פדמה פאטיל הבאנלית? כן, זו אני.

עכשיו שמתי לב שלרון לא הייתה רק שקית אחת מהדובשנרייה, אלא עוד שקית מוזרה ובלויה למדי, קיוויתי שזאתה המתנה שרון ייתן לי.
"ארבעה גוזים ושלוש-עשרה חרמשים" אמרה לי המוכרת, היא הגישה לי את בקבוקי הספר כנראה בגלל שגירשתי את הסוהרסן מהחנות שלה.
"בבקשה, שמרי אאת העודף." היה עודף של חרמש אחד, אז זה לא שינה לי מאד. "יאללה נצא לפיקניק?" שאל רון. "יאללה" נתתי לרון נשיקה קצרה על הלחי, רון חייך אליי.
"לאן חשבת ללכת?" רון התעקש ללכת למקום כל שהוא, ואמר שזאת הפתעה. "את תראי, את תאהבי את המקום הזה." "טוב..." רון החזיק בידי ואמר לי לעצום את עיני,
רון גרר אותי ימינה ושמאלה עד שהגענו לעלייה קטנה, עליתי אותה ורון אמר לי לפתוח את עיני. פתחתי את עיני וראיתי מקום שלא הכרתי הוא היה מדהים. הוא היה מקום מוצל עם
הרבה עצי אורן מסביב, היה דשא וספסל עץ ישן, היה נחל עם גלגל מים גדול מעץ שהסתובב לאט, היו פרחים אדומים מסביב. "רון? איפה אנחנו?" אני ממש מתומטמת, במקום
להגיד:"וואו" או משהו אחר שאלתי איפה אנחנו. "במדשאות מאחורי החנויות בהוגסמיד, יש חורשה, והנה אנחנו." "תודה רון, יפה פה, מאד יפה פה." אמרתי. אני ורון התיישבנו על הספסל
ופתחנו את המפה המשובצת אליה שמנו את הממתקים. לקחת סוכריית מנטה צח ורון לגם בירצפת. "עכשיו המתנה שלך." אמרתי לרון. רון נקש על הספסל עם ידו ואמר: "תופים, תופים, תופים..."
"נו באמת רון..." הוצאתי את קופסאת המתנה של רון שהיתה עטופה בעטיפה עם דוגמא של מחפש שמסתובב ותופס את הסניץ' כל פעם מחדש. רון פתח את העטיפה בסקרנות שראיתי על עיניו,
רון הסתכל על המתנה ואמר:"וואו פדמה, אני.. אני לא יודע מה להגיד! תודה!" "בבקשה, אני מקווה שתיהנה!" חייכתי אליו. "תראי! אמא שוב סורגת לי סוודר חום סגלגל! מתי היא תלמד..."
"המתנה שלך, אני מקווה שתאהבי." רון הגיש לי אריזה מקושטת בטיקות הודיות. פתחתי את האריזה וראיתי יומן אדום מקושט בעיטורים עדינים בצבע זהב שזזו לפי הכיוון שאליו נטה היומן.
"רון... זה יפהפה! אבל אני חייבת לדעת, איך ידעת?" רון חייך ואמר:"הייתי צריך להיעזר קצת בהרמיוני עם המתנה, היא אמרה שיום אחד היא נכנסה למעונות ותפסה אותך כותבת יומן,
היא הסתלקה מיד, לא רצתה להפריע לך." חייכתי חיוך רחב וחיבקתי את רון, הוא חיבק אותי בחזרה. "פדמה את יודעת, אין כמעט קוסמים בגילינו שיודעים לעשות פטרונוס..."
הסתכלתי על רון.
 עיניו רשפו מקנאה.

הנה עוד פרק קצרצר, מקווה לתגובות :]

הפרק הקודם		הפרק הבא