הארי פוטר והאבן האבודה

אלבוס ניסה לצלם את הרוח ימים על גבי ימים, אך לא הצליח בכך. רוח הרפאים היה מהיר... כרוח, דבר שהיה מעט אירוני.

באחד מהימים, בשעות הערב, כשכל תלמידי גריפינדור כבר היו במגדל גריפינדור, אלבוס התייאש לגמרי.

"אני לא מבין," הוא אמר, צונח אל אחת הכורסאות בחדר המועדון של גריפינדור. "למה הוא כל כך מעצבן?"

שני חבריו הביטו בו בחוסר-אונים. "אולי כדאי..." אמרה הלנה בהיסוס קל, "אולי כדאי שתנסה לצלם אותו בדרך אחרת."

"ניסיתי כל דבר אפשרי!" הוא אמר בתסכול.

"אתה צריך להפתיע אותו," אמר רוג'ר.

"בלתי אפשרי," נאנח אלבוס. "הוא פשוט יודע מתי אני מגיע."

"הוא לא יכול פשוט לדעת מתי אתה מגיע," אמרה הלנה, "אולי הוא כבר הבין את דרכי הפעולה שלך."

"לא." אלבוס הניד בראשו לשלילה. "אני –" הוא קטע את עצמו בהפתעה, מחשבה מוזרה עולה בראשו. "רק רגע אחד..."

הלנה ורוג'ר הביטו בו בבלבול.

"אני כבר חוזר!" הוא אמר, רץ במעלה המדרגות אל חדרו.

הוא פרץ אל חדרו בבהלה, וניגש מייד אל מיטתו. על המיטה היו מונחים תיקו וגלימתו. הוא הרים את גלימתו במהירות, בודק את כיסיה. לא היה בה כלום, מלבד נייר מרופט אחד. אבל הוא ידע מהרגע שראה את הנייר, עוד לפני שבכלל בדק – זו לא הייתה מפת הקונדסאים.

הוא רץ בחזרה אל חדר המועדון, לאחר שלקח את מצלמתו מחדרו.

"היא לא אצלי," הוא אמר בשקט אל חבריו, מתנשף מהריצה המהירה.

"מה לא אצלך?" שאלה הלנה, מעט מודאגת.

"המפה!" הוא השיב.

"אתה... אתה בטוח?" שאל רוג'ר.

אלבוס הנהן. "כן, ואני גם יודע מי גנב אותה."

הלנה ורוג'ר הביטו בו בדאגה.

"מי?" שאל רוג'ר.

אלבוס לא השיב לשאלתו של רוג'ר. "אל תבואו," הוא אמר לחבריו ויצא מחדר המועדון.

הוא החל להתהלך הלוך ושוב לאורך המסדרון, הכעס מציף אותו. הוא לא ידע איך להחזיר לעצמו את הגלימה, וכל מה שרצה היה למצוא את רוח הרפאים ולהחזיר את המפה שלו.

אני חייב למצוא אותו, הוא חשב לעצמו בעודו מתהלך בכעס. אני חייב למצוא אותו. אני חייב למצוא אותו!

קול חלוש בקע מאחורי שטיח הקיר שמימינו. בהתחלה, אלבוס לא הקדיש לכך את תשומת-לבו, מאחר שחשב שיש לו עניינים דחופים יותר, אך הסקרנות גברה עליו.

הוא הלך בזהירות אל כיוון שטיח הקיר. הוא נשם נשימה עמוקה, אוחז בשרביטו בחוזקה ומוכן לכל דבר. הוא הסיט את שטיח הקיר במהירות, אך לא היה שם דבר. מלבד דלת.

הוא העיף מבט אל עבר המסדרון, בודק שאיש לא מסתכל, ופתח את הדלת בשקט. מולו נגלה חדר מוזר, מלא בספרים מאובקים, מפות, קדרות ואבנים. בקצה החדר, מאחורי אחד המדפים, ריחף רוח הרפאים ועיין בספר כלשהו. לא נראה שהוא שם לב אליו. אלבוס הבחין במפת הקונדסאים שנחה על הרצפה לצדו.

הוא היסס לרגע. הוא ידע שיש שתי אפשרויות – או שהוא יצלם את רוח הרפאים סוף-סוף, אך לא ישיג את המפה, או שהוא ייקח את המפה ולא יוכל לצלם את הרוח, וסביר להניח שהרוח יתקוף אותו עם ספר או משהו כזה.

הוא החליט שהתמונה חשובה יותר. אולי הוריו יוכלו לומר לו מיהו הרוח הזה. הוא הרים את המצלמה וכיוון אותה אל הרוח. ליבו הלם במהירות, והוא ידע שזאת ההזדמנות היחידה שלו לצלם את הרוח.

"היי!" הוא צעק לעבר הרוח. כצפוי, רוח הרפאים הסתובב מיד אל עבר אלבוס. אלבוס לחץ על כפתור הצילום, רגע לפני שהרוח הספיק לקלוט מה קורה.

"אתה!" צעק הרוח בכעס ומיהר בכיוון אלבוס, אך אלבוס כבר רץ אל מחוץ לחדר, אל עבר חדר המועדון. הוא אמר את הסיסמה לאישה השמנה שבתמונה במהירות, ונכנס לחדר מייד כשהדלת נפתחה. הוא ראה את רוח הרפאים מתקרב במהירות, אך הדלת נסגרה רגע לפני שהספיק להיכנס.

כעת, היו בחדר המועדון עוד תלמידים מלבד רוג'ר והלנה, וכולם הביטו בו במבטים מופתעים או מבולבלים. הוא התעלם מהם וניגש אל רוג'ר והלנה. "בואו," הוא אמר להם וסימן בראשו ללכת אל המדרגות. רוג'ר והלנה החלו לעלות במדרגות, ואלבוס פנה אל שאר התלמידים. "אל תתנו לאף אחד לצאת, אוקיי?" הוא אמר. "זה חשוב!"

התלמידים הנהנו בחשש, והוא רץ אל חדרו. הלנה ורוג'ר חיכו לו שם.

"מה קרה?" שאל רוג'ר מיד.

אלבוס התיישב על מיטתו והסדיר את נשימתו. "המפה אצלו," הוא אמר.

"אצל מי?" שאלה הלנה.

"אצל רוח הרפאים!" אמר אלבוס, כאילו זה היה מובן מאליו כל הזמן הזה.

"ולא החזרת אותה?" שאל רוג'ר בהפתעה. לרוב אלבוס הצליח לעשות את מה שרצה.

אלבוס הניד בראשו לשלילה. "לא, אבל תראו," הוא אמר, מדליק את מצלמתו.

"הצלחת –" הלנה התפלאה, אבל אלבוס מיד השתיק אותה.

הוא לחץ על הלחצן של הצגת התמונות. לנגד עיניו הופיעה התמונה שבשבילה התאמץ כל כך. רוח הרפאים, שלא אפשר לאף אחד לצלם אותו, הופיע במרכז התמונה.

אוקיי, אז אני חייבת לכם כמה התנצלויות.

קודם כל, סליחה שלא עדכנתי מלא זמן. לא היה לי זמן, וכשהיה לי זמן, לא היה לי כוח :( אני מקווה שאתם מבינים, ואני ממש מצטערת..

דבר שני, סליחה שהפרק די קצר. אני אשתדל לפרסם עוד פרק כמה שיותר מוקדם (ואני מצטערת אם ייקח לי קצת זמן).

מקווה שאהבתם, ואני אשמח לת"ב, דירוגים והמלצות (רק אם אתם רוצים, כמובן).

אוהבת, תמר 3>

הפרק הקודם