הכבשה השחורה

ווספר שבע פעל במרץ,ווספר שש השגיחה על אחותה,ווספר חמש עקב אחרי דמבלדור,ווספר ארבע שיחררה את בלטריקס לסטריינג' מהאזקבאן,ווספר שלוש תקף,ווספר שתיים תיכנן.

אבל ווספר אחת לא עשה כלום.

הוא אף פעם לא עשה משהו מועיל,רק ישב וקילף סבון בסכין האהובה עליו ביותר.

ככה אני חושב לפחות,אבל מי מקשיב לקספר ויומינג?

אני פשלן דרגה ראשונה,ואפילו אחותי הקטנטונת הקפה אותי!

שאיין כנראה שמה לב שאני לחוץ(אולי בגלל שתקעתי את המזלג יותר מידי עמוק בתוך הפיצה...),כי היא באה לנחם אותי.

"משהו קרה,קספר?"היא שאלה בקולה הרך.

נאנחתי.

"הווספר אחת הזה..."רטנתי.שאיין התיישבה לידי.

"גם אני לא מחבבת אותו במיוחד,"היא ציינה,"אבל תחשוב על זה ככה:הווספר אחת הבאה היא אחותינו הקטנה!אתה צריך להתגאות!"

-"אם היא תרצה."

-"ברור שהיא תרצה!"

-"לפי מה שאני רואה,היא לא סובלת אוכלי מוות."

-"הם כמעט ולא קשורים עלינו!"

נאנחתי שנית.

"את צודקת,"אמרתי בזהירות,"אבל עוד מעט הם יהיו חלק מהווספרים."

שאיין הינהנה ולקחה את השאריות של הפיצה למקפיא.

דפיקה נשמעה בדלת.

שאיין הגיעה במהירות לסלון."אתה מצפה למשהו?"שאלה.

הנדתי את ראשי בשלילה.

שאיין הוציאה את הסכין שלה,והיתקדמנו לאט לעבר הדלת.

הפרק הקודם		הפרק הבא