", ציטט פיטר.
שלושת הצבים החליפו מבטים מודאגים.

"מייקי", אמר ראף בקול עצבני, "טוב שנזכרת להגיד לנו".
ראף שלף את נשקו- שני חרבות קצרות, אך קטלניות.
"אתה כל כך מת", הוא אמר בכעס.
כאשר ראף הסתער על מייקי קרא משהו לא צפוי.
החרבות של ראף זהרו.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא