אני פוטר ואני וויזלי <גמור>

סורי שלוקח לי טונה זמן....

אז הנה הפרק הבא.

:-)

"למה אנחנו נכנסים ליער האסור?"

"ג'יני מה קורה?"

"לונה למה אנחנו כאן?"

"למה גררתם גם אותי איתכם?"

השאלות של הארי רון הרמיוני ונוויל הדהדו ברחבי היער.

"איפה זה?" לילי שאלה את לונה והתעלמה מהשאלות.

"זה לא רחוק." ענתה לונה.

"מה לא רחוק?" שאל רון.

"שקט!" ציוותה לילי.

"הנה,הגענו. חכו צריך לעשות את זה בתיאום."

"בתיאום עם מי...?" התחילה לילי לשאול.

"עכשיו." קטעה אותה לונה.

וביחד חמישתם רצו קדימה.

וביחד חמישתם רצו קדימה.

"תסתובבו." אמר דמבלדור.

ג'יני הסתובבה.

"מה בשם מרלין?!?!?" צרח ג'יימס.

חמשת המבוגרים עמדו מול חמשת הצעירים.

"מהקורהפה??!?!?!" שאל רון.

"בחיים לא שמחתי לראות אותך כל-כך רון!" קראה ג'יני וקפצה עליו בחיבוק.

"לונה ג'יני הסברים עכשיו!" ציוותה הרמיוני.

"אל תשאלי אותי הרמ אני רק רציתי לחזור לגוף ולזמן שלי." ענתה ג'יני.

"אין לנו הרבה זמן,הארי צריך לעשות את הקטע של אמא אבא התגעגתי אליכם ואז צריך ללכת למכתש גודריק מהר." אמרה לונה.

"הם באמת ההורים שלי?"

"איך הם עדיין חיים?"

"מה קורה כאן?"

"זה הבן שלי?"

"אני תכף מקיא!"

"שב בשקט רך-כף!"

"אבל כול הרגשנות הזאת עושה לי להקיא!"

"בפעם הראשונה והאחרונה בחיים שלי אני מסכים איתך!"

"סוו זה מאוד לא יפה!"

"אז מתי אני אקבל את הגוף שלי בחזרה?"

"עכשיו קדימה הולכים."

לונה ולילי גררו את הארי רון הרמיוני ונוויל אחריהם.

סוורוס ג'יני ג'יימס סיריוס ודמבלדור התקדמו לעבר הוגוורטס.

הארי רון הרמיוני ונוויל המבולבלים ישבו לידה.

לונה בהתה בחצי ריכוז חצי חלום בשיקוי.

לילי עירבבה את השיקוי במשך זמן הנראה לה כשעות.

רגע לפני שהוסיפה את המרכיב האחרון היא אמרה "אני אתגעגע אליך הארי ותזכור שתמיד אהבתי אותך!"

היא הוסיפה את המרכיב והשיקוי התפוצץ ברעש מחריש אוזניים...

זה הפרק הלפני אחרון.

כנראה שגם את הפרק הבא יקח לי מלא זמן להעלות,אבל שווה לחכות...

הפרק הקודם		הפרק הבא