לילי פוטר וארבעת הבתים

לילי ניגשה אל לידיה אחרי הלימודים- איכשהו בשיעורים שבהם גריפינדור למדו עם סלית'רין באותו היום לילי ולידיה ישבו מאוד רחוק אחת מהשניה.

בכל מקרה, כשהיא ניגשה ללידיה היא ממש נאלצה לרדוף אחריה.

"לידיה! חכי לי, אני רוצה לדבר איתך בסך הכל! את לא זוכרת שנפגשנו ברכבת? לידיה? לידיה!" צעקה לילי, מתנשמת.

בסופו של דבר, איכשהו התיק של לידיה נפל ותכולתו נפלה אל הרצפה, כך שלידיה נאלצה לעצור ולהרים את הכל.

לילי עזרה לה לאסוף את הדברים, אך לא הושיטה לה אותם.

"תחזירי לי את הדברים שלי," יבבה לידיה, "אני צריכה אותם בשביל השיער שלי."

"קודם נשב בדשא ונדבר," התנתה לילי.

לידיה גנחה.

"בסדר, אבל רק אנחנו, אל תביאי את ג'ונתן ופליקס."

"לא תכננתי להביא אותם," ציינה לילי, "את באה?"

ושתי הילדות הלכו אל המדשאות שבחוץ.

"מחמיא לי שילדה מגריפינדור ראתה לנכון לדבר איתי," אמרה לידיה, אך בקולה לא נשמע סרקזם, אלא רק עצב.

"את לא צריכה להתבייש בכך שאת מסלית'רין," אמרה לילי, "אני עצמי רציתי להיות בבית הזה."

"כדי לתקן אותו," הזכירה לה לידיה.

"גם את יכולה לתקן אותו," אמרה לה לילי, "הרי יש בסלית'רין צדדים חיוביים- אין שום דבר רע בשאפתנות וערמומיות אם לא משתמשים לזה לרעה."

"סלית'רין זה בית שהצמיח רק קוסמים אפלים ידועים," אמרה לידיה, "אין אף קוסם מוצלח שאינו אפל שיצא מסלית'רין."

"טעות בידיך," אמרה לה לילי, "האם ידעת שמרלין הגדול, שכולנו נשבעים בזקן שלו, היה סלית'ריני?"

"אין מצב," אמרה לידיה בחוסר אמון, "הוא היה גריפינדורי. על בטוח."

"הוא למד בבית סלית'רין."

"חי זקנו של מרלין!" פלטה לידיה מתוך הרגל, ואז קלטה מה אמרה והתחילה לצחוק.

לילי הצטרפה במהרה לצחוקה.

"הי," אמרה לילי אחרי שהשתיים נרגעו, "רוצה להצטרף לחבורת ארבעת הבתים?"

"חבורת ארבעת הבתים?" קימטה לידיה את מצחה.

"פשוט עם פליקס וג'ונתן אנחנו מייצגים את כל ארבעת הבתים," הסבירה לילי.

לידיה עטתה מבט מזלזל.

"חבורה? ומה נעשה בדיוק בחבורה הזאת, נפתור תעלומות?" היא שאלה בזלזול.

"למעשה," אמרה לילי, "בדיוק יש לנו תעלומה מאוד רצינית לפתור."

הפרק הקודם