אהבה שמתממשת

היי!

מצטערת שלא פירסמתי הרבה זמן, הייתי בארצות הברית והדברים היו קצת מסובכים,

למרות שהבטחתי שאני יפרסם פרק מהמחשב של אבא שלי, הוא נגנב, ולכן הוא קנה מחשב חדש רק באנגלית:(

אז לא יכולתי לכתוב למרות הפרק כבר מוכן מזמן....

אז חזרתי לארץ הטובה והלא כל כך ישנה שלנו,

וחזרתי לשיגרה ( יחסית)

אז הנה הפרק שלכם:

פרק ארוך ומכובד בהחלט:)

אז תגיבוווווו!

הארי וג'יני צפו בהתקדמותו המהירה של ג'יימס. בגיל חודשיים כבר הרים את ראשו לבד, בגיל 3 וחצי חודשים כבר התהפך לגמרי לבד,

בגיל חמישה חודשים כבר זחל על הגחון ובגיל שישה חודשים כבר פלט מילים לא מובנות.

בגיל 7 חודשים הוא זחל כמו כלב, על רגליו, ובגיל שנה כבר התהלך והתרוצץ היטב כל כך, עד שג'יני והארי התקשו לשמור עליו.

בגיל שנה וארבעה חודשים הוא כבר דיבר היטב, והחל לגלות הערצה ( בנוסף לאביו ואימו), לדודתו הרמיוני.

כשהיו אצלם הוא הסכים שרק היא תחליף לו חיתול, או תאכיל אותו. הוא היה ידוע בחיבתו לכולם,

מתרוצץ אנה ואנה ברגליו השמנמנות, שיערו השחור והמבולגן מתנופף ברוח וחיוך, חיוך תמידי וענקי מרוח על פניו.

בגיל שנה ותשעה חודשים היה הריונה של ג'יני מאוחר, וביטנה עגולה כמו אבטיח. הוא נהג לדפוק על בטנה של ג'יני ולומר:" תינוק צא החוצה!"

במבט תינוקי מתוק למדי. לפעמים אף הכאיב לה עם אגרופיו הקטנטנים. לאחר חודשיים נעלם המבטא התינוקי לגמרי, באורח פלא, והוא החל להיות שובב למדי, (קצת כמו סבו ודודיו המהוללים, רק בגרסה יותר מוקטנת).

לג'יני, שעכשיו הייתה כבר ממש כרס, היה קשה להשתלט עליו. היא הייתה צריכה לנוח, עלולה ללדת בכל רגע.

לא הייה ניתן להפקידו אצל הרמיוני מאותה סיבה: גם כרסה של הרמיוני הייתה גדולה למדיי. מולי לא הצליחה להשתלט עליוולכן היו חייבים לשלוח אותו לגן.

לא היו גנים של קוסמים, ולכן היו חייבים לשלוח אותו לגן של מוגלגים. אבל היה חשש מסוים. מה אם הילד ידבר? הוא ידע שהוא קוסם. הוא נולד אל תוך עולם קסום.

הוא אמנם פעוט, אך אי מבטא תינוקי בגיל מוקדם ורצינות עמוקה בקולו קצת הפחידו את הארי. אך ג'יני ביטלה בהינף יד את דבריו,

חיבקה את בנה ואמרה שאף אחד לא יתייחס למילותיו של התינוק שלה, וכך נכרע העניין. ג'יימס הולך לגן.

בהתחלה ג'יימס פחד להפרד מאבא, והלך לגן בחוסר רצון בולט, אך עד מהרה הוא נהנה שם מאד, והלך לגן בשמחה רבה.

באותו זמן ג'יני בייתה צריכה ללדת. יום אחד כשג'יימס הקטן היה בגן, ג'יני פונתה לבית החולים. אביו בא לעשות אותו כשחיוך על פניו,

שכן, הלידה של התינוק הייתה קצרה וקלה, והתינוק יצא בריא ושמנמן, וכל כך מתוק.

" יש לי משהו להראות לך" סיפר הארי לבנו כשבא לאסוף אותו מהגן אחר הצהריים. " מה?" שאל ג'יימס והביט בהארי במבט תמים ומתוק.

" מה אבא?" , אך הארי סירב לגלות לו. כעבור זמן מה שם לב ג'יימס שהם לא נוסעים הביתה, או לפחות לא בדרך הרגילה.

באמת, כעבור זמן קצר נגלה לעיניו של ג'יימס הקטן מבנה גדול. " מה זה אבא?" שאל ג'יימס הסקרן.

" בית חולים". " ואת מי אני הולך לפגוש שם?". " שתי נשים". " שאני אוהב?" עכשיו הארי חייך. " אוהב מאד מאד".

הם נכנסו פנימה ולג'יימס הייתה הפתעה: הרמיוני וג'יני שכבו במיטות. רון ישב על המיטה של הרמיוני, מחזיק בידיו תינוקת קטנטנה.

" אמא?" שאל ג'יימס. " את בסדר?". " אפילו יותר מבסדר" חייכה ג'יני. " יש לנו הפתעה בשבילך!".

" באמת?" ג'יימס אהב הפתעות. " תתנו לי אותו עוד מעט". הוא אמר, ועבר להרמיוני. " דודה הרמיוני?"" שאל.

" כן חמוד?" הרמיוני הרימה את ראשה. סימני הלידה ניכרו על פניה יותר מאשר על אלו של ג'יני. מובן מאליו שהייתה לה לידה יותר קשה.

" התינוק הזה שלך?" שאל. " כן" ענתה. " הוא יצא מהביתוכו של הבטן שלך?" הוא שאל. ג'יני התפרצה בצחוק.

" אני לא יכולה, הוא כל- כך חמוד", היא חייכה. " תעני לו, הרמיוני". " כן ג'יימס. וזה לא תינוק, זו תינוקת" השיבה הרמיוני.

" בסדר", אמר ג'יימס, מהורהר. " מה ההפתעה?" הוא פנה לאמו. הארי רכן אל הלול שהיה ליד מיטתה של ג'יני ושלף- תינוק!

" תינוק?" שאל ג'יימס. " לא מספיק רק אחד?" . ג'יני חייכה. "לא" ענו היא והרמיוני ביחד. " הוא שלי?" שאל. " הוא אח שלך!" צחק הארי.

" באמת? ואיך קוראים לו?" התלהב ג'יימס. " אלבוס סווורוס פוטר" חייכה ג'יני. " אניי.... אני חושב שהוא חמוד, וגם היא מתוקה" הוא החווה לעבר התינוקת של רון והרמיוני.

כל ארבעת המובוגרים פרצו בצחוק מצלצל.

ת"ב?

כי ממש השקעתי!!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא