עולמות משולבים

מצנפת המיון פתחה את פיה והחלה לשיר:

שלום לתלמידים

וותיקים וחדשים

הכירו, שמעו

מצנפת המיון אני

ועליי גם תקראו!

לפני שנים רבות

חיו שתי מכשפות:

רוואנה רייבנקלו

והלגה הפלפאף

שני קוסמים היו

סלזאר סלית'רין

וגודריק גריפינדור 

גם הוא

גריפינדור לקח -

רק את האמיצים!

סלית'רין אימץ -

רק שאפתנים

הפלפאף רק קיוותה -

אל טובי הלב

ורייבנקלו הנוקשה -

אל המלומדים

שנים רבות 

חילקו הם בעצמם

אך מה יקרה כשימותו,

מי יקח את מקומם?

אז הציע גריפינדור

אותי למנות

לממיינת הראשית

והשומרת של הוגוורטס

מצנפת המיון אני

בת אלפי שנים

ואותכם אמיין

לארבעת הבתים:

גרפינדור וסלית'רין

זקוקים לתלמידים

הפלפאף ורייבנקלו

ישמחו לחדשים

צעדו קדימה

ואותי חבשו

תראו חיש קל

כי תמויינו!

כל התלמידים מחאו כפיים. תאליה שרקה בקול צווחה עז.

פרופסור מקגונגל היסתה את התלמידים. "כעת אקריא שמות! כל ילד שאקריא מוזמן לבימה, לחבוש את מצנפת המיון.

היא תמיין אותו לאחד מארבעת הבתים, שאותם ציינה המצנפת. בואו נתחיל!" קראה.

היא הקריאה שמות רבים. "הרמיוני גריינג'ר! העלמה גריינג'ר, עלי לבימה!" קראה פרופסור מקגונגל.

רון והארי חייכו אל הרמיוני בעידוד. 

הרמיוני בלעה את רוקה ועלתה אל הבימה.

"מממ.... מעניין מאוד... שכל טוב, ואומץ בכלל לא חסר פה... אני תוהה אם תצליחי יותר ברייבנקלו או בגריפינדור..." מלמלה המצנפת בראשה של הרמיוני הלחוצה.

"נו, טוב", אמרה המצנפת ובקול רם קראה: "גריפינדור!"

הבא בתור היה רון.

"רון וויזלי... ניחשתי עוד לפני שהצצתי בראשך. אתם משפחה של אמיצים!" קראה המצנפת: "גריפינדור!" היא צעקה.

פרופסור מקגונגל הקריאה עוד כמה שמות. "הארי פוטר!" היא אמרה, ובאולם השתררה דממה.

הארי עלה לבמה בלחץ.

המצנפת התלבטה. "גריפינדור, או סלית'רין?" שאלה את הארי, או את עצמה. "בבקשה, רק לא סלית'רין, רק לא סלית'רין." אמר הארי. "נו טוב... גריפינדור!" צעקה.

לבסוף, כששמונת החצויים מהמחנה כבר הרגישו מאוד לא בנוח מכך שלא מויינו, אמרה פרופסור מקגונגל: 

"תלמידי הוגוורטס היקרים! השנה אנו מקבלים תשעה תלמידים מיוחדים מאוד! כמובן, הארי פוטר, שלבואו חיכינו כבר זמן רב! אך ישנם עוד! שמונה חצויים - בני אלים ובני תמותה, שבאו לכאן כתלמידים. אנבת' צ'ייס! בתה של אתנה, אני מזמינה אותך לעלות לבימה ולחבוש את מצנפת המיון!" רעמה פרופסור מקגונגל בקולה.

אנבת' עלתה לבימה. כמה תלמידים שרקו בהערכה. פרסי שנא אותם בדיוק באותו הרגע, מפני שהם גרמו לאנבת' אי נוחות.

לפני שאנבת' חבשה את המצנפת, הוא עלה לבמה והביט בתלמידים הללו ברוגז.

"מי שלא רוצה לחטוף שפריץ לתוך האף, שלא יעז להתקרב לאנבת', שמעתם?!" הוא איים.

התלמידים גיחכו. "אחד מהם צעק: "אקספליארמוס!" ושרביטו של פרסי התעופף.

פרסי הביט בו בחיוך קר. "אז אני מבין שאתה רוצה להיות הראשון..." אמר בקול קר כקרח.

הנער צחק, כביכול בלגלוג, אך כולם היו במתח. "אני מניח שזה הזמן לספר לכולם פה שאני בן פוסידון, אל הים, ושאני אח של הארי פוטר."

בתנועה מהירה כברק הוא גרם למים שבגביע של הילד להשפריץ עליו. הוא הרכיב מהמים יד כחולה ובעזרת חטף את שרביטו חזרה.

פרופסור מקגונגל הביטה בפרסי בהערכה. "זהו פרסאוס פוטר, בן פוסידון." קראה אל האחרים.

פרסי היה עצוב מעט ששם משפחתו היה פוטר ולא ג'קסון, אך הוא חייך וירד מהבימה.

אנבת' חבשה את מצנפת המיון. "ממממ.... אני תוהה אם לשבץ אותך בריבנקלו או גריפינדור. אבא שלך היה בגריפינדור, אני זוכרת. לאמך היה אומץ רב, אך יותר מכך שכל, והיא שובצה ברייבנקלו. נו טוב-" פטפטה המצנפת, וצעקה: "גריפינדור!"

אנבת' חייכה קלושות וירדה מהבימה. פרסי נשק לה.

"תאליה גרייס, בת זאוס!" קראה פרופסור מקגונגל. הפעם, אף אחד לא שרק, מחשש שגם לתאליה יש איזה חבר. תאליה חבשה את מצנפת המיון, וזו בקושי נגעה בראשה לפני שקראה: "גריפינדור!"

 "הייזל לבסק - בת פלוטו!" קראה מקגונגל. פרנק עלה עם הייזל לבימה והביט בבנים במבט קשוח לפני שהניח לה לחבוש את מצנפת המיון. "טוב לב לא חסר כאן, אך ההפלפאפים הם תמימים. את ממש לא. אני רואה שעברת הרבה, הייזל. נהגת באומץ רב." אמרה המצנפת בראשה של הייזל. "גריפינדור!" קראה.

בשם הבא, מקגונגל הזהירה: "בנים, שלא תעזו להוציא מילה. פייפר מקליין, בת אפרודיטה!" הבנים לא הצליחו להתאפק כשפייפר עלתה. אך ג'ייסון אחז בידה. "שלא תעזו. אני אפוצץ אתכם בברק. תיזהרו ממני, אני בן יופיטר." סינן בקול רם, וזימן ברק קטן לשם הדגמה.

מאותו רגע והילך איש לא הוציא הגה. פייפר חבשה את מצנפת המיון. "מממ... תושייה ואומץ לב... גריפינדור!" צעקה המצנפת.

פייפר התיישבה ליד אנבת' ושמרה מקום לג'ייסון, אם ימויין לגריפינדור. כך שמרה גם הייזל מקום לפרנק, ואנבת' שמרה מקום לפרסי. תאליה, בלית ברירה, שמרה את מקומו של ליאו.

"ג'ייסון גרייס, בן יופיטר!" קראה מקגונגל. נשמעו התלחשויות. "כן, תלמידים! הוא אחיה הרומי של תאליה גרייס", אמרה מקגונגל והיסתה את התלמידים. ג'ייסון חבשאת המצנפת. "מממ.... אני יכולה להבין למה אתה ופיייפר מאוהבים. אתם דומים כל כך..." מלמלה המצנפת. "גריפינדור!" צעקה. ג'ייסון התיישב ליד פייפר.

"פרסי פוטר ג'קסון, בן פוסידון!" קראה מקגונגל. פרסי עלה לבמה וחבש את מצנפת המיון. "אתה מאוד דומה להייזל, פרסי, ואני מבינה למה אתם ידידים, אך אנבת' היא בהחלט טיפוס שיותר מתאים לך. אני מתלבטת האם לשבץ אותך בגריפינדור או בהפלפאף. נו טוב, יורש הוא יורש, והוריך היו בגריפינדור." אמרה המצנפת. "גריפינדור!" היא צעקה לאולם הדומם. אנבת' חיבקה ונישקה את פרסי כשהתיישב לצידה.

"ליאו ואלדס, בן הפייסטוס!" קראה מקגונגל. ליאו עלה לבמה וחבש את מצנפת המיון. המצנפת נראתה מופתעת. "אממ... אני לא אתפלא אם יש לך קשר דם למשפחת וויזלי. יש לך את אותן תכונות של התאומים מבית וויזלי." אמרה המצנפת וצעקה: "גריפינדור!" ליאו התיישב ליד תאליה, אך לא היא עניינה אותו, אלא פרד וג'ורג', שישבו מהצד השני.

"אחרון חביב - פרנק ז'אנג! בן מארס!" קראה מקגונגל. פרנק עלה וחבש את המצנפת. עצביו היו מרוטים. כל חבירו שובצו בגריפינדור. מה אם הוא לא? המצנפת צחקה בראשו. "אוי, אין לך מה לחשוש, פרנק. אמך מתה בשל מעשה אומץ - בין אחד ממעשי האומץ הגדולים ביורת שאפשר להעלות על הדעת. היא שובצה בגריפינדור. ובאשר לאביך - אומץ הוא חלק מהמלחמה. גם הוא שובץ בגריפינדור. אז כך גם אתה." אמרה וצעקה: "גריפינדור!" באותו רגע פרצו תשואות מבית גריפינדור, כשפרנק התיישב ליד הייזל:

"החצויים שלנו, ולא ניתן אותם! החצויים שלנו ולא ניתן אותם!"

דמבלדור ביקש דממה. כולם השתתקו. "קודם כל, אני רוצה לעבור על החוקים", הוא אמר, והחל למנות את החוקים. "דבר נוסף - ההורים שלכם יתלוננו אם לא אתן לכם לאכול, ובוודאי שאני לא רוצה לקבל תלונות מאל זועם, אז קדימה - בואו נאכל!" קרא דמבלדור. הוא מחא כפיים, ושלל מאכלים הופיעו על השולחנות. 

לאחר הסעודה, הוביל המדריך הראשי את תלמידי גריפינדור אל תמונת האישה השמנה. "הסיסמא היא גריפין אדום ראש", אמר המדריך הראשי. הוא ביקש מהתלמידים לחזור כמה פעמים על הסיסמא לפני שהאישה השמנה זזה על ציריה. 

המדריך הסביר לבנים ולבנות כיצד להגיע לחדרים. הארי, רון, ג'ייסון, פרנק, ליאו ופרסי קיבלו חדר מיוחד שנבנה בשבילם: לכל אחד היה שטח בחדר הגדול, שבו היה ארון, מיטה, שולחן עבודה, כיסא, ארון ספרים וכמה מדפים. השטחים הופרדו במחיצות קיר. על התקרות היו תלויות מנורות שונות. הצבעים של הפריטים היו בצבעי האל האב, או במקרה של רון - בצבעי גריפינדור. 

בקיצור, לכל אחד היה חדר משלו, בצבעי האל ההורה שלו. המזוודות היו מוכנות לרגלי המיטות. "אני מציע שנפרוק הכל היום, מחר נתעצל", אמר הארי. פרסי הסכים איתו.

"אחי, אני מת מעייפות!" התנגד ליאו, אך לבסוף הסכים גם הוא. כולם קיפלו את בגדיהם. "היי, אתם לא קולטים מה מצאתי! יש לנו חדרי מקלחת ושירותים פרטיים!" קרא פרסי בשמחה כשגילה דלת נוספת אשר מובילה לחדר שירותים ומקלחת פרטי. 

עד מהרה גילה כל אחד מהבנים שגם לו יש חדר פרטי כזה. הם הסכימו שעליהם להתקלח, למרות מחאותיו של ליאו. לאחר מכן, אפילו ליאו הודה שהוא מרגיש טוב יותר. הבנים לבשו פיג'מות והלכו לישון.

גם לבנות היו חדרים מיוחדים, לכל אחת חדר, ואף אחת לא התנגדה למקלחת כאשר מצאו את הדלתות. הן לבשו פיג'מות חמות ונכנסו למיטות.

הפרק הקודם		הפרק הבא