כשהארי פוטר ופרסי ג'קסון נפגשו

"הי!" שמעו קול כעוס לצידם. 

הארי משך את ראשו אחורה, מפריד את הנשיקה, והסמיק. 

פרסי עמד לידם, אדום ומזיע, וזועם. 

"אנבת', מה זה אמור להביע?" הוא שאג. 

אנבת' הסמיקה גם. ידה עוד הייתה בתוך ידו של הארי. 

"פרסי... אני..."

"את אוהבת את הארי?" קולו של פרסי נשבר. 

אנבת' שתקה.

"תעני לי!" צעק פרסי. 

"כן," לחשה אנבת', "אבל - "

"אחרי כל מה עברנו ביחד?" שאל פרסי בקול צרוד ורועד. "את... את לא אוהבת אותי? אחרי כל מה שעברנו... את... את מכירה את הארי שבוע וחצי, ואותי..."

אנבת' הששפילה את עיניה. "אני לא יכולה להסביר את זה, פרסי. אני... באמת..."

פרסי הביט אל הארי. 

"אין לך בת זוג?"

"אני לא בטוח," מלמל הארי. 

הוא הרגיש ממש רע. הוא ראה שפרסי עצוב וכועס, והרגיש הוא ממש מגעיל שהתאהב באנבת' ככה. כי, אחרי הכל, היא ופרסי חברים טובים כבר שנים. אבל... אפשר להיות חברים טובים גם בלי לאהוב, נכון? כמו הוא והרמיוני... פרסי יכול להבין את זה...

פרסי נעץ בהארי מבט של שנאה. 

"אני... פרסי..."

"כשתגמרו פה," אמר פרסי בקול כעוס. "בוא לישון. נדבר על זה בביתן."

"פרסי - "

אמר הארי, אבל פרסי כבר רץ משם. 

הארי הביט אל אנבת'. 

"אז... מה...?" הוא ניסה להגות שאלה הולמת. 

"פרסי אולי מעוצבן, אבל זה יעבור לו. אני לא התחייבתי לו שאני אשאר שלו לנצח." אנבת' החליקה באצבעה על לסתו של הארי. "אבל כדי ש... שתחזור לביתן. תרגיע אותו... תדבר בהודעת איריס-נט עם החברה שלך, תסביר לה."

"את צודקת," אמר הארי והנהן. "אני רק מקווה... שפרסי ייתן לי להשאר ולא... את יודעת, יגרש אותי."

אנבת' צחקה צחוק מתוח. 

"אל תדאג. פרסי יסלח לך. אני מכירה אותו."

היא מכירה אותו... ואותו היא בקושי מכירה... אולי בכל זאת  פרסי ואנבת' מתאימים? מההתחלה פרסי והיא נראו לו כמו חלקי פאזל  שמשלימים זה את זו. אבל עדיין... הוא כל כך מאוהב בה...

הארי נישק את לחייה. 

"ביי."

כשהארי נכנס לביתן, הוא ראה את פרסי שוכב במיטה, בוהה בתיקרה בזעף. עיניו מעט אדומות. 

"פרסי. אני באמת מצטער." הארי פשט את גלימתו, נבוך מכדי להביט בפרסי. 

"תצטער. לקחת לי את החברה. אני סולח. לה אני לא סולח. לך כן."

"למה?" הארי נשכב על הזרן שלו והתכסה. 

"כי אתה... התאהבת בה, נכון? אבל היא... בלי להודיע לי, בלי כלום... הלכה ונישקה אותך... ואחרי הכל, אתה באמת התאהבת בה מעל הראש, ראיתי. אבל היא... היא עברה איתי כל כך הרבה, אני מכיר אותה הכי טוב בעולם, ולמרות זאת היא לא הכינה אותי, ולא... שום דבר. הלכה ובגדה." הוא השתתק. "אני עדיין חבר שלך, הארי. אני לא כועס עליך. תהיה איתה, בלי ריגשות אשם, בסדר?" הוא הביט בהארי. 

"טוב," אמר הארי, מבולבל. 

"לילה טוב."

"גם לך."

הארי עצם את עיניו ונרדם. 

הוא בכוונה לא התקשר לג'יני, הוא רצה עוד זמן לתכנן מה לומר לה.

הוא חלם על אנבת', ועל פרסי. 

בחלום אנבת' חזרה אל פרסי, והארי נפרד מג'יני ונשאר לבד, ואז החלום השנה. 

הוא ניסה להסביר לג'יני, וג'יני כעסה, צעקה ובכתה. 

הארי המשיך לחלום חלומות כגון אלו, וחשש התגנב לליבו, שאולי יש בהם מן האמת.

מעט מן האמת. 

הפרק הקודם