שעת חצות

"תגידו, אתם בטוחים שאתם לא רוצים להצטרף לקרייריסטים?"

"לגמרי"

קייטו וקלוב היו קצת פחות ידידותיים אחרי שהם גילו שלג'ייקוב ורנסמיי אין שום כוונה להצטרף לקרייריסטים. לפי מה שג'ייקוב שמע עד עכשיו, הם היו חבורת מכונות הרג חסרות מצפון, והוא היה מעדיף למות מלחבור אליהם. אבל אולי בשביל להציל את רנסמיי... לא משנה. גם היא לא רצתה.

החדר כאילו התחלק לשני מחנות- קייטו וקלוב נגד ג'ייקוב ורנסמיי. קלוב מלמלה משהו באוזן של קייטו, שג'ייקוב שמע בשמיעת העל שלו: "לפחות לא נצטרך להעמיד פנים עד שנהרוג אותם".

"טוב" אנובאריה, המדריכה של קלוב נכנסה לחדר "קיבלנו את ההצעה לברית ממחוז אחת- מרוול ג'ניקס, גלימר רוסו וליאה קלירווטר. לקבל את ההצעה?"

"נפגוש אותם ונראה" קייטו משך בכתיפיו והביט בקלוב בבקשת אישור. היא הנהנה. הפה של ג'ייקוב נפער בלי משים. ליאה? הוא חשב שיש לה טיפת מחויבות לאחיה או כבוד בכלל. אבל למען האמת נראה לו שהמילה "כבוד" לא נמצאת בלקסיקון של ליאה. אולי המילים היחידות בלקסיקון שלה היו "חיים" ו"מוות". זה מסביר הרבה. הוא נמלא זעם פתאומי כלפי ליאה חסרת הרגישות, כלפי משחקי הרעב, הראילטי הגרוע בעולם (אזהרת ספוילר: אם אתה מפסיד אתה מת) וכלפי המקום המטורף הזה.

הוא ידע שהוא היה צריך לעבור לגור באירופה, אמריקה מקולקלת עד העצם.

ועוד פעם פרק קצר :( לפחות אני אעדכן לעיתים קרובות ;)

הפרק הקודם		הפרק הבא